ירידת שמיעה המקושרת לגיל הופכת שכיחה יותר ויותר בשנים האחרונות עם העלייה בתוחלת החיים, ומבוגרים רבים שחשים ירידה בשמיעה נוטים שלא לטפל בעניין. כשני שלישים מהמבוגרים מעל גיל 70 חווים רמה מסוימת של ירידה בשמיעה, אך רק כשליש מאלו שמרגישים ירידה מרכיבים מכשירי שמיעה. הנתון הזה יכול להדאיג שכן ישנן עדויות מצטברות ממחקרים שונים שמצביעות על קשר בין ירידה בשמיעה לירידה ביכולות הקוגניטיביות.

למרות שטרם הוכח לחלוטין הקשר בין ירידה בשמיעה לירידה קוגניטיבית ודמנציה, הנתונים המצטברים מראים שישנו קשר ביניהם. הקשר הזה תלוי גם בחומרתה של ירידת השמיעה – ככל שירידת השמיעה חמורה יותר כך עולה הסיכון לחוות ירידה קוגניטיבית. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים גם על השפעה אפשרית גם של ירידת שמיעה מזערית, שעד כה התייחסו אליה כאל זניחה, על הופעת ליקוי קוגניטיבי ועל קצב ההתקדמות שלו.

מאמר אמריקאי שפורסם לאחרונה תיאר מחקר שנפרש על פני כ-5 שנים ובחן את הקשר בין ירידת שמיעה מזערית לבין ירידה קוגניטיבית. במחקר נותחו נתוניהם של 2,110 נבדקים, חלקם עם ירידת שמיעה, וחלקם הציגו שמיעה תקינה או ירידה מזערית בשמיעה בתחילת המחקר. יכולתם הקוגניטיבית הוערכה מדי כשנה-שנתיים באמצעות מבחנים שונים הבודקים יכולות כמו מהירות מוטורית, זיכרון עבודה, קשב, יכולות תפיסה ויזואלית ותפקודים ניהוליים. במחקר נוטרלו עד כמה שניתן משתנים שונים שיכולים להשפיע על התוצאות כמו גיל, מין, רמת השכלה, עישון ומצבים רפואיים שונים.

עבור כל הנבדקים – ירידה בשמיעה נמצאה קשורה לירידה מהירה ומשמעותית יותר בחלק מהיכולות הקוגניטיביות עם הזמן. אצל הנבדקים שהציגו בתחילת המחקר שמיעה תקינה או ירידה מזערית בשמיעה נראתה ירידה רק בתוצאות מבחן אחד שבודק זיכרון עבודה, תפיסה מרחבית, מהירות מוטורית וקשב, שהוא מבחן שנחשב רגיש מאוד גם לשינויים עדינים בקוגניציה.

החוקרים מחזקים את המידע הקיים ומציעים מספר סיבות אפשריות לקשר הזה. לירידת שמיעה הקשורה לגיל יש השפעה על תחושת הבדידות והחיבור לסביבה, הידועה בעצמה כגורם סיכון לירידה קוגניטיבית. ירידת שמיעה יכולה לגרום גם לשינויים מסוימים במבנה המוח, שיכולים גם הם להגביר את הסיכון להתדרדרות בקוגניציה. עוד גורם שיכול להיות המחבר בין שני התחומים הוא המאמץ השמיעתי – ככל שהאדם עם ירידת השמיעה משקיע מאמצים רבים יותר בלנסות לשמוע ולהבין את הצלילים שסביבו – כך נשארים פחות משאבים קוגניטיביים זמינים להתמודד עם מטלות שונות אחרות. אפשרות נוספת -החוקרים משערים שיתכן שישנו מנגנון לא מוכר, שטרם התגלה, המשפיע על השמיעה ועל היכולות הקוגניטיביות יחד.

מכשירי שמיעה הם פתרון נגיש וזמין שבהחלט יכול לסייע במצבים של ירידות שמיעה בחומרות שונות החל מירידות קלות- בינונית בשמיעה. שימוש במכשירי שמיעה מאפשר נגישות טובה יותר לצלילי דיבור ובכך מפחית את המאמץ השמיעתי ומשאיר אנרגיה זמינה לתהליכים קוגניטיביים אחרים. מכשירים יכולים לעזור גם בהפחתת תחושת הבדידות – כשאדם שומע טוב ומחובר לסביבה הוא יכול בהצלחה לקחת חלק בשיחות שמתקיימות במפגשים משפחתיים וחברתיים שונים. הוא יכול להנות מבילויים מגוונים המבוססים לרוב על שמיעה טובה – הצגות, הרצאות, סרטים וחוגים. מעורבות בסוגים רבים ומגוונים של פעילויות חברתיות שדורשות קשר משמעותי עם הסביבה משמרת ואף משפרת לא רק את התפקוד החברתי אלא גם את התפקוד הגופני והקוגניטיבי. שימוש במכשירי שמיעה תורם לחיבור טוב יותר לסביבה, עשוי להפחית תסכול ומתחים עם בני המשפחה, ומחקרים אף מראים שעוזר להפחתת תחושות של דכאון וחרדה.

כדאי להיות ערים גם למצבים בהם ליקוי השמיעה הוא מזערי או כזה שהאדם עצמו מתחיל להרגיש קושי אבל בדיקת השמיעה עדיין בתחום הנורמה, ובמיוחד כאשר ישנה ירידה קוגניטיבית ידועה. במצבים אלה לא נראה בהכרח שיפור ביכולות השמיעה בעקבות שימוש במכשירי שמיעה ולכן יתכן וזו לא תהיה ההמלצה המקצועית שלנו. פתרונות מומלצים חלופיים שיכולים לשפר את התפקוד כאשר יש ירידת שמיעה מזערית הם דווקא אסטרטגיות תקשורתיות שונות כמו מודעות לסביבה השמיעתית – להעדיף תמיד דיבור במקום שקט יותר, מואר ולשבת קרוב יותר למי שמדבר, להסתכל על שפתי הדובר. אם הקושי הוא נקודתי וממוקד יותר, למשל, מול הטלוויזיה, כדאי לשקול שימוש באביזר עזר – למשל אוזניות אלחוטיות לטלוויזיה, המאפשרות שמיעה ברורה ומוגברת יותר של צלילי הטלוויזיה. במקרים בהם ירידת השמיעה היא משמעותית יותר, גם עבור כאלה שמרכיבים מכשירי שמיעה עדיין יתכנו קשיי שמיעה במצבים מסוימים. כדאי לדעת שישנם  אביזרי עזר נוספים שיכולים לסייע במצבים שמיעתיים מאתגרים כגון טלפונים נייחים מוגברים, מערכות של מיקרופונים מרוחקים, (רוג’ר), פעמון דלת מוגבר ואפילו מגבר אישי בו אפשר להיעזר במקרה הצורך.

לשמיעה טובה יותר יתרונות רבים בהקשרים שונים של איכות החיים והבריאות הגופנית והנפשית, עם עדויות שהולכות ומצטברות על קשר אפשרי בין השמיעה לקוגניציה. מכשירי שמיעה ושימוש באביזרי עזר ואסטרטגיות מתאימות לתקשורת טובה יכולים לעזור בהפחתת ההשפעה השלילית של ירידת השמיעה על חיי היום יום ואיכות החיים.

כרמל כהן היא קלינאית תקשורת ברשת שטיינר מכשירי שמיעה.