הרצאות מצגות

מתוך כנס ה-ADHD : שיעור בעלי ADHD שאינם נוטלים תרופות המעורבים בתאונות דרכים, זהה לזה של נהגים שיכורים...

19/12/2010

אנו מביאים כאן סיכום קצר מתוך כנס זה . מקור הדיווח מינץ אפרתי תקשורת.

 ד"ר זאב חורב, רכז רפואת ילדים, בשירותי בריאות כללית אמר את הדברים בכנס השנתי הראשון של ה-ADHD  . לדבריו "יש לשקול הגבלות מסוימות לנהגים בעלי ADHD ". למרות ריבוי הדעות ,המומחים היו בדעה אחת- טיפול נכון ורב מקצועי יכול לשנות את מהלך החיים של ילד עם ADHD

" שיעור בעלי ADHD שאינם נוטלים תרופות, בתאונות דרכים, זהה לזה של נהגים שיכורים. בעקבות מחקרים המצביעים על מעורבות מוגברת של בעלי ADHD בתאונות דרכים, יש לשקול הטלת הגבלות מסוימות לנהגים עם ADHD – למשל אי הסעת בני נוער אחרים וכן אי שימוש בטלפון סלולרי, גם לא עם דיבורית": כך  אמר הבוקר ד"ר זאב חורב, רכז רפואת ילדים בשירותי בריאות כללית, במסגרת הכנס השנתי הראשון בישראל ל-ADHD  .

 לדברי חורב, "רופאי הילדים נמצאים בחזית המתמודדים עם הטיפול ב-ADHD , אולם אין הדרכה לנושא בהתמחות ילדים. יותר מכך, לא ברור כמה הדרכה יש בנושא לנוירולוגים בישראל". ד"ר חורב הוסיף ואמר כי, המחסור בנוירולוגים ופסיכיאטרים שיטפלו במשרה מלאה בנושא, גורם לכך שהעומס נופל על כתפי רופאי הילדים בקהילה שתוצאותיו תורים ארוכים מנשוא ומעקב לא ראוי. עוד הדגיש חורב כי ההתמודדות בנושא צריכה להיות בשיתוף רשויות אחרות כמו משרד התחבורה ומשרדי הרווחה והפנים בשל נטייתם של בעלי ADHD לאלימות ומעורבות בתאונות הדרכים. לסיום דבריו הציע ד"ר חורב כי המורים יטלו חלק פעיל יותר בתהליך האיתור והזיהוי של ADHD לאחר הכשרה מתאימה.

במסגרת הכנס השתתפו בכירי הרופאים והמומחים בתחום הפרעות הקשב הריכוז וההיפראקטיביות בישראל, נערכו הרצאות ודיונים במסגרתם נדונו נושאים שונים בתחום.

אחת מגולות הכותרת של הכנס שנערך במלון הילטון היתה תערוכת עבודות של ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז


ד"ר איריס מנור , מנהלת המרפאה להפרעות קשב בגהה, סקרה חידושים בתחום הטיפול התרופתי בארץ והציגה מחקר שערכה לאחרונה בתוסף התזונה זום של טבע. במחקר שתוצאותיו הוצגו בתחילת נובמבר בכנס השנתי של  האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר שנערך בניו יורק , נבדקה  יעילות תוסף התזונה זום בהשוואה לפלסבו  בקרב 147 ילדים בגילאי  6-13 מאובחני  הפרעת קשב וריכוז ( ADHD) )  במשך 15 שבועות , ובהמשך , במחקר פתוח  בו כל משתתפי השלב הראשון טופלו ב זום למשך 15 שבועות נוספים.

במחקר נמצא כי השילוב הייחודי בזום הקל באופן משמעותי על מגוון מתסמיני הפרעות קשב וריכוז והביא לשיפור באיכות חייו של הילד ומשפחתו .

השימוש ב"זום" נמצא כבטוח וללא תופעות לוואי חריגות/משמעותיות. לדברי ד"ר מנור "השיפור בעקבות נטילת זום דומה מאוד להשפעתה של תרופת סטרטרה- בעיקר בקרב הפיראקטיביים וכאלה הסובלים מ"זיזיות" ומצבי רוח משתנים. במשובים של ההורים והמורים מצאנו שיפור מאוד משמעותי לאחר נטילת זום. לתפיסתי מתוך המחקר עולה כי זום מעניק אפקטיביות של  24 שעות, יעיל בשילוב עם ריטלין ומתאים במיוחד להורים המפחדים לתת לילדיהם טיפול תרופתי".

לדברי ד"ר מנור, בארץ יש מעט מאוד תרופות להפרעות קשב, למרות רשימה ארוכה אשר קיימת ב-FDA . לדבריה, עד למחקר שביצעה בזום, היו מעט  מאוד פתרונות למי שאינו מגיב לריטלין או מי שיש לו תופעות לוואי.

פרופ' אשר – אור נוי, מנהל המחלקה  להתפתחות הילד במשרד הבריאות קרא להכנסת תרופות שהשפעתן ארוכת טווח יותר מאשר הריטלין המצוי בסל הבריאות. לדבריו, "המפתח לשינוי הוא באמצעות עלייה במודעות מערכת החינוך, בעיקר בכל הקשור להבדלים בין לקויות למידה והפרעות קשב. בנוסף, הדגיש פרופ'  אור נוי את החשיבות בביצוע הדרכה הורית ויצירת סביבה הורית תומכת. "חוסר הדרכה הורית, עשויה לגרום ל'התעללות בלתי מכוונת' ויחס בלתי נסבל לילדים מצד הורים, שכן גם להם יש סיכוי סביר שיש הפרעות קשב, בשל המרכיב הגנטי. התוצאה יכולה להיות פוטנציאל פיצוץ מאוד גדול בין הורים וילדים. הורים לא נולדים מושלמים. יש ללמד אותם כלים כדי שיוכלו להתמודד עם הנושא."

פרופ' רות שלו, מנהלת  היחידה לנוירולוגיה של הילד, המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים טענה כי ניתן לאבחן ילדים הסובלים מ ADHD בגן הילדים. לדבריה הוכח כי טיפול בריטלין יעיל ובטוח גם לגיל הגן. בנוסף, הציגה פרופ' שלו מחקרים המראים כי לילדים בעלי ADHD יש סיכון בלתי מכוון לחבלות ראש וחבלות כלליות וכי ל-20 אחוזים מילדים בעלי חבלת ראש היה ADHD .

הדרמה- תרפיסטית גלית יצפאן, מהמרפאה להפרעות קשב בגהה, הציגה כיצד נראה יום בחייו של ילד בעל ADHD מהקימה בבוקר ועד ההגעה לבית הספר. לדבריה לילדים בעלי ADHD יש ' קיר שקוף', אשר מפריע להתנהל והופך רצף פעולות לניארי מהקימה ועד ההגעה לבית הספר, למסלול מכשולים מורכב ומסובך. לדבריה, למחסום זה ישנם מספר סיבות בינהן חוסר במנגנון של להתקדם ברצף הפעילויות של הבוקר, מחסור ב'שעון פנימי' ושלל מסיחים פנימיים, אשר מתגברים עם שלל ההסחות של הבוקר. "יש להפוך את הקירות השקופים לקירות תומכים והבין כיצד נראה מסלול ההתארגנות של לוקה בקשב. חשוב לעזור לילד להכיר את קלפי ההפרעות שלו במסלול ולהפוך נושאים בעיתיים כמו הסתרה ואשמה למקומות חיוביים של יצירתיות בחיפוש פתרונות וחוסר בושה לקבל עזרה".

 

מקור:  מינץ אפרתי תקשורת

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<