באתר CIDRAP פורסמו תוצאות שני מחקרים חדשים להערכת זיהום חמור בנגיף הקורונה בילדים, כאשר מהמחקר הראשון עלה כי למעלה מאחד מכל ארבעה ילדים תועדה מחלת רקע ומהמחקר השני עלה כי בילדים שאובחנו עם זיהום בדרכי נשימה תחתונות תועד סיכון גבוה כפליים להנשמה מלאכותית.

במחקר הראשון, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת JAMA Network Open, נכללו 43,465 חולים עד גיל 18 שנים, אשר פנו לחדרי מיון או אושפזו בשל זיהום חמור בנגיף הקורונה בין חודש מרץ בשנת 2020 ועד חודש ינואר בשנת 2021. מהנתונים עלה כי 28.7% מכלל החולים עם COVID-19 סבלו לפחות ממחלה כרונית אחת, כאשר המחלות הנפוצות כללו אסתמה (10.2%), הפרעות נוירו-התפתחותיות (3.9%), חרדה ופחד מהמצב (3.2%), דיכאון (2.8%) והשמנה (2.5%). מחלות רקע זוהו ב-62.9% מהחולים המאושפזים עם COVID-19.

גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר לאשפוז כללו סוכרת מסוג 1 (יחס סיכון מתוקן של 4.60) והשמנה (יחס סיכון של 3.07), בעוד שסוכרת מסוג 1 (יחס סיכון מתוקן של 2.38) ומחלות לב מולדות (יחס סיכון מתוקן של 1.72) היו גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר למחלה חמורה.

מצבים כרוניים אשר נקשרו עם סיכון מוגבר לאשפוז עקב COVID-19 של ילדים מכל גיל כללו אפילפסיה ו/או קונבולסיות (יחס סיכון מתוקן של 1.97); תלות בתמיכה רפואית, דוגמת צינור הזנה (יחס סיכון מתוקן של 1.96); טראומה והפרעות על-רקע דחק (יחס סיכון מתוקן של 1.82); הפרעות נוירו-התפתחותיות (יחס סיכון מתוקן של 1.64); סוכרת מסוג 2 (יחס סיכון מתוקן של 1.59); דיכאון (יחס סיכון מתוקן של 1.58); לחץ דם גבוה (יחס סיכון מתוקן של 1.51); חרדה (יחס סיכון מתוקן של 1.47) ואסתמה (יחס סיכון מתוקן של 1.23).

מבין כל הילדים שאושפזו עם COVID-19, הסיכון לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ, הנשמה מלאכותית, או תמותה, היה הגבוה ביותר בחולים עם סוכרת מסוג 1 (יחס סיכון מתוקן של 2.38), הפרעות לבביות וסירקולטוריות מולדות (יחס סיכון מתוקן של 1.72) ואפילפסיה/קונבולסיות (יחס סיכון מתוקן של 1.71).

במכתב לעורך שפורסם בכתב העת Journal of Infection תיארו חוקרים מברזיל תוצאות מחקר רטרוספקטיבי שכלל 210 ילדים מתחת לגיל 17 שנים, אשר אושפזו ליחידת טיפול נמרץ ילדים בתמונה של זיהום אקוטי בדרכי נשימה תחתונות בין אפריל 2020 ועד אפריל 2021.

מבין 210 החולים, 29.5% נמצאו חיוביים לנגיף הקורונה, 15.7% נדרשו להנשמה מלאכותית ו-3.8% הלכו לעולמם. חולים עם COVID-19 היו בסיכון גבוה יותר מעמיתיהם להנשמה מלאכותית (25.8% לעומת 11.5%) ותמותה (8.1% לעומת 2.0%).

מבין כלל החולים, התסמינים הנפוצים של זיהום אקוטי בדרכי נשימה תחתונות כללו קוצר נשימה (98.1%), שיעול (68.6%) וחום (57.6%), בעוד שהסימנים הנפוצים ביותר כללו רוויון חמצן מתחת ל-92% (73.3%), צורך בתמיכה נשימתית (62.4%) והתייבשות (39.5%). החוקרים מציינים כי צפצופים בקבלה לאשפוז היו נפוצים יותר בחולים שלא אושפזו (21% לעומת 38.5%, בהתאמה).

בלמעלה מאחד מכל שלושה חולים תועדה מחלת רקע (34.3%), הנפוצות בהן היו מחלת ריאות כרונית (18.6%), מחלה נוירולוגית שאינה אפילפסיה (7.1%) ואפילפסיה (5.2%). כמו כן, שלושה מבין חמישה חולים עם COVID-19 שהלכו לעולמם סבלו ממחלת רקע, כולל שניים עם אבחנה של שיתוק מוחין.

החוקרים כותבים כי על רופאים להיות מודעים לכך שילדים עם זיהום אקוטי חמור בדרכי נשימה תחתונות ו-COVID-19 נדרשים להנשמה מלאכותית בתדירות גבוהה יותר מחולים אחרים.

לידיעה ב-CIDRAP

הערת מערכת:

מידע חשוב על רקע הדיון הציבורי והמקצועי על הצורך למתן חיסון לילדים .