כמה אנשים באמת נדבקו כבר בווירוס הקורונה ? בעיירה גרמנית אחת התקבלה תשובה ראשונית על בסיס בדיקה סרולוגית – כ 14%.

עיירת גנגלט, סמוך לגבול עם הולנד, נפגעה קשה על ידי Covid-19 לאחר שחגיגת הקרנבל בפברואר משכה אלפים לעיירה והפכה אותה למוקד התפרצות.

כעת, לאחר שבוצעה בדיקת דם סרולוגית ל- 500 תושבים לזיהוי נוגדנים לנגיף, מדענים מאוניברסיטה הסמוכה טוענים כי הם מצאו שאחד מכל שבעה נדבק ולכן הם כבר “חסינים”. לחלק מאותם אנשים לא היו כלל תסמינים.

לדיווח הקצר שלהם, עשויות להיות השלכות משמעותיות על משךהזמן,  עבור עיירה זו, ואולי גם עבור שאר העולם, שייקח כדי לצאת מהסגר .

“נראה לי שעדיין חלק גדול מהאוכלוסייה לא נחשף לנגיף “, אומר ניקולס כריסטקיס, רופא וחוקר מדעי החברה מאוניברסיטת ייל. “היו להם קרנבלים ופסטיבלים, אבל רק 14% נמצאו חיוביים. זה אומר שיש לחכות עוד זמן רב להתפתחויות עד שניתן יהיה לפתוח את הסגר אפילו בחלק זה שנפגע קשה בגרמניה. “

הסיבה ששיעור ההדבקה האמיתי באזור חשוב היא שככל שהוא גדול יותר, כך צפויה פחות תחלואה נוספת בהמשך. בסופו של דבר, כאשר יש מספיק אנשים שיש להם כבר נוגדנים של הוירוס והם חסינים – אולי חצי עד שלושת רבעים מהאוכלוסייה – הנגיף לא יוכל להתפשט הלאה, וזהו המושג המפורסם של “חסינות העדר”.

אולם העיירה הגרמנית עדיין אינה קרובה לסף ההוא, והמשמעות היא שלנגיף עדיין פוטנציאל הדבקה רב יותר.

הדו”ח הגרמני הוא בין הראשונים שסקרו אוכלוסייה באופן סרולוגי, מה שעשוי לאפשר למדענים לקבוע עד כמה התפשטה המגיפה, ובהתאם גם מה שיעור המוות האמיתי וכמה אנשים לא מדגימים סימפטומים בכלל.

“זה מאוד מקדים, אבל זה סוג המחקר שאנחנו זקוקים לו נואשות”, אומר כריסטאקיס, שמאמין שארה”ב צריכה לבחון עד 200,000 איש, מערים גדולות כמו ניו יורק ועד עיירות קטנות במערב התיכון.

באופן כללי, מספר המקרים הרשמי של covid-19 בעולם הוא יותר ממיליון וחצי אנשים, אולם נתון זה מבוסס בעיקר על בדיקות PCR שנעשו באנשים שהפגינו סימפטומים של המחלה. המספר האמיתי של האנשים שנדבקו, כולל אנשים ללא תסמינים שאינם נבדקים, הוא ככל הנראה הרבה יותר גבוה.

נתונים נוספים מ”הסקר הסרולוגי “אמורים להיות זמינים בקרוב; המקורות כוללים בתי חולים בארה”ב. ב- 6 באפריל הודיעה סטנפורד רפואה כי השיקה בדיקת סרולוגיה משלה והחלה בבדיקת רופאים, אחיות ואחרים אחר נוגדנים.

דוברת המרכז ליסה קים אמרה : “הבדיקה תאפשר לנו לקבוע אילו עובדים בתחום הבריאות עשויים להימצא בסיכון נמוך לעבודה עם חולים עם covid-19, כמו גם להבין את שכיחות המחלות ביישובים שלנו.”

תוצאות מוקדמות מבתי חולים כבר מופצות בקרב מומחים מסוימים, אומר כריסטאקיס, הסובר כי נתונים אלה יביאו אותנו “קרוב יותר לאמת” לגבי התפשטות המגיפהבערי ארה”ב. “אם אתה רואה 5% חיוביים אצל עובדי הבריאות שלך, פירוש הדבר כי שיעורי הזיהום כנראה אינם גבוהים יותר מאשר בעיר שלך,” הוא אומר.

הסקר בגרמניה בוצע על ידי צוות חוקרים בראשות הווירולוג הנדריק שטרק בבית החולים האוניברסיטאי בבון, שלפי הדיווח שלהם פנו לכאלף מתושבי גנגלט בכדי לקבל בדיקת דם.

החוקרים גילו כי 2% מהתושבים נדבקו באופן פעיל בנגיף הקורונה, כשבסך הכל ל- 14% מהם היו נוגדנים, מה שמעיד על כך שנדבקו לפני כן בנגיף. קבוצה זו של אנשים, אומרים החוקרים, “כבר לא יכולה להידבק ב- SARS-CoV-2“.

מתוצאות הבדיקה הוירולוגית שערך צוות החוקרים בגרמניה, עולה כי שיעור התמותה בעיירה עמד על 0.37% בסך הכל (מכלל אלה שנדבקו כולל אלה שלא פיתחו סימפטומים), נתון נמוך משמעותית ממה שמוצג בדיווחי של ה-WHO ואחרים (מעל 2%). .

המחברים מסבירים כי ההבדל בחישוב שיעור התמותה נובע כמובן מכך שהמכנה ע”פ זיהוי הנדבקים ע”פ הבדיקה הסירולוגית הרבה יותר גדול.

נוכחותם של אנשים שנדבקו בעבר בקהילה, מעריכים שטרק ועמיתיהם, תפחית את המהירות בה יכול הנגיף לנוע באזור. החוקרים מציעים מתווה של הפסקה הדרגתית של מדיניות ההתרחקות החברתית, תוך המשך הקפדה על שמירת אמצעים היגייניים, כמו שטיפת ידיים, ובידוד ומעקב אחר חולים פעילים. החוקרים מאמינים שהימנעות מחשיפה מוגברת לנגיף , שיכולה להתרחש למשל בבתי חולים או באמצעות קשר הדוק עם מישהו שנדבק תגרום לכך שפחות אנשים יידבקו ויפתחו מחלה קשה, כשבמקביל תתפתח גם חסינות עדר שתוכל להוביל לסוף ההתפרצות.

לדיווח ב-MIT REVIEW

הערת המערכת: כידוע הבדיקות הסירולוגיות עדיין לא מופעלות באופן שוטף בארץ ובמקומות נוספים בעולם בהעדר בדיקה שנמצאה כאיכותית ומהירה מספיק.

עם זאת, הנתון המדגמי הזה שהתקבל באותה עיירה בגרמניה מצביע על כך שהיקף ההידבקות האמיתי היה פי 7 גדול יותר ממספר החולים המאומתים.

 במונחים ישראליים, במידה ואפשר להשליך מהמדגם הגרמני לארץ, המשמעות היא שמספר האנשים שנדבקו בנגיף הוא כ-70,000-100,000 לעומת כ-10,000 שנמצאו חיוביים לנגיף בבדיקות ה-PCR . אם אכן הערכה זו תתברר כנכונה, המשמעות היא ששיעור התחלואה הקשה והתמותה מכלל הנדבקים בישראל הוא באמת נמוך מאוד.

נתונים או הערכות אלה מחייבים חשיבה מחדש של אסטרטגיית המשך ניהול ה”מלחמה” במגיפה או מה שמקובל לכנות בימים אלה “אסטרטגיית היציאה”. 

הגישה הדיפרנציאלית של התמקדות באוכלוסיות הסיכון והחזרת שאר האוכלוסייה לנורמליזציה הופכת להיות עוד יותר רציונלית והגיונית כעת, שכן הדבקה “קלה” של אוכלוסיות בסיכון נמוך אכן עשויה ליצור את אפקט חיסון העדר שיקטין את פוטנציאל ההדבקה העתידי, וזאת מבלי לגרום לתחלואה קשה שתוביל לקריסת מערכת האשפוז והטיפול נמרץ.

במילים אחרות, יש רציונל ל”שלם” מחיר של אולי עוד עשרות אלפים או יותר נדבקים “קלים” מתוך האוכלוסייה שאינה בסיכון גבוה, תוך ריכוז מאמץ בהגנה על קבוצות הסיכון כך שבמקביל לחזרה לנורמליזציה של מרביתה האוכלוסייה ניתן יהיה לשמור על מספר נמוך של חולים קשים ומתים.

ובריכוז מאמץ על האוכלוסייה שבסיכון המשמעות היא להמשיך בידוד חברתי של אוכלוסייה זו (ולא רק בתי האבות) , המשך ביצוע בדיקות PCR נרחבות למי שמתלונן על סימפטומים מתוך קבוצה זו, והעברה מהירה לאשפוז וטיפול בהימשך הסימפטומים מעבר ליומיים במטרה למנוע מעבר לשלב “סערת הציטוקנים” כפי שהסביר לנו ד”ר דרור דיקר בראיון המיוחד שהעניק לנו בשבוע שעבר.