Cholesterol/Lipid disorders

תסמיני COVID ממושכים חמורים יותר בקרב מטופלים שהיה להם COVID קשה (ECCMID 2021)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר שהוצג בקונגרס האירופי ה-31 למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות הראה כי מטופלים שאושפזו עקב COVID-19 חריף ופיתחו תסמונת מצוקה נשימתית (ARDS) קשה, היו בעלי יכולת ירודה יותר לבצע פעילות גופנית, בעלי איכות חיים הקשורה לבריאות נמוכה יותר ובריאות כללית נמוכה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, בתקופת מעקב חציונית של 8 חודשים לאחר האבחון הראשוני.

לפחות סימפטום מתמשך אחד במהלך המעקב נצפה בכ-81% מהקבוצה, מתוכם 45% דיווחו על קוצר נשימה, 50% על כאבי שרירים, 43% על זיכרון לקוי, ו-46% על חולשה פיזית של לפחות 5 מתוך 10 נקודות. מתוך 104 המשתתפים שסיימו בדיקת הליכה באורך 6 דקות, 30% חוו ירידה ברמת רוויון החמצן של לפחות 4%, ול-5% הייתה רמה ראשונית או סופית מתחת ל-88%. מתוך 46 משתתפים שעברו בדיקת תפקוד ריאתי, ל-15% היה נפח נשיפה מאולץ בשנייה אחת (FEV1) מתחת ל-70%. בנוסף, המחקר הראה כי בקרב 49% מהמשתתפים נצפו ממצאים פתולוגיים בצילום חזה, רובם תסנינים אינטרסטיציאליים (88%), ולמעלה מ-90% מהמשתתפים פיתחו דיכאון, חרדה או הפרעת דחק פוסט טראומטית.

מחקר אחר, שהוצג גם בכנס, הראה כי יותר ממחצית מאלו שחלו ב-COVID קל עד בינוני, הראו תסמיני COVID מתמשכים לפחות שלושה חודשים לאחר האבחנה. מחקרים קודמים העריכו שכיחות שונה של “long COVID“, מ-15% במחקר על עובדי שירותי בריאות, ל-46% במחקר על חולים עם COVID קל, 52% במחקר בקרב צעירים שלא אושפזו ו-76% במחקר שנערך על חולים שאושפזו עקב COVID. התסמינים המתמשכים העיקריים שנצפו במחקר כללו עייפות, קוצר נשימה, אובדן ריח או טעם וזיכרון לקוי. מחבר המחקר ציין כי “עלינו לזכור שעם תחילת מגיפת ה-COVID-19 הופיעו גם שינויים פסיכו-סוציאליים הקשורים למצב הפנדמי. המחקר מצביע על כך שיכול להיות שהסימפטומים המתמשכים של COVID – כמו עייפות, כאבי ראש והפרעות שינה, שדווחו גם בקבוצת הביקורת – עשויים להיות קשורים למגפה עצמה, שגרמה למצוקה פסיכו-סוציאלית”.

“מחקרי עוקבה אלה מועילים מאוד, אך הם עלולים להוביל למסקנות לא מדויקות”, הזהיר מחבר המחקר. לדבריו, “אמנם הם רק מספקים חלקים מהתמונה הגדולה, אך הם מוסיפים למאגר ההולך וגדל של ידע על חולי COVID שעדיין נאבקים בתסמינים זמן רב לאחר ההדבקה הראשונית. הסימפטומים יכולים להיות מגוונים, אך הם בעיקר כוללים עייפות נפשית וגופנית, ונוטים להיות חמורים יותר בקרב חולים שהיו חולים קשים יותר בזיהום ראשוני”.

מחקר נוסף שהוצג בכנס בחן תסמינים ארוכי טווח של חולים שאובחנו ב-COVID, אך לא אושפזו והראה כי חולים רבים עדיין נמצאים בשיקום כמעט שנה לאחר האבחנה. המחקר הראה כי לפחות 40% מהנבדקים דיווחו על תסמינים ארוכי טווח בשלב כלשהו במהלך המעקב, ולפחות 30% אמרו שהם לא מרגישים שההחלמה שלהם מלאה לאחר 12 חודשים. התסמין השכיח ביותר שנצפה היה עייפות מתמשכת, שדווחה על ידי לפחות 44% מהמשתתפים לאחר 3, 6 ו-12 חודשים. תסמינים שכיחים נוספים שדווחו כללו כאבי ראש, תסמינים נפשיים או נוירולוגיים והפרעות שינה, קוצר נשימה, חוסר ריח או טעם ועייפות קשה.

מחבר אחד המחקרים אמר בכנס כי “ככלל, מחקרים אלה מחזקים את הצורך בתוכניות טיפול שיעזרו לחולים הסובלים מ-COVID ארוך, אך אני ממליץ לאנשים שסובלים ומחפשים ‘פתרון קסם’ להיזהר. ברחבי העולם אנו משתפים פעולה בכדי למצוא פתרונות בטוחים ויעילים. בנוסף, יש עדיין הרבה מה ללמוד על COVID ארוך, נתונים על אוכלוסיות שאינן מיוצגות – כמו שחורים, ילידים ואנשים מתתי אוכלוסיות שונות – חסרים בהרבה מהמחקרים”. הוא הוסיף כי “אני מקווה שעבודה זו תוכל להוביל להבנה טובה יותר של האופן שבו זיהומים ויראליים אחרים יכולים לגרום לתסמינים ארוכי טווח”.

לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה