Fungal & other Infectious

מודל ניסוי חדש לחקר מנגנון הפגיעה במלריה

שדה המחקר החדש  “microfluidics” עשוי להביא לגילוי טיפולים חדשים למלריה.

עד היום נאלצו החוקרים את השפעת המלריה על כדוריות הדם האדומות לבדוק משתנה אחד בלבד בתא בודד או לבדוק קבוצה של אריתרוציטים נגועים בזיהום.

החוקרים מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל צרבו באמצעות קרן אלקטרונים תעלות באלסטומר עשוי מסיליקון וע”י כך יצרו מודל של קפילרות בקוטר 2-8 מיקרומטר.

החוקרים מצאו שאריתרוציטים שאינם נגועים במלריה אינם נצמדים לדפנות הקפילרה ומסוגלים לעבור גם בכלים בקוטר של 2 מיקרומטר.

לעומת זאת כדוריות דם נגועות ברמות שונות של הזיהום איבדו את גמישותן ולאחר שעברו בכלים הצרים לא הצליחו לחזור לצורתן הטבעית במהרה. האפקט הלך והחמיר ככל שהאריתרוציט היה במצב יותר מתקדם של המלריה, כך ש- schizonts לא הצליחו לעבור בכלים שקוטרם קטן מ- 8 מיקרומטר.

“הסיבה לאפקט הזה נעוצה כנראה בשינוי שגורם הפרזיט לציטוסקלטון ולממברנה של כדורית הדם” ציינו החוקרים.

החוקרים גילו גם שאריתרוציט בריא יכול לעבור דרך כלי החסום ע”י כדוריות נגועות, תצפית שמציעה הסבר לשיפור המושג באמצעות עירוי דם בחולי מלריה קשים.

כדי לדמות את פעולת הטחול במחלה, שם “מנוקה” האריתרוציט מהפרזיט וחוזר לסירקולציה השתמשו החוקרים בכלים בקוטר 2 מיקרומטר. הם מצאו שהפעולה שיוחסה למקרופאג’ים היא למעשה תוצאה של אפקט מכני שבו חלק התא הבריא מצליח לעבור דרך הכלי הצר ואילו החלק הפגוע (עם הפרזיט) נתקע. בסופו של דבר ממברנת התא נקרעת והחלק הבריא של האריתרוציט חוזר למחזור הדם לבדו.

החוקרים ציינו שהם מתכוונים להשתמש במודל זה של מבנה דמוי קפילרה לבדיקת השפעתן של תרופות למלריה והוסיפו שניתן בעזרת מודלים מורכבים יותר לדמות גם מקרופאג’ים ורצפטורים על הממברנה.

Proc Natl Acad Sci USA 2003

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה