במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Cardiovascular Electrophysiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מרווח זמן ארוך יותר בין אבחנה ראשונה של פרפור פרוזדורים ובין אבלציה באמצעות צנתר עשוי להשפיע לרעה על התוצאות ארוכות הטווח בחולים עם וללא מחלת לב מבנית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פרפור פרוזדורים הינה הפרעת קצב לב נפוצה בחולים עם אי-ספיקת לב סיסטולית או דיאסטולית. אבלציה באמצעות צנתר מהווה טיפול יעיל יותר לפרפור פרוזדורים בשילוב עם הפרעה בתפקוד חדר שמאל. עם זאת, המועד האופטימאלי של ביצוע הפרוצדורה בחולים אלו אינו ידוע.
מדגם המחקר כלל 9,979 חולים שעברו אבלציה באמצעות צנתר בשל פרפור פרוזדורים והיו במעקב לאורך שנה אחת במסגרת מערכת הבריאות Intermountain Healthcare System. החוקרים זיהו 1,024 חולים עם מחלת לב מבנית, אשר הוגדרה לפי מקטע פליטה של חדר שמאל של 35% ומטה ו-8,955 חולים ללא מחלת לב מבנית, בהם מקטע הפליטה של חדר שמאל עמד על מעל 35%.
במטרה לבחון את ההשפעה של מרווח הזמן מהאבחנה של הפרעת הקצב ועד ההתערבות, החוקרים סיווגו את המטופלים לפי מרווח הזמן מהאבחנה עד לאבלציה: 30-180 ימים (2,689 חולים), 181-545 ימים (1,747 חולים), 546-1,825 (2,941 חולים), מעל 1,825 ימים (2,602 חולים).
מרווח הזמן הממוצע מאבחנת פרפור פרוזדורים ועד לאבלציה ראשונה עמד על 3.5 שנים: 3.5 שנים באלו ללא מחלת לב מבנית ו-3.4 שנים באלו עם מחלת לב מבנית.
בקרב חולים עם מקטע פליטה של מעל 35%, עיכוב בטיפול לווה בסיכון מוגבר לתמותה, כאשר בהשוואה לאבלציה בתוך 30-180 ימים מאבחנת פרפור פרוזדורים, הסיכון לתמותה היה גבוה כפליים במידה ומרווח הזמן עד לטיפול עמד על 181-545 ימים (יחס סיכון של 2.02, p<0.0001) או 546-1,825 ימים (יחס סיכון של 2.62, p<0.0001) וגבוה פי ארבע במידה ומרווח הזמן עלה על 1,825 ימים (יחס סיכון של 4.39, p<0.0001). עוד דווח על סיכון מוגבר משמעותית לאשפוז עקב אי-ספיקת לב (יחסי סיכון שנעו בין 1.44 עד 3.69), אירוע מוחי (יחסי סיכון שנעו בין 1.11 עד 2.14) והישנות פרפור פרוזדורים (יחסי סיכון שנעו בין 1.42 עד 1.81).
בקרב חולים עם מקטע פליטה של חדר שמאל של עד 35%, עיכוב בטיפול גם לווה בסיכון מוגבר משמעותית לתמותה (יחסי סיכון שנעו בין 2.07-3.77) עם מגמה דומה של אשפוזים בשל פרפור פרוזדורים (יחס סיכון שנעו בין 1.63-1.09) והישנות פרפור פרוזדורים (יחסי סיכון שנעו בין 0.79-1.24).
החוקרים מסכמים וכותבים כי עיכוב באבלציה באמצעות צנתר של פרפור פרוזדורים הובילה לעליה בסיכון לתמותה מכל-סיבה בכלל החולים, עם השפעה שונה לפי מקטע הפליטה ההתחלתי בסיכון לאשפוז עקב אי-ספיקת לב, אירוע מוחי והישנות פרפור פרוזדורים. ממצאים אלו תומכים באבלציה מוקדמת בחולים עם פרפור פרוזדורים עם וללא מחלת לב מבנית.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!