בעשור האחרון הופיעו עשרות רבות של מאמרים ומחקרים שעניינם אימון המוח ומידת האפקטיביות שלו. היו גם לא מעט ויכוחים שחלקם ניטש בעיקר בין אנשי מקצוע וחוקרים וחלקם מצא את עצמו גם לעיתונות הכתובה והאינטרנטית שמגיעה לעיני מליוני קוראים וצופים. הנושא מעניין במיוחד את בני ה +50 שחוששים מן הירידה הקוגניטיבית על מרכיביה השונים שעלולה לפגום באיכות חייהם הצפויים להתארך עוד ועוד.
מאמר שהתפרסם בדורות בגיליון 180 שיצא בנובמבר 2016, שהתבסס על מאמר רחב יריעה בעיתון  Psychological Science 1 הביא בפני הקוראים מסקנות לא מעודדות בניתוח של עשרות רבות של מחקרים שפורסמו בעשור האחרון.
במאמר הנוכחי נסקור כמה מחקרים עדכניים, לרבות מחקרי מטה אנליזה מעמיקים שמצביעים דווקא על האפשרות ההפוכה לפיה לאימון הקוגניטיבי הממוחשב יש השפעה משמעותית על שיפור היכולת הקוגניטיבית של מבוגרים ואף לפוטנציאל של דחייה בת כמה שנים של דמנציה או אלצהיימר.

במחקר שפורסם ע”י 2Rebok et al. והינו חלק ממחקר מתמשך ( (ACTIVEנמצא כי מבוגרים (גיל ממוצע מעל 70) אשר קיימו אימון קוגניטיבי הראו שיפור ביכולת ההסקה ובמהירות העיבוד, וכמו כן דיווחו כי הם מבצעים מטלות יומיומיות חשובות ביתר קלות עד 10 שנים לאחר ביצוע האימון, זאת לעומת קבוצת ביקורת של מבוגרים שלא התאמנו.

הממצאים מראים כי גם התערבות מועטה באימון הכישורים הקוגניטיביים יכולה להשאיר אפקט ארוך טווח מעבר למצופה, ובעלת פוטנציאל להשהות את הנסיגה הטבעית השכיחה בגיל זה. התוצאות אף מובהקות יותר, כאשר קבוצה חלקית מבין המתאמנים קיבלה “מנת חיזוק” של אימונים נוספים במהלך שלוש שנים שחלפו מאז המנה הראשונה (תופעה שדומה למנת בוסטר שמקבלים אחרי חיסון נגד מחלות). המחקר מספק תמיכה נוספת לגמישותו של המוח ולחשיבותו של האימון הקוגניטיבי, ובמיוחד להשפעתו לטווח ארוך.

במחקר שפורסם ב Plos Med.3  צוות חוקרים ביצע מטה-אנליזה (ניתוח סטטיסטי משוקלל) של מחקרים שבוצעו על מנת להעריך את תוצאות השימוש בתוכנות שנועדו לשפר זיכרון ויכולות מוחיות. בסה”כ נותחו 52 מאמרים שכללו 4885 נבדקים מבוגרים ובריאים.

בניתוח נמצא כי השימוש בתכנות מחשב קוגניטיביות מגביר את הזכרון המילולי והלא מילולי, את זכרון העבודה, מהירות עיבוד מידע, וכן את התפיסה מרחבית. לא נמצאה השפעה על רמת התפקוד הביצועי ועל קשב. עוד נמצא כי אימון במסגרת קבוצתית היה יעיל הרבה יותר מאימון עצמי. כמו כן מצאו החוקרים כי מידת השיפור עולה עם כמות האימונים עד שלושה אימונים בשבוע, אך מעבר לכך מידת השיפור הנוסף הינה זניחה.

במאמר שפורסם בשנת 2015 בעיתון 4Plos One, קבוצת חוקרים מכמה מרכזים רפואיים בסין ביצעו מטה-אנליזה של קרוב ל 200 מחקרים שונים שבוצעו במהלך העשור האחרון, על מנת להעריך את תוצאות השימוש בתוכנות מחשב קוגניטיביות. מבין המחקרים שפורסמו, נבחרו רק כאלו שהתייחסו למבוגרים בריאים, ואשר רמת המחקר בהם הייתה בינונית עד גבוהה (לדוגמה, מחקרים שהמדגם הסטטיסטי בהם היה נמוך מדי, נפסלו). בסה”כ נמצאו 12 מחקרים שעמדו בקריטריונים ונכללו בניתוח המשוקלל. בניתוח זה נמצא כי השימוש בתוכנות מחשב קוגניטיביות מגביר את הזיכרון לטווח קצר וארוך וכן את המהירות שבה ניתן לעבד מידע. לא נמצאה השפעה על רמת התפקוד הביצועי.

קבוצת חוקרים מקיימברידג’ בראשות A. Corbett ו- C. Ballard פירסמו בעיתון JAMDA מחקר5, שבו השתתפו למעלה מ 6,700 אנשים בריאים מעל גיל 50.

המשתתפים גויסו באמצעות שיתוף פעולה בין ה– BBC, האגודה לאלצהיימר בבריטניה, והמועצה למחקר רפואי בבריטניה. המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות, וביצעו אימון ממוחשב במשך 10 דקות ביום. שתי קבוצות ביצעו אימון קוגניטיבי משני סוגים שונים, ואילו קבוצת הביקורת קיבלה מטלות ומשחקים מבוססי מחשב אשר אינם ייעודיים לאימון המוח. לאחר שישה חודשים נמצא כי בשתי הקבוצות שביצעו אימון קוגניטיבי ייעודי נמדד שיפור משמעותי ביכולת לבצע פעילויות יומיום (activities of daily living ADL), וביכולת להסיק מסקנות. שיפור קטן יותר אך בעל מובהקות סטטיסטית נמדד גם בזכרון המילולי לטווח קצר ובזכרון העבודה.

מעניין במיוחד לציין שקבוצת המחקר היא אותה קבוצה שבמחקר שערכה כמה שנים קודם לכן6 הגיעה למסקנה גורפת שאימון המוח הממוחשב אינו אפקטיבי! במחקרם האחרון, ביצעו כמה שינויים מהותיים       ועל ידי  כך, השיגו את התוצאות האפקטיביות כפי שהוצגו ב JAMDA 

בהרצאה שניתנה בכנס העולמי של איגוד האלצהיימר, שנערך בטורונטו ביולי 2016. מסכם ד”ר אדוארס את תוצאות המחקר בהובלתו שנמשך למעלה מ 10 שנים ACTIVE אימון קוגניטיבי מתקדם עבור קשישים עצמאיים.  המחקר המקיף נערך בששה אתרים בארה”ב ובחן את השפעתן של 3 תוכניות אימונים שונות על הופעתה של דמנציה. המחקר כלל קרוב ל 3000 נבדקים, בני +65  ללא ראיות של פגיעה קוגניטיבית או דמנציה. הנבדקים חולקו באופן אקראי ל 4 קבוצות- קבוצה מבוססת אסטרטגיות זיכרון, קבוצה מבוססת אסטרטגיות חשיבה, קבוצת אימון מהירות עיבוד ממוחשבת וקבוצת בקורת. הנבדקים עברו 10 אימונים בני שעה אחת, למשך 5 שבועות. חלק מהנבדקים קיבלו “בוסט”- 4 אימונים נוספים. תפקודים קוגניטיביים נמדדו לאחר 1,2,3,5,10 שנים.  נמצא כי לאחר 10 שנים, רק לאימון מהירות העיבוד היתה השפעה על מדדים קוגניטיביים. מהירות עיבוד הורידה את הסיכויי לחלות בדמנציה ב=% 8 עבור כל סבב אימון. אלו שהתאמנו 11 או יותר פעמים, הורידו את הסיכוי לחלות בדמנציה ב-% 48! איגוד האלצהיימר פירסם: ”איגוד האלצהיימר סבור, כי יש ראיות חזקות מספיק כדי להסיק, כי למידה ואימון קוגניטיבי לאורך החיים, עשויים להפחית את הסיכוי לירידה קוגניטיבית ולדמנציה”.

ומחקר מטה אנליטי נוסף8 של הקבוצה מאוניברסיטת סידני (בהובלת A.Lampit (  ניתח 20 שנות מחקר ומצאו שלאימון יש פוטנציאל לדחיית דמנציה גם אצל מי שכבר החל אצלו תהליך MCI . לעומת זאת, לא נראתה השפעה על מי שכבר החל בתהליך דמנטי.

לסיכום:

למרות הניתוח בעיתון Psychological Science יש דווקא לא מעט מחקר עדכני המצביע דווקא על יעילות האימון הממוחשב הן על היכולת הקוגניטיבית והן על דחייה פוטנציאלית של כמה שנים בהופעת הדמנציה

(*) אלי גל, מנהל מכון בריין טריין, ד”ר נעמה גל – הרכזת המדעית של המכון 

מראי מקום:
1.   Daniel J. Simons et al.  Psychological Science in the Public Interest 2016, Vol. 17(3) 103186
2.    Ten years effect for advanced cognitive training. Rebok et al., 2014
3.    A. Lampit et al.  PLOS Medicine, November 2014, Volume 11 

4.   Shao, Y. K., Mang, J., Li, P. L., Wang, J., Deng, T., & Xu, Z. X. PLoS ONE 10(6) 2015

5.  A. Corbett et al. JAMDA 16 (2015)

6.   Owen et al. Putting brain training to the test. Nature 2010, 465(7299):775-8

7.  http://www.brain-train.co.il/wp-content/uploads/2016/08/Brain-Training-Protects-Against-Cognitive-Decline-Dementia-july-2016.pdf

8.   https://www.sciencedaily.com/releases/2016/11/161114105531.htm