e-med-logo-transparent-flag

Trauma

מהם גורמי הסיכון לאירועי PTSD בקרב צעירים ? מחקר אפידמיולוגי חדש מזהה את האוכלוסיות המועדות ומציע להתמקד בהן בטיפול מונע ומתמשך (J Am Acad Child Adolesc Psychiatry)

גורמי סיכון המאפשרים זיהוי של בני נוער הנמצאים בסיכון הגבוה ביותר לפתח הפרעה פוסט-טראומתית (PTSD) לאחר חוויה טראומטית (PTE) זוהו במחקר שפורסם לאחרונה ב-J Am Acad Child Adolesc Psychiatry , מה שיאפשר לדעת החוקרים למנוע ולטפל באוכלוסיה הפגיעה יותר.

מחקר אפידמיולוגי רחב היקף זה הראה שגורמי הסיכון החזקים ביותר ל-PTSD כוללים מין נשי, אירועים הקשורים לאלימות אישית, ומצב קודם של חרדה והפרעות מצב רוח לפני החשיפה לאירוע הטראומתי.

אי לכך, סבורים החוקרים שאסטרטגיות התערבות שנועדו למנוע התרחשות של PTSD במטופלים שנחשפו ל-PTE , במבוגרים ובילדים, יהיו יעילות במיוחד במידה ויופנו אל עבר בני נוער  שהיו קורבנות של אלימות בין אישית, ואלה שסובלים מחרדה והפרעות לחץ נפשי.

במחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין חשיפה לאורך החיים לאירועים טראומתיים לבין PTSD . לצורך כך עשו שימוש במאגר המידע הלאומי NCS-A והעריכו את החשיפה ה”אפדימיולוגית” ל-PTE ואירועי PTSD בקרב בני נוער.

המחקר כלל מידע על 6,843 מתבגרים והוריהם בגילאים 13-17 אשר התבסס על ראיונות עם מתבגרים ומילוי שאלונים עצמיים אשר העריכו חשיפה לאורך החיים לאלימות בין אישית, תאונות/פציעות, עדות לאירעים אלה, ביחד עם הופעת PTSD והפרעות אחרות כמו פחד, הפרעות התנהגות, ועוד.

בסה”כ 61% מהצעירים דיוחו על חשיפה ל-PTE אחד במהלך חייהם, לרבות אלימות בין אישית כמו אונס, התעללות גופנית, או עדות לאלימות מקומית כמו גם פציעות, אסונות טבע ומוות של אדם קרוב. 19% מהמגיבים לשאלון דיווחו על 3 או יותר אירועים כאלה.

השכיחות של של PTSD באלו שנחשפו לטראומות הייתה 4.5% , שיעור הקרוב לזה של האוכלוסיה הבוגרת בארה”ב, כאשר בחלוקה בין המינים השכיחות הייתה 7.3% מבין הבנות, ו-2.2% מבין הבנים.

גורמי הסיכון החזקים ביותר הקשורים ל-PTE כללו העדר של הורים ביולוגים בבית, ומצב קיים קודם של הפרעה מנטלית, ובמיוחד הפרעות התנהגות מסוג ADHD והפרעות התרסה-התנגדות.

גורמי סיכון שחזו אי התאוששות מהטראומה כללו עוני, יליד אמריקאי, הפרעה ביפולארית, וחשיפה לאירוע טראומתי נוסף.

החוקרים סבורים שבעזרת מידע זה קיימת הזדמנות להפחית את הסובלים מ-PTSD ע”י מתן טיפול מונע בעקבות PTE לאותם הנמצאים בסיכון מוגבר ל-PTSD , וע”י מתן טיפול יזום לאותם צעירים שסביר להניח שלא יתאוששו באופן ספונטני.  

J Am Acad Child Adolesc Psychiatry. 2013;8:815-830; 780-783

הערת המערכת: מחקר חשוב שעשוי להיות רלבנטי במקומותינו אשר לצערנו לא חסרים  אירועים טראומתיים החל מקסאמים, קטיושות, תאונות , אלימות פיזית ומילולית,  ולאחרונה גם תינוקות הנשכחים למוות ברכבי הוריהם.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    חלק מהתרופות הסטימולנטיות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) מלוות בסיכון מופחת לאשפוזים מסיבות פסיכיאטריות ומסיבות לא-פסיכיאטריות ובסיכון מופחת לאובדנות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים אספו נתונים ממגוון מאגרי נתונים בשבדיה במטרה לזהות חולים בגילאי 16-65 שנים עם אבחנה של ADHD בין ינואר 2006 ועד דצמבר […]

  • טיפול ב- Methylphenidate מלווה בעליה קלה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    טיפול ב- Methylphenidate מלווה בעליה קלה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    טיפול ב-Methylphenidate מלווה בעליה קלה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריי במטופלים בתרופה לאורך למעלה משישה חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים ממאגר ארצי בשבדיה וכלל 26,710 חולים עם אבחנה של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) בגילאי 12-60 שנים (גיל חציוני של 20 שנים) אשר קיבלו […]

  • טיפול לאחר לידה טראומטית עשוי להגן מפני תסמיני PTSD (מתוך Am J Obstet Gynecol)

    טיפול לאחר לידה טראומטית עשוי להגן מפני תסמיני PTSD (מתוך Am J Obstet Gynecol)

    התערבות פסיכולוגית קצרה זמן קצר לאחר לידה טראומטית עשויה להגן מפני התפתחות תסמיני הפרעת דחק בתר חבלתית על-רקע לידה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי להפרעת דחק בתר-חבלתית (Posttraumatic Stress Disorder, או PTSD) על-רקע לידה מאפיינים ייחודיים התומכים בתועלת האפשרית של התערבות מוקדמת […]

  • עליה משמעותית במרשמים לטיפול ב-ADHD במהלך מגפת הקורונה (JAMA Psychiatry)

    עליה משמעותית במרשמים לטיפול ב-ADHD במהלך מגפת הקורונה (JAMA Psychiatry)

    היקף המרשמים לטיפול בתרופות להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) עלה משמעותית בארצות הברית במהלך מגפת הקורונה, בפרט בקרב מבוגרים צעירים ונשים, כך עולה מתוצאות מחקר חתך חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר National Prescription Audit Commercial Database, הכולל למעלה מ-94% מהמרשמים הניתנים באופן אמבולטורי. הם בחנו את ניפוקי המרשמים […]

  • התגלה מנגנון הקושר דרמטית בין חרדה לטסטוסטרון (Molecular Psychiatry)

    התגלה מנגנון הקושר דרמטית בין חרדה לטסטוסטרון (Molecular Psychiatry)

    המעבדה לקוגניציה מולקולרית בראשות פרופ' שירה כנפו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חשפה קשר דרמטי בין הפרעת חרדה, לקולטן במוח (TACR3) ולטסטוסטרון במודל של חולדות. כלים חדשניים שפותחו במעבדה אפשרו לגלות שניתן לתקן ליקויים בקשרים עצביים על ידי מתן טסטוסטרון.

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה