Gastric cancer

חמצן היפרברי מהווה אפשרות טיפול בטוחה ויעילה בחולים עם COVID-19 והיפוקסמיה חמורה (Emergency Medicine Journal)

קורונה

טיפול בחמצן היפרברי נמצא בטוח ויעיל בחולים עם COVID-19 והיפוקסמיה חמורה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Emergency Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש בחמצן היפרברי הוצע ככלי לטיפול בהיפוקסמיה ולהפחתת דלקת בחולים עם COVID-19. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הבטיחות והיעילות של חמצן היפרברי בטיפול בהיפוקסמיה בחולים עם COVID-19 ולבחון את משך הזמן הנדרש לתיקון היפוקסמיה.

המחקר הרב-מרכזי, אקראי, נערך בבואנוס איירס, ארגנטינה, בתקופה שבין יולי ועד נובמבר בשנת 2020. החוקרים כללו במחקר חולים עם COVID-19 והיפוקסמיה חמורה (ריכוז חמצן בדם של 90% ומטה עם חמצן), אשר חולקו לטיפול בחמצן היפרברי או טיפול סטנדרטי לתסמינים נשימתיים למשך שבעה ימים.  הטיפול בחמצן היפרברי ניתן בחמישה מחזורים, או יותר (אחד ביום), כאשר כל מחזור ארך 90 דקות.

התוצאים שנבחנו היו מרוח הזמן עד להתנרמלות הדרישה לחמצן להשגת רוויון חמצן של 93% ומעלה, צורך בסיוע נשימתי מכאני, התפתחות תסמונת מצוקה נשימתית חדה ותמותה בתוך 30 ימים.

המחקר הופסק בשלב מוקדם לאחר ניתוח ביניים שכלל מחצית מכמת החולים הנדרשת לבחינת הנושא. החוקרים מדווחים כי 40 חולים חולקו באקראי, 20 בכל קבוצה, כאשר הגיל הממוצע של המשתתפים במחקר עמד על 55.2 שנים.

בעת הקבלה לאשפוז, התסמינים הנפוצים כללו קוצר נשימה, חום וכאב בבליעה ורוויון חמצן בדם עמד על 85.1% בכלל המדגם.

החולם בזרוע הטיפול השלימו בממוצע 6.2 מחזורי טיפול בחמצן היפרברי. מרווח הזמן עד לתיקון היפוקסמיה היה קצר יותר בזרוע ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת (חציון של 3 ימים לעומת 9 ימים, בהתאמה, p<0.010). הסיכוי להתאוששות היפוקסמיה לאחר 3 ימים היה גבוה יותר משמעותית בזרוע הטיפול בחמצן היפרברי, בהשוואה לזרוע הביקורת (יחס סיכויים של 23.2, רווח בר-סמך 95% של 1.6-329.6, p=0.001).

לטיפול לא הייתה השפעה מובהקת סטטיסטית על תסמונת מצוקה נשימתית חדה, הנשמה מלאכותית או תמותה בתוך 30 ימים לאחר האשפוז.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בבטיחות ויעילות השימוש בחמצן היפרברי לטיפול בחולים עם COVID-19 והיפוקסמיה חמורה.

Emergency Medicine Journal, Dec 14, 2021

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • התועלת של חסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי (Int J Cardiol)

    התועלת של חסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי יש תועלת לטיפול בחסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי אידיופטי עם עדות לתגובה אקוטית במבחן להערכת תגובתיות כלי הדם באמצעות חנקן חמצני בשיאוף, גם תחת טיפול תרופתי ספציפי ליתר לחץ עורקי ריאתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסמי תעלות סידן […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    בתינוקות עם כתמי לידה פורט ויין (Port Wine) תועדה העלמות מלאה או כמעט-מלאה עם טיפול לייזר שבועי (Pulsed Dye Laser, או PDL), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התערבות מוקדמת לכתמי פורט ויין בתינוקות עשויה לשפר משמעותית את התוצאות וחלק מהמחקרים הציעו כי מרווחים קצרים יותר בין […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מתן פסנרה לטיפול באסתמה בילדים בגילאי 6-11 שנים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מתן פסנרה לטיפול באסתמה בילדים בגילאי 6-11 שנים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Benralizumab (פסנרה) לטיפול באסתמה חמורה בילדים בגילאי 6-11 שנים, כך על-פי הודעה לעיתונות מטעם חברת אסטרה-זנקה. הטיפול בפסנרה אושר לראשונה בשנת 2017 כטיפול אחזקה נוסף במקרים של אסתמה אאזנופילית חמורה בחולים בגילאי 12 שנים ומעלה. האישור למתן הטיפול לילדים בגילאי 6-11 שנים מבוסס על […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה