גורמי סיכון לאבחנה של ADHD במבוגרים (BMC Psychiatry)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry עולה כי הפרעות פסיכיאטריות וטיפולים כנגד מחלות פסיכיאטריות מלווים בסיכון מוגבר משמעותית לאבחנה של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit/Hyperactivity Disorder, או ADHD) במבוגרים בארצות הברית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הכרת גורמי סיכון ל-ADHD עשויה לסייע באבחנה מוקדמת של הפרעת הקשב והריכוז; עם זאת, אין מחקרים רבים להערכת מגוון גורמי סיכון אפשריים ל-ADHD במבוגרים. מטרת המחקר הייתה לבחון גורמי סיכון הקשורים עם אבחנה חדשה של ADHD במבוגרים בארצות הברית.

מדגם המחקר כלל מבוגרים ממאגר IQVIA PharMetrics Plus בתקופה שבין תחילת אוקטובר בשנת 2015 ועד סוף חודש ספטמבר בשנת 2021 אשר סווגו כמבוגרים עם ADHD (לפחות שתי אבחנות של ADHD) ומבוגרים ללא ADHD, ביחס 1:3 בין מקרים לביקורות. גורמי סיכון לאבחנה חדשה של ADHD נבחנו לאורך תקופה של 12 חודשים.

מדגם החולים עם ADHD כלל 337,034 מבוגרים (גיל ממוצע של 35.2 שנים; 54.5% נשים) וקבוצת הביקורת כללה 1,011,102 מבוגרים ללא ADHD (גיל ממוצע של 44 שנים; 52.4% נשים).

במהלך התקופה שסביב האבחנה, המחלות הפסיכיאטרית הנפוצות ביותר במדגם החולים עם ADHD לעומת אלו ללא ADHD כללו הפרעות חרדה (34.4% לעומת 11.1%) והפרעות דיכאון (27.9% לעומת 7.8%). בהתאם, שיעור גבוה יותר של מבוגרים עם ADHD נטלו טיפול תרופתי כנגד חרדה (20.6% לעומת 8.3%) ונוגדי-דיכאון (40.9% לעומת 15.8%).

גורמי סיכון מרכזיים שנקשרו עם סיכון מוגבר ל-ADHD כללו את מספר המחלת הפסיכיאטריות (יחס סיכויים של 1.41 בנוכחות מחלה פסיכיאטרית אחת; יחס סיכויים של 1.45 בנוכחות שתי מחלות ומעלה), כמו גם הפרעות פסיכיאטריות ספציפיות, כולל הפרעות אכילה והזנה (יחס סיכויים של 1.88), הפרעה דו-קוטבית (יחס סיכויים של 1.50), הפרעות דכאון (יחס סיכויים של 1.37), הפרעות על-רקע דחק וטראומה (יחס סיכויים של 1.27), הפרעות חרדה (יחס סיכויים של 1.24), טיפול בנוגדי-דיכאון (יחס סיכויים של 1.87) ונוגדי-חרדה (יחס סיכויים של 1.40), כמו גם לפחות ביקור אחד לצורך פסיכותרפיה (יחס סיכויים של 1.70), ביקור מומחה (יחס סיכויים של 1.30), או לפחות 10 ביקורים במרפאות חוץ (יחס סיכויים של 1.51).

הסיכון הצפוי ל-ADHD במבוגרים עם הפרעות חרדה ודיכאון מטופלות עמד על 81.9%.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בדיקות סקר של חולים עם גורמי סיכון ל-ADHD עשויות לסייע באבחנה מוקדמת ומתן טיפול הולם כנגד הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות.

BMC Psychiatry, Nov 23, 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    מתן תוך-אפי של Oxytocin פעמיים ביום מלווה בשיפור תפקוד חברתי, איכות חיים ומכלול תסמינים במבוגרים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי ומבוקר קטן שהוצגו במהלך כנס ה-European Congress of Psychiatry. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אחד האתגרים של טיפול במבוגרים עם אוטיזם נוגע לאינטראקציות חברתיות לקויות וקשיים ביצירת חברויות. תמיכה חברתית […]

  • טיפול ב-Valproate במינון גבוה מלווה בעליה משמעותית במשקל הגוף (J Clin Psychiatry)

    טיפול ב-Valproate במינון גבוה מלווה בעליה משמעותית במשקל הגוף (J Clin Psychiatry)

    מתן טיפול ב- Valproate (ואלפרואט) במינון גבוה מלווה בעליה במשקל בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות, כאשר העלייה הגדולה ביותר במשקל דווחה בקרב אלו שנטלו מינון יומי של 1,300 מ”ג ומעלה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry. החוקרים בחנו את הנתונים לאורך שנה אחת משני מחקרים אורכיים שנערכו בין השנים 2007 ו-2022. […]

  • תוצאות מבטיחות לגרייה מגנטית מוחית חוזרת להאטה פסיכומוטורית בחולים עם סכיזופרניה (JAMA Psychiatry)

    תוצאות מבטיחות לגרייה מגנטית מוחית חוזרת להאטה פסיכומוטורית בחולים עם סכיזופרניה (JAMA Psychiatry)

    טיפול בגרייה מגנטית מוחית חוזרת (Repetitive Transcranial Magnetic Stimulation, או rTMS) של אזור ה-SMA (או Supplementary Motor Area) מלווה בשיפור משמעותי בהאטה פסיכומוטורית בפסיכוזה, מצב עבורו אין כיום טיפול זמין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. מחקר כפל-סמיות, אקראי, כלל 88 מבוגרים (גיל ממוצע של 36 שנים) עם הפרעות מהספקטרום של סכיזופרניה […]

  • מפגש אחד של התערבות מיינדפולנס מלווה בהקלה משמעותית בתסמיני דיכאון (PLoS One)

    מפגש אחד של התערבות מיינדפולנס מלווה בהקלה משמעותית בתסמיני דיכאון (PLoS One)

     מפגש יחיד של התערבות טל-רפואה המשלבת מיינדפולנס עם חמלה מפחית משמעותית תחושת דחק ותסמיני דיכאון וחרדה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLoS One. החוקרים השלימו מחקר אקראי שכלל 91 משתתפים בגילאי 18-70 שנים מהקהילה ואוניברסיטת טקסס באוסטין, אשר היו במעקב בין 2020 עד 2021. כל המשתתפים התבודדו בביתם בתקופת המחקר וציינו כי […]

  • השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ACTRIMS עולה קשר הדוק בין השמנה ובין החמרת מוגבלות, התקדמות מחלה וירידה באיכות החיים של מבוגרים עם טרשת נפוצה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השמנה נקשרה עם הסיכון להתפתחות טרשת נפוצה. עם זאת, אין מידע רב אודות הקשר בין השמנה ובין הסיכון להתקדמות מחלה. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעה […]

  • מדד מסת גוף גבוה מלווה בתסמיני דיכאון חמורים יותר במבוגרים בגיל העמידה ובגיל מתקדם (PLoS One)

    מדד מסת גוף גבוה מלווה בתסמיני דיכאון חמורים יותר במבוגרים בגיל העמידה ובגיל מתקדם (PLoS One)

    במבוגרים עם מדד מסת גוף גבוה יותר ויחס היקף מותניים לירך גבוה יותר שכיחות גבוהה יותר של דיכאון חמור יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLoS One. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין עודף-משקל והשמנת-יתר ובין דיכאון. עם זאת, אין מחקרים להערכה אם קשר זה אינו תלוי […]

  • בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

  • טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry עולה כי טיפול בבנזודיאזפינים בשלב מוקדם של הריון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להפלה, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תכשירים ממשפחת בנזודיאזפינים יכולים לחצות בקלות את מחסום השליה ולהצטבר בריכוזים משמעותיים ברקמות עובר. לאור ההשפעה האפשרית של תרופות אלו על התרבות תאים ותהליכי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה