Cardiomiopathy & Cardiology

שכיחות גבוהה של הפרעות אנדוקריניות מוקדמות לאחר גידולי מוח בילדות (J Clin Endocrnol Metab)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism מדווחים חוקרים על שיעורי היארעות גבוהים של הפרעות אנדוקריניות מוקדמות בילדים עם היסטוריה של גידולי מוח בילדות.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לתאר את המעקב האנדוקריני אחר חולים עם גידולים מוחיים ראשוניים. הם אספו את הנתונים מהרשומות הרפואיות של 221 ילדים (48.9% בנות, גיל חציוני באבחנה של 6.7 שנים) שהיו במעקב במכון אנדוקריני.

הילדים אובחנו עם גידולים מוחיים שונים, כאשר הנפוצים בהם היו מדולובלסטומה (37.6%), קרניופרנגיומה (29%) וגליומה (20.4%). בחלוקה לפי מיקום אנטומי, קרוב למחצית מהגידולים (48%) היו סופרה-סלריים וכמחצית (52%) לא כללו מעורבות מעל לאוכף הטורקי.

שכיחות חסר הורמון גדילה הייתה דומה בשתי הקבוצות (83% מהחולים עם מעורבות סופרה-סלרית ו-76.5% מאלו ללא מעורבות סופרה-סלרית) ותוארה לאחר חציון של 1.8 שנים מהאבחנה. חסר והרמון גדילה לאחר-אבחנה תואר לאחר חציון של 1.6 שנים מהטיפול הקרינתי.

תת-פעילות של בלוטת התריס הייתה נפוצה יותר בחולים עם מעורבות סופרה-סלרית, בהשוואה לאלו עם גידולים ללא מעורבות מעל לאוכף הטורקי (76.4% לעומת 33.9%, בהתאמה, p<0.001), כמו גם חסר ACTH (16% לעומת 12.2%, בהתאמה). היפוגונאדיזם מרכזי היה נפוץ בחולים עם גידולים עם מעורבות סופרה-סלרית, בהשוואה לאלו ללא מעורבות דומה (63.1% לעומת 1.3%, p<0.001).

הגובה הסופי של המטופלים עם גידולים ללא מעורבות סופרה-סלרית היה נמוך מגובה המטרה (הבדל של 1- סטיות תקן, P<0.0001) ובהשוואה לחולים עם גידולים עם מעורבות סופרה-סלרית (p<0.0001).

קשריות בבלוטת התריס תועדו ב-13 מבין 45 חולים (28.8%), כולל ארבעה מקרים של סרטן בלוטת תריס.

מדד מסת הגוף בביקור האחרון היה גבוה יותר בשתי הקבוצות (p=0.0001), כאשר שיעורי השמנת-יתר היו גבוהים יותר בחולים עם גידולים עם מעורבות סופרה-סלרית, בהשוואה לאלו עם גידולים ללא מעורבות מעל לאוכף הטורקי (46.2% לעומת 17.4%, בהתאמה).

ממצאי המחקר מעידים על שכיחות גבוהה של הפרעות אנדוקריניות מוקדמות בילדים עם גידולי מוח ותומכים בייעוץ והערכה תזונתית בכלל המטופלים עם היסטוריה של גידולים מוחיים, בפרט כאשר מדובר בגידול סופרה-סלרי או לאחר הקרנה לאזור ההיפופיזה או היפותלמוס.

J Clin Endocrnol Metab, Dec 16, 2021

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    טיפול SABR (או Stereotactic Ablative Body Radiotherapy) מהווה גישת טיפול בטוחה, לא-פולשנית ויעילה במקרים של ממאירות כלייתית ראשונית בחולים שאינם מתאימים לכריתה ניתוחית של הגידול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lancet Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קרינה סטריאוטקטית הינה גישת טיפול מבטיחה לחולים עם סרטן כליה לא-נתיח מאחד ומדובר בפרוצדורה לא-פולשנית שאינה […]

  • מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למדד Immunoscore ערך מנבא ופרוגנוסטי חשוב בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד Immunoscore הינו כלי פרוגנוסטי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III ועשוי לסייע בחיזוי התועלת של משך […]

  • סיכון מוגבר לאספירציה עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 סביב פרוצדורות תחת הרדמה (JAMA Surgery)

    סיכון מוגבר לאספירציה עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 סביב פרוצדורות תחת הרדמה (JAMA Surgery)

    בקרב חולים תחת טיפול בזריקה שבועית של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 שארית תכולת קיבה רבה, גורם סיכון משמעותי לאספירציה בזמן הרדמה למרות הקפדה על ההנחיות לצום לפני פרוצדורות אלקטיביות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש ההולך וגדל בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 להפחתת משקל ואיזון סוכר […]

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    בפינתנו החדשה ננסה לשבור מיתוסים השכיחים בקרב רופאים/ות או מטופלים/ות. זו פינה קצרה, ואם תהיה בה התייחסות למאמרים, היא תעשה בקצרה. נשמח לשמוע רעיונות, הערות והארות. המיתוס הראשון הוא בנושא מטפורמין; האם הטיפול בתרופה גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי? פרופ’ רז מציע כי דווקא המשך מתן התרופה, גם בשלבים מתקדמים של מחלת כליות, עדיין עשוי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה