Angina pectoris/MI

תוצאות מאכזבות ל-Lenvatinib כנגד ממאירות אנאפלסטית של בלוטת התריס (J Clin Oncol)

תירואיד בלוטת התריס

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על עדויות חדשות מהן עולה כי למרות שפרופיל הבטיחות של Lenvatinib (לנווימה) בטיפול בחולים עם ממאירות אנאפלסטית של בלוטת התריס היה בר-טיפול, למתן Lenvatinib לבדו אין תועלת רבה בחולים אלו.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ממאירות אנאפלסטית של בלוטת התריס הינה מחלה אגרסיבית, המלווה בפרוגנוזה גרועה וכיום אין טיפול יעיל כנגד ממאירות זו, בפרט בחולים ללא מוטאציות ב-BRAF, NTRK או RET. מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מתן Lenvatinib לטיפול בחולים עם סרטן ממויין היטב של בלוטת התריס אשר הדגים עמידות לטיפול ביוד רדיואקטיבי.

מחקר קטן שכלל 17 חולים עם ממאירות אנאפלסטית של בלוטת התריס הדגים פעילות מסוימת של Lenvatinib כנגד הממאירות וכעת ביקשו החוקרים לבחון עוד את הנושא.

המחקר בשלב II היה מחקר רב-מרכזי, בתווית-פתוחה, אשר כלל חולים עם ממאירות אנאפלסטית של בלוטת התריס, עם לפחות נגע מטרה מדיד אחד. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Lenvatinib במינון 24 מ”ג פעם ביום.

תוצאי הסיום העיקריים כללו את שיעורי התגובה האובייקטיבית. התגובות לטיפול אושרו לאחר לפחות 4 שבועות מתגובה ראשונית לטיפול. עוד בחנו החוקרים את שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות ושיעורי ההישרדות הכוללים.

החוקרים מדווחים כי המחקר הופסק בשל העדר תועלת לאחר שלא הושג סף שיעורי תגובה אובייקטיבית של 15% בניתוח הביניים. ניתוח הביניים נועד לכלול את 20 החולים הראשונים והניתוח הסופי כלל 34 חולים שגויסו למחקר וטופלו.

מהנתונים המלאים עולה כי תגובה חלקית תועדה בחולה אחד (שיעורי תגובה אובייקטיבית של 2.9%, רווח בר-סמך 95% של 0.1-15.3%).

בלמעלה ממחצית מהחולים הזמינים להערכה תועדה הקטנה של הגידול; בשלושה חולים תועדה ירידה של מעל 30% בגידול.

חציון ההישרדות ללא-התקדמות עמד על 2.6 חודשים; חציון ההישרדות הכוללת עמד על 3.2 חודשים.

האירועים החריגים הנפוצים על-רקע הטיפול התרופתי כללו יתר לחץ דם (56%), ירידה בתאבון (29%), עייפות (29%) וסטומטיטיס (29%). לא תועדו אירועי דמם מג’ורי על-רקע הטיפול או אירועים חריגים בדרגה 5.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הטיפול ב- Lenvatinib הדגימו פרופיל בטיחות סביר בחולים עם ממאירות אנאפלסטית של בלוטת התריס, כאשר חלק גדול מהאירועים החריגים נבעו מהתקדמות המחלה הממארת. התוצאות מעידות כי טיפול מונותרפי ב- Lenvatinib אינו צפוי להיות יעיל כנגד ממאירות זה, אך החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא.

J Clin Oncol, July 20, 2021

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    טיפול SABR (או Stereotactic Ablative Body Radiotherapy) מהווה גישת טיפול בטוחה, לא-פולשנית ויעילה במקרים של ממאירות כלייתית ראשונית בחולים שאינם מתאימים לכריתה ניתוחית של הגידול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lancet Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קרינה סטריאוטקטית הינה גישת טיפול מבטיחה לחולים עם סרטן כליה לא-נתיח מאחד ומדובר בפרוצדורה לא-פולשנית שאינה […]

  • מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למדד Immunoscore ערך מנבא ופרוגנוסטי חשוב בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד Immunoscore הינו כלי פרוגנוסטי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III ועשוי לסייע בחיזוי התועלת של משך […]

  • סיכון מוגבר לאספירציה עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 סביב פרוצדורות תחת הרדמה (JAMA Surgery)

    סיכון מוגבר לאספירציה עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 סביב פרוצדורות תחת הרדמה (JAMA Surgery)

    בקרב חולים תחת טיפול בזריקה שבועית של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 שארית תכולת קיבה רבה, גורם סיכון משמעותי לאספירציה בזמן הרדמה למרות הקפדה על ההנחיות לצום לפני פרוצדורות אלקטיביות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש ההולך וגדל בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 להפחתת משקל ואיזון סוכר […]

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    בפינתנו החדשה ננסה לשבור מיתוסים השכיחים בקרב רופאים/ות או מטופלים/ות. זו פינה קצרה, ואם תהיה בה התייחסות למאמרים, היא תעשה בקצרה. נשמח לשמוע רעיונות, הערות והארות. המיתוס הראשון הוא בנושא מטפורמין; האם הטיפול בתרופה גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי? פרופ’ רז מציע כי דווקא המשך מתן התרופה, גם בשלבים מתקדמים של מחלת כליות, עדיין עשוי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה