ALS & degenerative disease

מחקר הדגים תוצאות טובות מהצפוי לאחר פגיעה מוחית טראומטית קשה (JAMA Neurology)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר שפורסם ב-JAMA Neurology הראה כי התוצאות ארוכות הטווח של חלק ניכר מהמטופלים עם פגיעה מוחית קשה טובות מהצפוי, מה שמזהיר מפני הערכה מוקדמת של פרוגנוזה נמוכה והחלטות על הפסקת טיפול מציל חיים. החוקרים מצאו שחולים עם פגיעה מוחית טראומטית בינונית עד קשה (TBI) הראו לעתים קרובות שיפור תפקודי משמעותי בין שבועיים ל-12 חודשים לאחר הפגיעה, ופגיעה קשה בטווח הקצר לא תמיד הובילה לתוצאות לא טובות בטווח הארוך.

החוקרים מציינים כי מחקרים ארוכי טווח שבוצעו בעבר בחולים עם TBI בינוני עד חמור הראו שונות ניכרת בהתאוששות ובדרגת הנכות השיורית, ואף לאחר פגיעה קשה, עד 20% מאלו ששרדו יחלימו לעצמאות תפקודית תוך 5 שנים מהפגיעה. עם זאת, מעט מחקרים כללו הערכה מוקדמת או מעקב אורך של מטופלים אחר התוצאות מהשלבים החריפים ועד הכרוניים של ההחלמה. לדברי מחבר המחקר, “המחקר שלנו מוסיף לראיות ההולכות וגוברות כי פגיעה חמורה אינה מעידה בהכרח על תוצאה ירודה בטווח הארוך. אפילו אותם מטופלים במצב צמח, תוצאה שנראית על פניו גרועה, עשויים להשתפר, מכיוון שמדובר במצב דינאמי המתפתח במהלך השנה הראשונה”.

המחקר נערך ב-18 מרכזי טראומה בארצות הברית וכלל 484 חולים (362 עם TBI חמור ו-122 עם פגיעה בינונית) שנבדקו באופן שיטתי אחר תוצאות תפקודיות מוקדמות לאחר הפגיעה (לאחר שבועיים) וכ-3, 6 ו-12 חודשים לאחר הפגיעה. 12 חודשים לאחר הפגיעה, 52% מהחולים עם פגיעה מוחית קשה ו-75% מאלו עם פגיעה בינונית השיגו תוצאות חיוביות במדד GOSE; ו-19% מאלה עם פגיעה קשה ו-32% מאלה עם פגיעה בינונית לא דיווחו על נכות (ציון DRS 0). בקרב 79 המשתתפים במצב וגטטיבי כשבועיים לאחר הפגיעה, 78% חזרו להכרה ו-25% חזרו להתמצא במרחב תוך 12 חודשים.

לדברי כותבי המחקר, “הנתונים מצביעים על כך שאין לראות את מידת הפגיעה הניכרת במהלך השבועיים הראשונים לאחר הפגיעה כאינדיקטור סופי לתוצאה תפקודית שלילית לטווח ארוך. התוצאות מעידות הן על התדירות והן על מידת ההתאוששות האפשרית במהלך השנה הראשונה שלאחר הפגיעה”. החוקרים ציינו כי במהלך השלב האקוטי של הפגיעה, מומחי טראומה לעתים קרובות מעריכים יתר על המידה את הסבירות לתוצאה לקויה וממעיטים בהסתברות לתוצאה טובה בחולים עם פציעות קשות, וזה משפיע על קבלת החלטות משמעותיות בנוגע לטיפול בחולים.

לכתבה ב-medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת בנשים עם היסטוריה של הריון במהלך גיל ההתבגרות. הסיכון הגדול ביותר לתמותה תועד במקרים של היריון לפני גיל 16 שנים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתונים אודות למעלה מ-2.2 מיליון נשים בין אפריל 1991 […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Iloperidone לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Iloperidone לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור טבליות Iloperidone לטיפול אקוטי באירועי מאניה או מעורבים על-רקע הפרעה דו-קוטבית במבוגרים. המומחים מסבירים כי Iloperidone הינו תכשיר הפועל כאנטגוניסט משולב לקולטן 5-HT2A ו-D2 והינו חלק ממשפחת תרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות. התכשיר אושר לראשונה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי בשנת 2009 לטיפול אקוטי במבוגרים עם […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה