Epilepsy

ד”ר יואב דומני: אחוז גבוה מאד מחולי האפילסיה סובלים מדיכאון נלווה. הטיפול ב-VNS הדגים הפחתה בתסמיני הדיכאון, גם ללא קשר להפחתה בהתקפים.

ד”ר יואב דומני, מנהל מחלקה פסיכיאטרית ג’ ומנהל המרפאה לטיפולים מתקדמים בדיכאון, האגף לבריאות הנפש, המרכז הרפואי שיבא- תל השומר. בהרצאתו בכינוס השנתי של הליגה למניעת אפילפסיה שנערך במרץ 22 בתל אביב:
ד”ר דומני פתח בהרצאתו וציין שבחולי אפילפסיה, קיימת תחלואה פסיכיאטרית נלווית מגוונת ביותר הכוללת דיכאון, חרדה,PTSD, PNES , הפרעות אישיות ועוד. לצערנו, כל המחלות הללו משפיעות על הפרוגנוזה של השליטה בהתקפים ועל איכות החיים של המטופלים.
דיכאון נלווה למחלות כרוניות רבות במנגנונים שונים, לא כולם ידועים לנו חלקן יכולות להיות על רקע אינפלמטורי, אימונולוגי, נוירודגנרטיבי, נוירוהתפתחותי, ועוד. אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בדיכאון הנלווה למחלה כרונית הוא הירידה המשמעותית בהיענות לטיפול התרופתי. ד”ר דומני הציג נתונים במטופלים הסובלים מדיכאון כמחלה נלווית שהגדימו שהסיכוי להפסקת הטיפול התרופתי באופן עצמאי בחולים אלו הינו פי-3 בהשוואה לחולים ללא דיכאון ולכן, גם בחולי אפילפסיה קיים סיכוי משמעותי שמטופל יפסיק ליטול תרופות נוגדות פרכוסים עקב היותו בדיכאון.
הספרות מראה ששליש מחולי האפילפסיה סובלים מדיכאון נלווה אך כאשר האפילפסיה היא עמידה לטיפול תרופתי, הסיכוי לדיכאון נלווה מגיע למעל ל-60% מכלל המטופלים. המשמעות של דיכאון נלווה בחולי אפילפסיה היא חמורה ומובילה רבות לירידה באיכות החיים, ירידה בהיענות לטיפול, ירידה בסיכוי לשליטה בהתקפים ובמקרים חמורים, אף עלולה לגרום לאובדנות. ד”ר דומני הציג נתונים מדאיגים שמראים שאבדנות בקרב חולי אפילפסיה גבוהה ב – 22% בהשוואה לאוכלוסייה בריאה.
האבחון של דיכאון בקרב חולי אפילפסיה הוא מאתגר יותר שכן לעיתים, הוא מוצג באופן שונה. חשוב לשאול בפגישה את המטופלים לגבי סימפטומים ידועים (מצב רוח, יכולת להינות מאירועים משמחים, תיאבון, מצב השינה….) אך חשוב ביותר להשתמש בשאלונים יעודיים בחולים אלו. ד”ר דומני הציג שאלון בשם NDDIE שמורכב מסה”כ-6 שאלות קצרות ומיועד למילוי עצמי ע”י המטופלים בדקות בודדות לפני הביקור. הדיוק של שאלון זה נבדקה מול שאלונים מקצועיים הממולאים ע”י פסיכיאטרים ונמצאו מדוייקים במעל ל- 90% מהמקרים. בנוסף, כאשר לא משתמשים בשאלונים, קיים סיכוי גבוה ביותר לתת-אבחון של דיכאון בחולי אפילפסיה.
הטיפול בדכאון בקרב חולי אפילפסיה הוא חשוב ביותר וד”ר דומני הדגיש את החשיבות שרופאים שאינם פסיכיאטרים יתחילו טיפול בדיכאון בעצמם והציג המלצות לטיפול בדיכאון של ה – ILAE. דיכאון עמיד מוגדר (באופן דומה ביותר לאפילפסיה) כחוסר תגובה ל-2 תרופות אנטי-דכאוניות וקיימים היום מגוון טיפולים לא תרופתיים לטיפול בדיכאון עמיד כגון- ECT, TMS, קטמין וכן טיפול בנוירומודולציה כגון-VNS.
הטיפול ב-VNS לחולי דיכאון עמיד הינו טיפול מקובל בעולם ובעל אישורי FDA, CE וכמובן בעל אישור משרד הבריאות בישראל. ד”ר דומני הציג במהלך ההרצאה מספר מחקרים שהדגימו את ההפחתה במדדי דיכאון ואת העליה במדדי איכות חיים בחולי אפילפסיה עמידה המטופלים ב-VNS גם ללא תלות בהפחתת ההתקפים. אחד הפרסומים המשמעותיים הוא מחקרו של Philipp Spindler, מברלין שעקב במשך שנה אחר מדדי דיכאון מקובלים במטופלים ב – VNS לטיפול באפילפסיה עמידה. בחולים אלו, הודגמה הפחתה מרשימה ומשמעותית במדד ה – MADRS (ממצב בינוני-חמור למצב דיכאון קל בלבד) לאחר שנת טיפול ב – VNS. לאחר מכן הוצג הסיקור הספרותי הגדול ביותר בנושא שפורסם ב – 2017 (Aaronson et al) ועקב אחרי 800 חולי דיכאון עמיד בעל פרופיל דיכאון חמור וכרוני ביותר אשר 500 מהם טופלו במשך 5 שנים ב-VNS והושוו ל – 300 מטופלים בקבוצת הביקורת. תוצאות המחקר הדגימו שיפור משמעותי ביותר בכמעט 70% מהמטופלים בזרוע ה – VNS ואף אחוזים גבוהים מאד של הפוגה מתסמיני דיכאון במעל ל – 40% מהמטופלים. עוד הודגמו במחקר זה היציבות של תגובת הטיפול ל-VNS וכן הפחתה של מעל ל – 50% באובדנות ותמותה כללית. הנתונים האחרונים שהוצגו היו התוצאות הראשוניות של 12 מטופלים ב –VNS הסובלים מדיכאון עמיד לטיפול תרופתי והושתלו בישראל בהתוויה זו וד”ר דומני הציג את השיפור שלהם במדדי דיכאון בתקופת מעקב של עד ל-18 חודשים.
בסיכום ההרצאה אמר ד”ר דומני שבגלל שאחוז גבוה מאד מחולי האפילפסיה סובלים מדיכאון נלווה, הטיפול ב – VNS לחולי אפילפסיה עמידים לטיפול תרופתי הסובלים במקביל גם מדיכאון הוא מועדף, שכן הוא יכול ע”י שימוש בפרוצדורה אחת, לפתור שתי בעיות משמעותיות, ולהביא לשיפור בתסמיני הדיכאון בנוסף לשליטה טובה יותר בהתקפים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טכנולוגית בריאות דיגיטלית לבישה לחולי אפילפסיה (NEJM)

    טכנולוגית בריאות דיגיטלית לבישה לחולי אפילפסיה (NEJM)

    לאנשים החיים עם אפילפסיה, כמו גם משפחותיהם ומטפליהם, אפילפסיה היא הפרעה בלתי צפויה, מאתגרת ולעתים קרובות גורמת לחששות, במיוחד בשליש מהאנשים עם אפילפסיה שיש להם התקפים למרות הטיפול הרפואי. סקירה זו מתוך ה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE סוקרת את ההתפתחויות העכשוויות, וכן את היתרונות ואת המגבלות של טכנולוגיית בריאות דיגיטלית לבישה המיועדת לחולי אפילפסיה.  פציעות […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

  • מפגש אחד של התערבות מיינדפולנס מלווה בהקלה משמעותית בתסמיני דיכאון (PLoS One)

    מפגש אחד של התערבות מיינדפולנס מלווה בהקלה משמעותית בתסמיני דיכאון (PLoS One)

     מפגש יחיד של התערבות טל-רפואה המשלבת מיינדפולנס עם חמלה מפחית משמעותית תחושת דחק ותסמיני דיכאון וחרדה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLoS One. החוקרים השלימו מחקר אקראי שכלל 91 משתתפים בגילאי 18-70 שנים מהקהילה ואוניברסיטת טקסס באוסטין, אשר היו במעקב בין 2020 עד 2021. כל המשתתפים התבודדו בביתם בתקופת המחקר וציינו כי […]

  • מדד מסת גוף גבוה מלווה בתסמיני דיכאון חמורים יותר במבוגרים בגיל העמידה ובגיל מתקדם (PLoS One)

    מדד מסת גוף גבוה מלווה בתסמיני דיכאון חמורים יותר במבוגרים בגיל העמידה ובגיל מתקדם (PLoS One)

    במבוגרים עם מדד מסת גוף גבוה יותר ויחס היקף מותניים לירך גבוה יותר שכיחות גבוהה יותר של דיכאון חמור יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLoS One. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין עודף-משקל והשמנת-יתר ובין דיכאון. עם זאת, אין מחקרים להערכה אם קשר זה אינו תלוי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אפליקציה ראשונה במרשם לדיכאון (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אפליקציה ראשונה במרשם לדיכאון (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור אפליקציה ראשונה מסוגה תחת מרשם רופא לחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורית. אפליקציית Rejoyn פותחה ע”י Otsuka Pharmaceutical ו-Click Therapeutics ותהיה זמינה עם מרשם בלבד למבוגרים בגילאי 22 שנים ומעלה, תחת טיפול רפואי, אשר כבר נוטלים טיפול בנוגדי-דיכאון. החברות מצפות כי האפליקציה תהיה זמינה להורדה […]

  • סקר מכבי: 43% מהציבור הישראלי מדווח על שינוי לרעה במצבו הנפשי מאז פרוץ המלחמה (מכבי שירותי בריאות)

    סקר מכבי: 43% מהציבור הישראלי מדווח על שינוי לרעה במצבו הנפשי מאז פרוץ המלחמה (מכבי שירותי בריאות)

    סקר חדש ומקיף שערכה מכבי שירותי בריאות במלאת חצי שנה למלחמת 'חרבות ברזל' חושף את המצב הבריאותי של הציבור הישראלי, כפי שהוא עצמו תופס אותו, רגע לפני חג הפסח. מהסקר עולה נתון מדאיג: עליה של יותר מ-100% בשיעור האזרחים שתופסים את מצבם הבריאותי כבינוני או גרוע בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה