בחולים עם אבחנה של אסתמה קיים סיכון מוגבר להתפתחות שיעול כרוני, בהשוואה לאלו ללא אבחנה של אסתמה, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology.
החוקרים התבססו על נתוני סקר ברשת ובחנו את המידע אודות 2,277 מבוגרים (גיל ממוצע של 51.5 שנים; 59.5% נשים) ממרכזים רפואיים בליסבון להערכת הקשר בין שיעול כרוני, אשר הוגדר כשיעול למשך למעלה משמונה שבועות, ובין אסתמה, אשר סווגה כאבחנה של אסתמה וצפצופים במהלך 12 החודשים הקודמים.
מבין כלל המשתתפים במדגם, 9.4% מהמבוגרים דיווחו על שיעול כרוני ו-9% דיווחו על אסתמה.
החוקרים מדווחים כי שיעור גבוה יותר של חולים עם אסתמה, בהשוואה לאלו ללא אסתמה, סבלו משיעול כרוני (14% לעומת 8.5%, p=0.007), כאשר בניתוח רב-משתני הסיכון לשיעול כרוני בחולים עם אסתמה היה גבוה כמעט כפליים, בהשוואה לסיכון באלו ללא אסתמה (יחס סיכויים של 1.8, רווח בר-סמך 95% של 1.82-2.74).
מעבר לאסתמה, החוקרים בחנו את הקשר בין גיל החולה, מין, רמת השכלה, מדד מסת גוף והרגלי עישון ובין שיעול כרוני וזיהו קשר מובהק סטטיסטית בין גיל ובין שיעול כרוני (יחס סיכויים של 1.02, רווח בר-סמך 95% של 1.0-1.03).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר לשיעול כרוני בקרב חולים עם אבחנה של אסתמה, אך יש לקחת בחשבון סיבות נוספות אחרות בהערכת שיעול כרוני.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAAAI
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!