הומור ברפואה

סוגיות לגבי תחום הליצנות הרפואית בישראל/מאת אפרת רוזנטל (*)

(*)אפרת רוזנטל- מידענית ומנהלת תוכן בתחום המקצועות הפרא-רפואיים

ארנולד גלזאו, סופר הומוריסט, אומר על הצחוק כי הוא סם הרגעה ללא תופעות לוואי. הקשר בין צחוק והומור לבין בריאות ידוע משחר ההיסטוריה הרפואית וכבר היפוקרטס והרמב”ם התייחסו לערכו הבריאותי. מחקרים בני ימינו מחזקים את הקשר בין צחוק ובריאות ומצביעים גם על ההשפעות הפיסיולוגיות המיטיבות של הצחוק[i]. תופעת הליצנות הרפואית התפתחה על רקע הקשר הזה. בארץ פועלים ליצנים רפואיים בעיקר במחלקות הילדים בבתי החולים השונים בארץ החל משנת 2000 אולם אופן התפקיד אותו הם מיועדים למלא, השתלבותם בצוות הרפואי כמו גם ההכשרה לה הם זוכים עדיין לא הוסדרה בחוק.

ההיסטוריה של הליצנות הרפואית

אחד מהאבות המייסדים של תחום הליצנות הרפואית הוא פאץ’ אדמס, רופא בהכשרתו, אשר בשנת  1973 הקים את המוסד הרפואי גזונטהייט, בית חולים קהילתי אשר שילב בין רפואה מודרנית לבין רפואה אלטרנטיבית ופעילויות כאמנויות הבמה, טבע ומלאכת יד. השירות בבית החולים ניתן בחינם אולם על החולים היה להשתתף בתחזוקת המוסד[ii] . פאץ’ אדמס הוא אולי הליצן הרפואי המפורסם ביותר בזכות הסרט שנעשה עליו בשנת 1998, אולם הוא אינו היחיד. מי שנחשב למייסד התחום הוא מייקל כריסטנסן אשר הקים בשנת 1986 את CCU , the Big Apple Circus Clown Care Unit . הרעיון היה כי אם החולים אינם מגיעים לקרקס, על הקרקס להגיע לחולים.  תחילה החל לפעול במחלקת ילדים ותינוקות בבית חולים בניו יורק ומאז הרחיב את עבודתו ל-15 בתי חולים נוספים ברחבי ארה”ב. יוצאי קרקס התפוח הגדול פתחו מיזמים משלהם ברחבי העולם בעקבות ההצלחה בפריז, גרמניה, איטליה וצ’כיה ומדינות נוספות הצטרפו.

בניגוד לתרבות האמריקאית שם הקרקסים נפוצים מאד, התרבות האירופאית נוטה יותר לכיוון מופעי הרחוב. על בסיס זה הוקמה קבוצת תיאודורה השוויצרית שנוסדה על ידי ז’אן פולי ופועלת בכל רחבי העולם.

ליצנות רפואית בישראל

בישראל התחום החל לרקום עור וגידים בשנת 2000 בבית החולים אסף הרופא כאשר נוצר שיתוף פעולה בין אמן הקרקס שלומי אלגוסי ופרופ’ שבח פרידנלנדר שפעלו על פי המודל האמריקאי. במקביל, נוצרה קבוצת “רופאי חלום” הפועלים להכשרת והסדרת מעמדם של ליצנים רפואיים בארץ על בסיס המודל האירופאי של אמני רחוב והקניית תואר בלימודי ליצנות רפואית המשולב עם לימודי סיעוד. קבוצה נוספת הפועלת בארץ היא קבוצת “שמחת הלב” המכשירה מתנדבים לעבודה בבתי החולים כליצנים רפואיים.

תפקידיו של הליצן הרפואי

תפקידיו של הליצן הרפואי כוללים הסחת דעת ובידור המטופלים מסדר היום הנוקשה והקר בבתי החולים, מהמחלה והכאבים תוך יצירת קשר מילולי ושאינו מילולי עם המטופל ולעתים גם עם המשפחה. לעתים עוזר הליצן הרפואי בהרגעת המטופלים לקראת טיפול, במיוחד כאשר מדובר בילדים שקשה להסביר להם בגלל גילם הצעיר את מהות הטיפולים אותם הם עתידים לעבור.

מצב המחלה עצמו מהווה מצב לחץ ומגביר את רגשות החרדה והתסכול. שינוי בשגרה המוכרת והמעבר לסביבה זרה עלול להגביר את רמת התוקפנות וחוסר השקט המוטורי אצל ילדים ולהתבטא בהתקפות כעס ומצב רוח ירוד. תחושת חוסר השליטה על גופם ועל ההליכים הרפואיים המתבצעים בהם מעלה את סף החרדה הן אצל הילד המאושפז והן בקרב בני משפחתו[iii] .

עד כמה ליצנים רפואיים מועילים?

הומור מוגדר כפעילות אנושית הכוללת פעילות פיזיולוגית, אינטלקטואלית, חברתית ורגשית[iv] . מחקרים רבים הדגימו את השפעת הצחוק וההומור:

נמצא מתאם חיובי בין ירידה ברמת החרדה לבין עליה ברמת ההומור המדווחת בסיטואציה [v], נמצא כי עשר דקות צחוק יכולות להביא להפוגה בכאב אשר נמשכת עד שעתיים[vi]  וכי הצחוק מעלים זמנית תחושות של כעס וכאב ומעלה את התקווה[vii] .

מהפן הפיזיולוגי נמצא כי בתגובה לצחוק ניצפו שינויים בהורמוני ה-Stress והנוירו אנדוקריניים, עלייה בפעילות הלימפוציטים וה- t-cells , עליה במספר ובפעילות תאי הרב מסוימים הידועים כנלחמים בוירוסים ובתאים סרטניים מסוג מסוים ועליה בנוגדנים וחיזוק המערכת החיסונית IgA, IgB, IgM, B [viii]Cells . במהלך התערבות הומוריסטית נמצאה עלייה משמעותית ב- גמה אינטרפרון 2 המגן מפני וירוסים, פרזיטים ותאים סרטניים[ix] . צחוק מעורר הפרשת אדרנלין ונוראדרנלין, גורם לשחרור קטכולאמינים והמרצת זרימת הדם, מופרשים נוירופפטידים המשככים כאב, מפחיתים דלקות ומזרזים תהליכי החלמה[x] .

לא רק הצחוק עוזר אלא גם העלייה במצב הרוח. נמצא מתאם חיובי בין מצב רוח מרומם ובין נוגדי אימונוגלובין [xi]A .

אם הכל טוב, אז מה רע?

למרות הממצאים הברורים של השפעת ההומור והצחוק על בריאות החולים ומצב רוחם, מחקרים שנעשו בארץ הצביעו על כך כי קשה לליצנים רפואיים להשתלב במסגרת הצוות הרפואי הקיים[xii] . הקשיים נובעים מחוסר הבהירות ביחס הגדרת התפקיד של הליצן הרפואי, חיכוכים עם הצוות הרפואי וחוסר בהירות ביחס להשתלבותו של הליצן הרפואי במסגרת הצוות המטפל. ליצנות רפואית בארץ אינה ממומנת מכספי בתי החולים אלא מגופים חיצוניים העובדים על בסיס תרומות.

מלבד חוסר הגדרה מספקת של התפקיד ואופן ההשתלבות עם הטיפול הרפואי המסורתי, קיימות גם סוגיות הכשרה ומאבקי כוח על מקומם של הליצנים הרפואיים כיוצרי קשר ונותני תמיכה נפשית למטופל. כיוון והנושא אינו מוסדר כיום בחוק, למעשה אין תוכנית הכשרה מסודרת מחייבת אותה חייב ליצן רפואי לעבור. לצד ליצנים רפואיים שעברו הכשרה (תואר משולב או לימודי תעודה) פועלים מתנדבים אשר אינם תמיד בעלי ידע או כישורים מספקים להתמודד עם המצבים בהם הם נתקלים. המאבק על הכשרת הליצנים אינו רק בין שני הגופים המרכזיים הפועלים בארץ “רופאי חלום” ו”שמחת הלב” אלא גם בין מקצוע הליצנות הרפואית ובין מטפלים מאסכולות נוספות כפסיכולוגים הטוענים כי לליצן רפואי אין את ידע או את הכלים להתמודד במצבים מסוימים כחדרי ניתוח, או את הכישורים לזהות סירוב או להבחין בין מצוקות מסוגים שונים.[xiii] .

אין ספק כי להומור וצחוק השפעה ברוכה על הבריאות, אולם באלו שיטות כדאי לשלב את הליצנים הרפואיים אשר תפקידם הוא להביא את ההומור והצחוק אל אלו אשר נזקקים לו ביותר במסגרות בתי החולים, ואלו הכשרה עליהם לקבל כדי לעבוד בתחום היא סוגיה שיש לתת עליה את הדעת.




[i] Lee, Clifornia Linda, Uni Loma Berk, 1993



[ii]   in Gesundheit!, Patch Adams, Healing Arts Press 1993



[iii] זליקובסקי נ’, 1982



[iv] זיו,א.(1984), פסיכולוגיה של ההומור.



[v] Shurcliff, 1968



[vi] Cousins, 1976



[vii] Cousins, N. (1979).Anatomy of an illness as perceived by the Patients. Reflection on Healing and Regeneration. W.W.Northon&Company, New York.



[viii] William Fry Mo, The Physiologic Effects of Humor, Mirth and Laughter, 1993



[ix] Society Psychoneuroimmunology Research, 1996



[x] ד”ר יפה שמעוני, 2004



[xi] Irwin VA, Medical Center San-Diego, 1987



[xii] אלרועי, ע.(2006), מחקר איכותני אודות הליצנים הרפואיים באגף הילדים שבהדסה עין-כרם.



[xiii] הפסיכולוגית הרפואית ד”ר יוכי בן-נון, יו”ר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, 2012

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה