ההנחיות הנוכחיות לזיהוי מחלת צליאק לא-מאובחנת אינן מספקות כבדיקות סקירה נרחבות למחלת צליאק, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics.

ההנחיות הנוכחיות מתבססות על שאלת ילדים אודות תסמיני המחלה, אך ממחקר סקירה מבוסס-אוכלוסייה עולה כי נתוני שאלונים אודות תסמינים אינם שונים משמעותית בין חולים שיאובחנו בסופו של דבר עם מחלת צליאק ואלו ללא המחלה.

מספר מחקרים קודמים הציגו גישות לחיפוש מקרים פעיל וקבעו כי הן יעילות עם היארעות מוגברת של מחלת צליאק בקבוצה בה בוצע חיפוש מקרים. עם זאת, למחקרים אלו היו מגבלות מאחר והיו חסרות קבוצות ביקורת, ויש לבחון את הרגישות, הסגוליות והערכים המנבאים של הגישות המוצעות.

לפיכך, במחקר הנוכחי החוקרים ביקשו לתאר את התסמינים והמצבים הנלווים למחלת צליאק בקרב מקרים של מחלת צליאק שזוהו בבדיקות סקירה וילדים ללא מחלת צליאק, כפי שדווח לפני שהיה ידוע אודות נוכחות מחלת צליאק. כמו כן, החוקרים ביקשו להעריך גישות חיפוש מקרים המבוססות על שאלונים באוכלוסיה הכללית.

מדגם המחקר כלל ילדים מחמישה אזורים ברחבי שבדיה, שהיו בגילאי 12 שנים ובכיתה ו’. בסקירה מבוססת-אוכלוסיה, 7,054 ילדים (98%) ו-6,294 מההורים (88%) השלימו שאלונים אודות תדירות תסמינים ומצבים הקשורים במחלת צליאק, שכללו עייפות, תאבון ירוד, בחילות, כאבי בטן, גזים, נפיחות, יציאות קשות, יציאות רכות ואי-סבילות ללקטוז.

ההורים דיווחו גם על נוכחות הפרעות הקשורות במחלת צליאק בילדיהם, כולל אנמיה, סוכרת מסוג 1, מחלת בלוטת תריס, מחלה ריאומטית, מחלת מעי דלקתית, ויטיליגו, Alopecia areata, Dermatitis herpatiformis, טריזומיה 21, תסמונת טרנר וכן נוכחות מחלת צליאק בקרובי משפחה מדרגה ראשונה.

מבין 7,208 ילדים בהם נערכו בדיקות לנוגדני Tissue Transglutaminase-immunoglobulin A או Tissue Transglutaminase-immunoglobulin G, החוקרים זיהו רמות מוגברות ב-192 ילדים (2.7%). מבין אלו, 153 ילדים (2.1% מכלל המדגם) נמצאו חיוביים למחלת צליאק בביופסיה מהמעי הדק.

עם זאת, כאשר החוקרים השוו בין התשובות לשאלונים מהילדים עם אבחנה של מחלת צליאק בעקבות הסקירה וללא אבחנה של המחלה הכרונית, הם לא זיהו הבדלים בשכיחות (2.1% לעומת 2.1%, p=0.930) בדומה, הם לא זיהו הבדלים משמעותיים בתדירות מצבים הקשורים למחלת צליאק (3.6% לעומת 2.1%, p=0.07).

זיהוי מקרים ע”י שאלות הנוגעות לתסמינים הקשורים במחלת צליאק ו/או מצבים נלווים יביאו לזיהוי 52 מקרים (38% מכלל המקרים) בעלות של דגימות דם מ-2,282 ילדים (37%) באוכלוסיית המחקר. הרגישות של שאלונים לזיהוי מקרים עמדה על 38%, עם סגוליות של 63%, ערך מנבא חיובי של 2% וערך מנבא שלילי של 98%.

מהממצאים עולה כי שאלונים בנוגע לתסמינים אינם יכולים לשמש להבחנה בין ילדים מחלת צליאק לא-מאובחנת ובין ילדים ללא המחלה הכרונית, ממצאים העולים בקנה אחד עם מחקר סקירה שפורסם לאחרונה במבוגרים בארצות הברית.

סקירה המבוססת על מצבים נלווים למחלת צליאק לא הייתה יעילה יותר, כאשר גישה זו צפויה לזהות רק 10% מהמקרים ודורשת בדיקות דם מ-381 משתתפים. הרגישות של בדיקת הסקירה במדגם הנוכחי עמדה על 10%, עם סגוליות של 94%, ערך מנבא חיובי של 3.7% וערך מנבא שלילי של 98%.

Pediatrics. Published online January 13, 2014

לידיעה במדסקייפ