במאמר שפורסם בכתב העת Ophthalmology מדווחים חוקרים על נתונים חדשים המאשרים כי ניוון מקולארי גילי הינה הסיבה המובילה לליקוי ראיה במבוגרים בארצות הברית, אך כי במבוגרים רבים קיימת אפשרות לשיפור תפקודי הראיה.
במחקר העוקבה ארוך הטווח, ההיארעות הכוללת של ליקויי ראיה במהלך חמש שנים עמדה על 1.4%, עם עליה ליניארית מ-0.1% בגילאי 50-54 שנים ל-14.6% בגילאי 85 ומעלה.
העדויות מרמזות לשיפור במניעה, אבחנה וטיפול בניוון מקולארי גילי במהלך תקופת המחקר. החוקרים מציינים כי זוהתה ירידה קלה אך משמעותית ביחס הסיכויים להיארעות ליקויי ראיה בין השנה הראשונה והשנה החמישית והאחרונה למחקר (יחס סיכויים של 0.53, p=0.01).
למרות שהקשר לא נותר עוד מובהק סטטיסטית לאחר תקנון לניוון מקולארי גילי, עדיין נראה כי שיעורי ההיארעות היו נמוכים יותר בחמש השנים האחרונות למחקר. הדבר עשוי לנבוע בחלקו מכך שאין התערבויות טיפול חדשות לניוון מקולארי גילי.
החוקרים מצאו גם כי 38% מליקויי הראיה שתועדו בכל העיניים במחקר, היו ניתנים לתיקון. התיקון חשוב במיוחד עבור חולים מבוגרים, שכן ליקויי ראיה מלווים בסיכון מוגבר לנפילות או שברים ותיקון מפחית את הסיכון הנ”ל.
משנות השמונים של המאה הקודמת, החוקרים עקבו אחר בריאות העיניים ושינויים בראייה של מדגם גדול של משתתפים בוויסקונסין. 4,926 משתתפים בגילאי 43-86 שנים, נכללו ונבדקו בתחילת המחקר בשנים 1988-1990.
המשתתפים נבחנו באמצעות שאלונים סטנדרטיים בכל ביקור. בדיקות עיניים כללו בדיקות רפרקציה, צילומי קרקעית עין ועדשה, בדיקה באמצעות מנורת סדק ודירוג ניוון מקולארי גילי, במידה וקיים.
במחקר הנוכחי , החוקרים בחנו את נתוני ההיארעות של בדיקות מעקב שנערכו כל חמש שנים משנת 1993 עד 1995 (3,721 משתתפים), 1998-2000 (2,962 משתתפים), בשנים 2003-2005 (2,375 משתתפים) ו-2008-2,010 (1,1913 משתתפים).
ליקוי ראיה הוגדר כחדות ראיה מתוקנת הטובה ביותר גרועה מ-20/40 בעין הטובה יותר במשתתפים עם חדות ראיה באחת משתי העיניים של 20/40 או טוב מכך בתחילת המחקר. ליקוי ראיה חמור הוגדר בנוכחות חדות ראיה מתוקנת הטובה ביותר של 20/200 וגרוע מכך בעין הטובה ביותר, בחולים עם לפחות עין אחת עם חדות ראיה טובה מ-20/200 בתחילת חמש שנות המרווח.
ההיארעות הכוללת של ליקוי ראיה חמור הינה 0.4%, בטווח שבין 0% בגילאי 50-54 שנים ל-6.9% בגילאי 85 ומעלה. מבין 440 העיניים עם ליקוי ראיה חמור במחקר (184 בתחילת המחקר ועוד 256 מקרים חדשים), 43.9% אובחנו עם AMD מאוחר כגורם העיקרי לליקוי, 8.0% אובחנו עם חסימה של וריד הרשתית המרכזי או וריד סמוך ו-10.2% אובחנו עם קטרקט. גורמים אחרים כללו טראומה (8.4%), רטינופתיה סוכרתית (2.7%) והיפרדות רשתית (3.2%).
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!