Cholesterol/Lipid disorders

”יש לתת סטטינים לכל החולים הסכרתיים מעל לגיל 40 שנה” קובעים מומחים בפגישה האירופאית למחקר הסכרת 2010/מאמר אורח מאת פרופ’ מיכאל שכטר (*)

בכנס של European Association for the Study of Diabetes (EASD) 2010 Meeting בשטוקהולם, שבדיה בשבוע שעבר קבעו מומחים, ביניהם Dr. John Betteridge מלונדון שיש לתת סטטינים לכל חולי הסכרת (סוג 1 ו 2) מעל לגיל 40 שנה.  הוא סיפר בכנס שה LDL בחולה הסכרתי הוא מאוד אטרוגני. מחקרים כמו (1) Collaborative Atorvastatin Diabetes Study (CARDS) הוכיחו את היעילות של הסטטינים בחולי סכרת. במחקר CARDS, מתן של אטורסבטטין (ליפיטור) 10 מ”ג ליום בחולי סכרת סוג 2 בגילאים 40-75 ללא היסטוריה של מחלות קרדיווסקולריות ידועות וללא LDL גבוה, גרם לירידה של LDL ב 40% וירידה של כ 37% באירועים קרדיווסקולרים ולירידה דרמטית בשבץ המוחי במעקב של 4 שנים. מידע זה אף מתחזק בעיקבות התוצאות של המטאנליזה של

ה-(2,3) Cholesterol Treatment Trialists Collaboration שהראה שסטטינים יעילים בהורדת אירועים קרדיווסקולרים גם נשים סכרתיות (סוג 1).

בניתוח (4) של עלות/תועלת של מניעה ראשונית של אירועים קרדיווסקולרים בחולים ממחקר CARDS נמצא שטיפול בחולי אלה הוא מאוד COST-EFFECTIVE אף לפי מדדים של ה National Institute of Health and Clinical Excellence (NICE) .

במטאנליזה שפורסמה לאחרונה בעיתון British Medical Journal (5) ובדקה השפעת מתן סטטינים בנבדקים ללא נוכחות ידועה של מחלה קרדיווסקולרית אך עם גורמי סיכון קרדיווסקולרים, נכללו 70,388 נבדקים מתוך 10 מחקרים פרוספקטיבים, רנדומלים ומבוקרים היטב, מתוכם 23,681 (34%) נשים ו 16,078 (23%) סכרתיים, ממוצע מעקב 4.1 שנים.  הטיפול בסטטינים היה קשור ב 12% ירידה בתמותה מכל סיבה, ב 30% באירועים וסקולרים עיקריים וב 19% ירידה של אירועים צרברווסקולרים עיקריים. יתר על כן, הטיפול בסטטינים לא היה מלווה בעליה בסכנה לממאירות. תוצאות אלה הינן המשך לממצאים בפירסומים קודמים המצביעים על יעילות דומה של סטטינים במניעה שניונית (2,6). באנליזה זו נכללו גם מחקרים עם אחוז גבוה של נשים וסכרתיים ולא נמצא הבדל בתוצאות בין נשים לגברים וכן בחולים עם או ללא סכרת.

במטאנליזה של 25 מחקרים (6) עם 155,613 חולים, 6,321 תמותה וסקולרית, 23,791 אירועים וסקולרים עיקריים, 11,357 אירועים כליליים עיקריים ו 4,717 שבץ מוחי נמצא שעבור כל הורדה של 25 מ”ג% ב LDL, הירידה היחסית [relative risk (95% CI)] לתמותה וסקולרית

היה 0.89 (0.87-0.92), לאירועים וסקולרים עיקריים 0.86 (0.84-0.88), לאירועים כליליים עיקריים 0.84 (0.82-0.86) ושבץ מוחי 0.90 (0.86-0.94).  נתונים אלה מחזקים את הנתונים הקודמים מה (2,3) Cholesterol Treatment Trialists Collaboration.

אולם כידוע טיפול “אגרסיבי” יותר (קרי: במינון גבוה יותר) עם סטטינים בחולים סכרתיים עם מחלת לב כלילית עשוי להפחית באופן משמעותי אירועי לב עתידיים. במחקר Treating to New Targets (TNT), טיפול עם ליפיטור 80 מ”ג ליום לעומת 10 מ”ג ליום הפחית אירועים קרדיווסקולרים עיקריים ב 25% במעקב חציוני של 4.9 שנים (7).

לחזור ל Dr. John Betteridge שסיכם בכינוס בשטוקהולם את הצד הפרקטי/קליני. לדבריו הוא רואה הרבה חולים סכרתיים בקליניקה שהטיפול בסטטינים הופסק באופן לא שקול ע”י החולה עצמו או ע”י הרופא המטפל. החולים “מופצצים” במידע רב בעיקר בנושא של סכנות פוטנציאליות שעלולים לגרום הסטטינים [דומה למה שדיווחנו בעבר (8)], מספר Dr. John Betteridge, אולם הוא מדגיש שהסטטינים בטוחים אם משתמשים בהם באופן מושכל ומונעים תגובה בין התרופות. לדעתו, הבעיה עם החולים שמגיעים עם כאבי שרירים אבל עם CPK תקין שקורה בערך ב 15% מהחולים. במחקר CARDS, ל 23% מהחולים שטופלו בליפיטור היו תופעות לוואי לעומת 25% מאלה שקיבלו פלצבו. לכן מדגיש  Dr. John Betteridge שעל הרופא המטפל לנסות ולשכנע את החולה שתופעות הלוואי הן קרוב לוודאי לא תוצאה של הטיפול בסטטינים ויש לחפש סיבות אחרות, ויש לעשות כל מאמץ בחולים אלה לשכנע אותם עד כמה חשוב להמשיך וליטול את הסטטינים.  במיקרים ולא ניתן לפתור את הכאבים, הפתרון להפחית את מינון הסטטינים, יתכן ובשילוב של אזיטרול.

לסיכום לאור תוצאות המחקרים הנ”ל יתכן ויש מקום להרחיב את ההנחיות של האיגודים המקצועיים לאפשר מתן סטטינים למניעה ראשונית של מחלות קרדיווסקולריות גם לגברים ולנשים סכרתיים (מעל גיל 40 שנה) ללא מחלת לב מוכחת וללא רמות גבוהות של ליפידים.  יתכן ולאור המחקרים הנ”ל עוד יהיה מקום לשקול שוב את שהצענו לפי עשור שנים להכניס את הסטטינים למי השתיה בישראל…


(*) פרופ’ שכטר הוא קרדיולוג בכיר ומנהל היחידה למחקרים קליניים, מרכז הלב ע”ש לבייב, מרכז רפואי ע”ש שיבא, תל השומר והפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב.


References

  • Colhoun HM, Betteridge DJ, Durrington PN, Hitman GA, Neil HA, Livingstone SJ, Thomason MJ, Mackness MI, Charlton-Menys V, Fuller JH; CARDS investigators. Primary prevention of cardiovascular disease with atorvastatin in type 2 diabetes in the Collaborative Atorvastatin Diabetes Study (CARDS): multicentre randomised placebo-controlled trial. Lancet. 2004;364:685-96.

  • Baigent C, Keech A, Kearney PM, et al, for the Cholesterol Treatment Trialists (CTT) Collaborators. Efficacy and safety of cholesterol-lowering treatment: Prospective meta-analysis of data from 90,056 participants in 14 randomised trials of statins. Lancet 2005;366:1267.

  • Prospective Studies Collaboration. Blood cholesterol and vascular mortality by age, sex, and blood pressure: a meta-analysis of individual data from 61 prospective studies with 55000 vascular deaths. Lancet 2007;370:1829-39.

  • Raikou M, McGuire A, Colhoun HM, et al. Cost-effectiveness of primary prevention of cardiovascular disease with atorvastatin in type 2 diabetes: results from Collaborative Atorvastatin Diabetes Study (CARDS). Diabetologia 2007;50:733-40.

  • Brugt JJ, Yetgin T, Hoeks SE, et al. The benefits of statins in people without established cardiovascular disease but with cardiovascular risk factors: meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ 2009 Jun 30;338:b2376. doi: 10.1136/bmj.b2376.

  • Delahoy PJ, Magliano DJ, Webb K, et al. The relationship between reduction in low-density lipoprotein cholesterol by statins and reduction in risk of cardiovascular outcomes: an updated meta-analysis. Clin Ther 2009;31:236-44.

  • Shepherd J, Barter P, Carmena R, et al. Effect of lowering LDL cholesterol substantially below currently recommended levels in patients with coronary heart disease and diabetes: the Treating to New Targets (TNT) study. Diabetes Care 2006;29:1220-6.

  • Shechter M, Beigel R, Matetzky S, Chouraqui P. The intensive statin therapy myth. Isr Med Assoc J 2005;11:683-7.

  • Shephered J, et al. Prevention of coronary heart disease with pravastatin in men with hypercholesterolemia. N Engl J Med 1995;333:130107.

  • Downs JR, et al. Primary prevention of acute coronary events with lovastatin in men and women with average cholesterol levels: results of AFCAPS/TexCAPS: Air Force/Texas Coronary Atherosclerosis Prevention Study. JAMA 1998;279:1615-22.

  • Beigel R, et al/ Statin efficacy and safety for lipid modification in apparently healthy male military aircrew. Aviat Space Eviron Med 2005;76:857-60.

  • Heart Protection Study Collaborative Group. MRC/BHF Heart Protection Study of cholesterol lowering with simvastatin in 20,536 high-risk individuals: a randomised placebo-controlled trial. Lancet 2002;360:7-22.

  • Severe PS, et al. Prevention of coronary and stroke events with atorvastatin in hypertensive patients who have average or lower-than-average cholesterol concentrations, in the Anglo-Scandinavian Cardiac Outcomes Trial–Lipid Lowering Arm (ASCOT-LLA): a multicentre randomised controlled trial. Lancet 2003;361:1149-58.

  • Ridker PM, et al. Rosuvastatin to prevent vascular events in men and women with elevated C-reactive protein. N Engl J Med 2008;359:2195-207.

  • Caro J, et al. International economic analysis of primary prevention of cardiovascular disease with pravastatin in WOSCOPS. Eur Heart J 1999;20:263-8.

  • Ward S, et al. A systematic review and economic evaluation of statins for the prevention of coronary events. Health Technol Assess 2007;11:1-160, iii-iv.
  • 0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

      מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

      ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

    • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

      טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

      המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

    • סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

      סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

      בחולים שעברו התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון לתסמונת תעלה קרפאלית, אך לא ידוע אם תסמונת תעלה קרפאלית מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בשלב מאוחר יותר. לבחינת הנושא הם […]

    • חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

      חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

      בנשים עם הופעה של סוכרת הריונית לפני שבוע 20 להיריון ייתכנו תוצאות גרועות יותר, בהשוואה לנשים עם הופעה מאוחרת של סוכרת הריונית שגם החלו טיפול לאחר 24-28 שבועות הריון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ארגון הבריאות העולמי תומך בטיפול בסוכרת הריונית לאחר 24-28 שבועות הריון, אך מחקר TOBOGM הצביע על שיעור […]

    • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

      דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

      דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

    • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

      האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

      נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

    • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

      שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

      בפינתנו החדשה ננסה לשבור מיתוסים השכיחים בקרב רופאים/ות או מטופלים/ות. זו פינה קצרה, ואם תהיה בה התייחסות למאמרים, היא תעשה בקצרה. נשמח לשמוע רעיונות, הערות והארות. המיתוס הראשון הוא בנושא מטפורמין; האם הטיפול בתרופה גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי? פרופ’ רז מציע כי דווקא המשך מתן התרופה, גם בשלבים מתקדמים של מחלת כליות, עדיין עשוי […]

    • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

      משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

      שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה