Cholesterol/Lipid disorders

עדויות נוספות תומכות בהשפעות הנוירולוגיות והפסיכיאטריות הנותרות במחלימי קורונה (Lancet Psychiatry)

קורונה

בקרב מחלימי קורונה חלה עליה חדה בסיכון להתפתחות הפרעות פסיכיאטריות או נוירולוגיות במהלך ששת החודשים לאחר ההדבקה בנגיף, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Psychiatry.

דיווחים קודמים הצביעו על סיבוכים נוירולוגיים ופסיכיאטריים של COVID-19 וכעת ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי ההיארעות והסיכון היחסי לאבחנת הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות בחולים במהלך ששת החודשים לאחר אבחנת זיהום בנגיף הקורונה.

במחקר הרטרוספקטיבי התבססו החוקרים על נתונים מרשומות רפואיות ממוחשבות אודות למעלה מ-81 מיליון משתתפים. הם התמקדו בחולים עם אבחנה של COVID-19 והתאימו ביקורת אחת עם אבחנה של שפעת וביקורת אחרת עם אבחנה של כל זיהום נשימתי באותה תקופת זמן.

החוקרים בחנו את שיעורי ההיארעות של 14 הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות במהלך ששת החודשים לאחר אבחנה מאומתת של זיהום בנגיף הקורונה: דימום תוך-גולגולתי, אירוע מוחי איסכמי, פרקינסוניזם, תסמונת גיליאן-ברה, הפרעות עצב, שורש עצב או פלקסוס עצבים, מחלת שריר או עצב-שריר, אנצפליטיס, דמנציה, הפרעות מצב חרדה, חרדה ופסיכוזה, הפרעות שימוש בחומרים ואינסומניה.

בקרב 236,379 חולים עם אבחנה של COVID-19, שיעורי היארעות אבחנה נוירולוגית או פסיכיאטרית במהלך ששת החודשים לאחר אבחנת הזיהום עמדו על 33.62%, כאשר 12.84% מהחולים אובחנו עם הפרעה זו לראשונה בחייהם. בקרב חולים שאושפזו ליחידת טיפול מוגבר, שיעורי ההיארעות עמדו על 46.42%, כאשר כרבע מהחולים אובחנו לראשונה בחייהם עם הפרעה נוירולוגית או פסיכיאטרית.

באשר לאבחנות ספציפיות, החוקרים מדווחים כי 0.56% מחולי הקורונה אובחנו עם דימום תוך-גולגולתי, 2.10% עם אירוע מוחי איסכמי, 0.11% עם פרקינסוניזם, 0.67% עם דמנציה, 17.39% אובחנו עם הפרעות חרדה ו-1.40% עם הפרעה פסיכוטית.

בקבוצת החולים שאושפזו ביחידות טיפול מוגבר, שיעורי היארעות דימום תוך-גולגולתי עמדו על 2.66%, שיעור אירוע מוחי איסכמי עמדו על 6.92%, פרקינסוניזם תואר ב-0.26%, דמנציה ב-1.74%, הפרעות חרדה ב-19.15% והפרעה פסיכוטית ב-2.77% מהחולים.

מרבית הקטגוריות היו נפוצות יותר בחולים עם אבחנה של זיהום בנגיף הקורונה, בהשוואה לחולים עם שפעת (יחס סיכון של 1.44) ובהשוואה לאלו עם זיהומים נשימתיים אחרים (יחס סיכון של 1.16). בדומה לשיעורי ההיארעות, יחסי הסיכון היו גבוהים יותר בחולים עם COVID-19 בדרגה חמורה יותר.

ממצאי המחקר תומכים בתחלואה הנוירולוגית והפסיכיאטרית המשמעותית בקרב מחלימי קורונה. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לאשר ולהבין טוב יותר את הממצאים הללו.

Lancet Psychiatry. Published online April 6, 2021

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Iloperidone לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Iloperidone לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור טבליות Iloperidone לטיפול אקוטי באירועי מאניה או מעורבים על-רקע הפרעה דו-קוטבית במבוגרים. המומחים מסבירים כי Iloperidone הינו תכשיר הפועל כאנטגוניסט משולב לקולטן 5-HT2A ו-D2 והינו חלק ממשפחת תרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות. התכשיר אושר לראשונה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי בשנת 2009 לטיפול אקוטי במבוגרים עם […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מלווה במהירות עיבוד ותפקוד ניהולי נמוכים יותר בנשים לאחר גיל 45 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מנגד, קדם רעלת הירון והיריון לא נקשרו עם הסיכון להידרדרות נוירו-קוגניטיבית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,554 נשים שילדו בעברן (גיל ממוצע של 56.2 שנים), שהיו בגילאי 45 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה