במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי אין קשר בין חשיפה לפני הלידה לתרופות לדיכוי הפרשת חומצה ובין הסיכון למחלות אלרגיות בילדים. בקרב יילודים שנחשפו לתרופות אלו תועד סיכון מוגבר להתפתחות אסתמה, אם כי הסיכון לא היה גדול כפי שתואר בעבר.
מדגם המחקר כלל כ-4.1 מיליון זוגות אם-ילד ממאגר National Health Insurance Service Database מדרום קוריאה, כולל ילדים שנולדו בין תחילת אפריל בשנת 2008 ועד סוף שנת 2019. החוקרים התאימו בין משתתפים עם וללא חשיפה לתרופות לדיכוי הפרשת חומצה להערכת החשיפה לפני לידה ולאחר הלידה. הם גם השוו בין ילדים תואמים עם וללא חשיפה לתרופות אלו אל מול אחאים במטרה לבחון את ההשפעה של גורמים גנטיים, אורחות חיים וגורמים חברתיים משותפים במשפחות.
חשיפה לתרופות לדיכוי הפרשת חומצה הוגדרה נוכחות לפחות מרשם אחד למעכב תעלות מימן או אנטגוניסט לקולטן להיסטמין 2 בכל נקודת זמן במהלך ההיריון (חשיפה לפני לידה) ובמהלך ששת החודשים הראשונים לאחר הלידה (חשיפה בינקות).
הניתוח המותאם כלל 808,067 זוגות של נשים עם וללא חשיפה לתרופות לדיכוי הפרשת חומצת קיבה (גיל ממוצע של 31.8 שנים), כולל 763,755 נשים שטופלו בחסמי קולטן להיסטמין ו-36,529 שטופלו במעכבי תעלות מימן.
לאחר מעקב ממוצע של 2.6 שנים, שיעורי היארעות מחלות אלרגיות ל-1,000 שנות-אדם עמדו על 306.1 בילדים עם חשיפה לתרופות אלו לפני הלידה ועל 300.7 באלו ללא חשיפה לפני הלידה. יחס הסיכון המתוקן למחלות אלרגיות בכלל עמד על 1.01 (רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.02), יחס הסיכון לאסתמה עמד על 1.02 (רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.03), יחס הסיכון לנזלת אלרגית עמד על 1.02 (רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.02), יחס הסיכון לאטופיק דרמטיטיס עמד על 1.02 (רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.02) ויחס הסיכון לאלרגיה למזון עמד על 1.03 (רווח בר-סמך 95% של 0.98-1.07).
בניתוח הנתונים לעומת אחאים נכללו 630,940 זוגות אם-ילד, כאשר המגמה הייתה דומה לניתוח המותאם, אך ההבדלים לא היו מובהקים סטטיסטית.
ההשפעה של חשיפה בינקות נבחנה על-בסיס נתונים אודות 84,263 זוגות תואמים, כולל 74,188 תינוקות שנחשפו לחסמי קולטנים להיסטמין ו-7,496 שטופלו במעכבי תעלות מימן. שיעורי היארעות מחלות אלרגיות ל-1,000 שנות-אדם עמדו על 218.1 בקרב אלו שנחשפו לתרופות אלו ועל 205.2 אלו שלא נחשפו לתרופות אלו.
החוקרים זיהו עליה מתונה בסיכון לאסתמה, עם יחס סיכון של 1.16 (רווח בר-סמך 95% של 1.14-1.18), ולאלרגיה למזון, עם יחס סיכון של 1.28 (רווח בר-סמך 95% של 1.10-1.03). יחס הסיכון לנזלת אלרגית עמד על 1.02 (רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.03), יחס הסיכון לאטופיק דרמטיטיס עמד על 1.05 (רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.08) ויחס הסיכון למחלות אלרגיות בכלל עמד על 1.06 (רווח בר-סמך 95% של 1.05-1.07).
בהשוואה לאחאים, הסיכון לאסתמה (יחס סיכון מתוקן של 1.13, רווח בר-סמך 95% של 1.09-1.17) נותר גבוה יותר משמעותית בקרב ילדים עם חשיפה לתרופות אלו, אך לא תועד הבדל בסיכון לאלרגיה למזון. עוד מצאו החוקרים כי ניתוח נפרד של משתתפים שטופלו בחסמי קולטן היסטמין ובמעכבי תעלות מימן הדגים תוצאות דומות.
החוקרים קוראים לרופאים לשקול בזהירות את התועלת של תרופות לדיכוי הפרשת חומצת קיבה בילדים אל מול הסיכון הקטן אך האפשרי לאסתמה.
JAMA Pediatr, Dec 2022
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
לטיפול בתרופות להורדת חומציות בקיבה ביילודים יש סיכונים יותר משמעותיים מאסתמה, כמו למשל Necrotizing enterocolitis (NEC), בעיקר בפגים קטנים. חשוב לשקול תועלת מול סיכון באוכלוסיה הפגיעה הזאת.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!