Diabetes

הוספת liraglutide (ויקטוזה) לאינסולין בזאלי בחולי סוכרת סוג 2 בסיכון קרדיווסקולרי גבוה קשורה לירידה מובהקת לאירועים קרדיווסקולרים ותמותה (Diabetes Obes Metab)

אנליזה חדשה של מחקר  ה-DEVOTE מראה כי הוספת ליראגלוטייד (ויקטוזה) לאינסולין בזאלי קשורה לירידה מובהקת וניכרת בסיכון לאירועים קרדיווסקולרים (38%) ולתמותה מכל סיבה (50%) .

הבטיחות הקרדיווסקולרית של אינסולין דגלודק (טרגלודק) ושל אינסולין גלרג’ין 100 (לנטוס) בטיפול בחולי סוכרת סוג 2 נבדקה והוכחה. כך גם באשר ליעילות של ליראגלוטייד (ויקטוזה) בהפחתת אירועים קרדיווסקולריים (MACE) ותמותה בהשוואה מול פלצבו.

באנליזה הנוכחית החוקרים ביקשו להשוות את הסיכון ל-MACE ולתמותה בין הוספת ליראגלוטייד לבין אי הוספתו לטיפול באינסולין (דגלודק או גלרג’ין) בחולי סוכרת סוג 2 , וזאת במסגרת תת אנליזה של מחקר ה-DEVOTE .

לצורך כך, בוצעה הקצאה אקראית של חולי סוכרת סוג 2 עם סיכון קרדיווסקולרי גבוה ביחס של 1:1 לקבלת טרגלודק או לנטוס.

בוצע חישוב של הסיכון ל-MACE/תמותה באמצעות מודל רגרסיה מסוג Cox המותאם לסוג הטיפול ולמשך השימוש בליראגלוטייד,  ללא אינטראקציות. בוצעו ניתוחי רגישות להתאמת גורמי הסיכון הבסיסיים לרבות גיל, מין, עישון ומחלה קרדיווסקולרית קודמת.

החוקרים מדווחים כי בתחילת המחקר 5.7% מהמשתתפים היו תחת טיפול בליראגלוטייד. לאחר התחלת המחקר 2.4% החלו ו-2.7% הפסיקו הטיפול בליראגלוטייד.

משך החשיפה הממוצע לליראגלוטייד ממועד הרנדומיזציה היה 530.2 ימים.

שימוש בליראגלוטייד, לעומת אי שימוש היה קשור עם שיעורי סיכון נמוכים יותר ל-MACE (סיכון יחסי 0.62 , [0.41; 0.92] 95%C) , ולתמותה מכל סיבה (0.50 [0.29; 0.88]95%CI ) .

לא היה הבדל מובהק בשיעור ההיפוגליקמיות בין הקבוצה שטופלה בליראגלוטייד בהשוואה לזו שלא קיבלה טיפול זה. מבחני רגישות מרובים לא הובילו לשינוי בתוצאות.

מסקנות החוקרים הם ששימוש בליראגלוטייד היה קשור להפחתה מובהקת בסיכון ל-MACE ולתמותה במטופלים עם סוכרת סוג 2 וסיכון קרדיווסקולרי גבוה המשתמשים באינסולין בזאלי.

Diabetes Obes Metab. 2019 Feb 22

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים שעברו התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון לתסמונת תעלה קרפאלית, אך לא ידוע אם תסמונת תעלה קרפאלית מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בשלב מאוחר יותר. לבחינת הנושא הם […]

  • חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    בנשים עם הופעה של סוכרת הריונית לפני שבוע 20 להיריון ייתכנו תוצאות גרועות יותר, בהשוואה לנשים עם הופעה מאוחרת של סוכרת הריונית שגם החלו טיפול לאחר 24-28 שבועות הריון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ארגון הבריאות העולמי תומך בטיפול בסוכרת הריונית לאחר 24-28 שבועות הריון, אך מחקר TOBOGM הצביע על שיעור […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    בפינתנו החדשה ננסה לשבור מיתוסים השכיחים בקרב רופאים/ות או מטופלים/ות. זו פינה קצרה, ואם תהיה בה התייחסות למאמרים, היא תעשה בקצרה. נשמח לשמוע רעיונות, הערות והארות. המיתוס הראשון הוא בנושא מטפורמין; האם הטיפול בתרופה גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי? פרופ’ רז מציע כי דווקא המשך מתן התרופה, גם בשלבים מתקדמים של מחלת כליות, עדיין עשוי […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה