e-med-isral-ribbon

משפחה

ביופסיית נוזל מהווה אמצעי יעיל במעקב אחר סרטן כבד (Cellular and Molecular Gastroenterology and Hepatology)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק        

מחקר חדש שפורסם ב-Cellular and Molecular Gastroenterology and Hepatology הראה כי ביופסיית נוזל במהלכה מבוצע איתור ותיאור של circulating tumor DNA (ctDNA) היא כלי משמעותי למעקב אחר קרצינומה הפטוצלולרית (HCC), בייחוד לטובת ניטור התקדמות.

מכיוון שיש מעט אפשרויות טיפול לסרטן כבד בשלב מתקדם, החיפוש אחר אמצעים לא פולשניים לאיתור סרטן הכבד לפני התקדמותו מהווה מטרה משמעותית. כריתת כבד היא הטיפול העיקרי ב-HCC, אך שיעור ההישנות גבוה. גילוי מוקדם מגביר את היכולת לזהות תרופות ממוקדות רלוונטיות ומסייע לחזות את תגובת המטופל. קיים עניין הולך וגובר ב-DNA חופשי מתאים במחזור הדם (cfDNA) כמו גם ב-ctDNA – שניהם מהווים חלק מאסטרטגיות מבטיחות לבדיקת DNA במחזור הדם. יחד עם סמנים ביולוגיים אחרים, הם מרכיבים את ה-liquid biopsy. ניתן לזהות HCC באופן לא פולשני על ידי זיהוי בפלסמה של ctDNA המשתחרר מתאי סרטן גוססים. הזיהוי תלוי בקביעה אם ל- ctDNAקיימים אותם שינויים מולקולריים כמו גידול המקור. cfDNA כולל DNA גנומי משבטים שונים של גידולים או גידולים מאתרים שונים בגוף המטופל. יש לציין כי חסמים לשימוש קליני נרחב בביופסיה נוזלית כוללים חוסר סטנדרטיזציה של תהליך האיסוף. הנהלים שונים בין מערכות הבריאות לגבי כמה דם יש לאסוף, באילו צינורות יש להשתמש לאיסוף וכיצד יש לאחסן ולשלוח דגימות.

ממצאי המחקר הצביעו על כך שחלק מההיבטים של ביופסיה נוזלית עם cfDNA/ctDNA עדיין זקוקים לחקירה נוספת. לדוגמה, יש לזהות את ההשפעות של וסקולריזציה של הגידול, אגרסיביות הגידול, פעילות מטבולית ומנגנון מוות תאי על הדינמיקה של ctDNA בזרם הדם. בנוסף, עדיין לא ברור כיצד cfDNA משתחרר לזרם הדם, ו-cfDNA המשתחרר באופן פעיל מהגידול עשוי לייצג מסר שונה מ-cfDNA המשוחרר באופן פסיבי מתא גוסס בעת הטיפול. הראשון מייצג תאים עמידים לטיפול ואילו השני מייצג תאים המגיבים לטיפול. יתרה מכך, קשה לזהות מוטציה ב-ctDNA בסרטן בשלב מוקדם כאשר קיים עומס גידול נמוך יחסית.

לכתבה ב-Medscape

למאמר ב- Cellular and Molecular Gastroenterology and Hepatology

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    טיפול SABR (או Stereotactic Ablative Body Radiotherapy) מהווה גישת טיפול בטוחה, לא-פולשנית ויעילה במקרים של ממאירות כלייתית ראשונית בחולים שאינם מתאימים לכריתה ניתוחית של הגידול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lancet Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קרינה סטריאוטקטית הינה גישת טיפול מבטיחה לחולים עם סרטן כליה לא-נתיח מאחד ומדובר בפרוצדורה לא-פולשנית שאינה […]

  • מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למדד Immunoscore ערך מנבא ופרוגנוסטי חשוב בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד Immunoscore הינו כלי פרוגנוסטי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III ועשוי לסייע בחיזוי התועלת של משך […]

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

  • התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני לטיפול באוסטיאומיאליטיס של החוליות (J Bone J Surgery)

    התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני לטיפול באוסטיאומיאליטיס של החוליות (J Bone J Surgery)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Bone and Joint Surgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות ניתוחית הובילה לשיעורים נמוכים יותר משמעותית של כשלון טיפול, בהשוואה לטיפול שמרני בחולים עם אוסטיאומיאליטיס של החוליות. יתרה מזאת, טיפול שמרני הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לחיזוי כישלון טיפול. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את ההבדלים […]

  • האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אבחנה של אכלזיה סיכון מוגבר לאבחנה של ממאירות של הוושט. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אכלזיה הינה גורם סיכון אפשרי לסרטן הוושט; עם זאת, אין מחקרים להערכת הסיכון לממאירות זו במטופלים עם אכלזיה. מטרתם כעת […]

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה