Geriatrics

מה התחדש ביולי 2018 ביתר לחץ דם ? סקירתו החודשית של פרופ’ יאיר יודפת, החברה ליל”ד




לפניכם סקירת העיתונות לחודש יולי 2018 מאת פרופ’ יודפת.



האם השפעת טיפול נמרץ להורדת לחץ הדם על האירועים ה CV הוא יעיל בחולי סוכרת מסוג 2 רק בטיפול רגיל ולא נמרץ לאיזון הסוכרת? עיבוד מ ACCORD BP.מטרת העיבוד הרטרוספקטיבי של חוקרים מיפן היתה לבדוק האם טיפול נמרץ להורדת לחץ הדם הוא יעיל במניעת אירועים CV כולל אי ספיקת לב בחולי סוכרת מסוג 2 בסיכון גבוה. להמשך קריאה 



האם למידת השבריריות בקשישים אין כל חשיבות לפי ממצאי SPRINT בהשפעתם על ההנחיות האמריקאיות מנובמבר 2017?קבוצת חוקרים מאוניברסיטאות שונות מאיטליה מעלים את השאלה האם תוצאות תת-המחקר בחולי יל”ד מגיל 75 ומעלה ב – SPRINT התייחס גם למידת השבריריות? להמשך קריאה 



האם הורדת לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל 120 ממ”כ במחקר SPRINT MIND היתה קשורה בהורדה מובהקת בסיכון לירידה קלה בקוגניציה בהשוואה להורדה מתחת ל 140 ממ”כ?בכנס 2018 של החברה הבין לאומית לאלצהיימר הוצגה תוצאה של מעקב ממוצע של 2.5 שנים של טיפול ביל”ד בכל הגילים לגבי ההיארעות של הפרעה קוגניטיבית קלה במחקר SPRINT MIND. להמשך קריאה 



האם לחץ דם סיסטולי נמוך בקשישים מאד שמטופלים תרופתית קשור בתמותה מוגברת וירידה מהירה בקוגניציה?מטרת המחקר ההולנדי שבוצע במסגרת עוקבת Leiden 85-plus Study  היתה לבדוק האם לחץ דם סיסטולי קשור בתמותה מכל סיבה ושינויים קוגניטיביים בחולי יל”ד בגיל 85 ומעלה מטופלים תרופתית לעומת אלו שאינם מטופלים תרופתית. להמשך קריאה 



האם reverse dipping בחולי יל”ד ממוסך שאינם מטופלים קשור בסיכון מוגבר לשבץ מוחי?מטרת המחקר האיטלקי היתה לבדוק מאפיינים CV קליניים והתוצא ה CV בדפוסים שונים בשינה בחולי יל”ד ממוסך.להמשך קריאה 



האם כל צריכת אלכוהול בגברים וצריכה בין 1-2 כוסות בנשים ביום קשורים ביל”ד? סקירה ומטה-אנליזה.מטרת הסקירה והמטה-אנליזה שנערכה ע”י חוקרים מקנדה היתה לבדוק קשר בין צריכת אלכוהול ויל”ד. להמשך קריאה 



האם שתיינות כבדה של אלכוהול בגברים לעומת נשים קשורה בסיכון ליל”ד ולהפרעות מטבוליות אחרות?מטרת העיבוד מנתוני NHANES היתה לבדוק את השפעת שתייה כבדה על לחץ הדם ורמות הגלוקוזה והליפידים ולבדוק האם קיים הבדל בקשרים האלו בין גברים לנשים. להמשך קריאה 



האם דום נשימה חסימתי בחולי יל”ד מטופלים אינו קשור בהפרעה לאיזון לחץ הדם או על קשיות העורקים?מטרת המחקר שבוצע בברזיל היתה לבדוק האם דום נשימה חסימתי בחולי יל”ד מטופלים תרופתית אינו מפריע לאיזון לחץ הדם ולהשפעתו על קשיות העורקים. להמשך קריאה 



האם יל”ד של החלוק הלבן ויל”ד ממוסך קשורים בסיכון מוגבר לתסמונת המטבולית?מטרת העיבוד הנוכחי ממחקר PAMELA האיטלקי היתה לבדוק את התרומה של עלייה סלקטיבית או משולבת של פנוטיפים שונים של לחץ הדם כחזאים להתפתחות תסמונת מטבולית חדשה. להמשך קריאה 



האם פעילות מינית של בנות בגיל נמוך מ 19 קשורה ביל”ד? תוצאות מ NHANESמטרת העיבוד הנוכחי מנתוני הסקר של ה – National Health and Nutrition Examination Survey משנת 2001-2006 שנערכה ע”י חוקרים מקנדה היתה לבדוק האם הפעילות המינית המוקדמת קשורה ביל”ד בגיל המבוגר והאם הזמן של הווסת הראשונה הוא משמעותי לקשר זה. להמשך קריאה 



האם ערכי לחץ הדם ביום ב ABPM בלבד מפריזים בהערכת השכיחות של יל”ד של החלוק הלבן בקרב אפריקנים-אמריקנים?מטרת המחקר שבוצע במסגרת Jackson Heart Study בארה”ב היתה לחשב את השכיחות של יל”ד של החלוק הלבן תוך שימוש בכל מרכיבי ה ABPM בקרב 199 חולים ממוצא אפריקאי שלחץ הדם במרפאה היה 140/90 ממ”כ או יותר.להמשך קריאה 



האם רק ממוצע לחץ הדם ב- 24 שעות הוא חזאי להתפתחות יל”ד בעתיד שיצריך טיפול תרופתי בחולי יל”ד סיסטולי בדיד צעירים מגיל 45?מטרת המחקר האיטלקי היתה לבדוק את הסיכון להתפתחות של יל”ד בעתיד שיצריך טיפול תרופתי ביל”ד סיסטולי בדיד ע”י ניטור אמבולטורי של לחץ הדם. להמשך קריאה 



האם נשים עם יל”ד בעיקר בהריונן הראשון נמצאות בסיכון CV מוגבר?מטרת המחקר שבוצע ע”י חוקרים מבוסטון היתה לבדוק את הקשר בין יל”ד בהיריון וגורמי הסיכון ה CV של האם ואת המסלול של התפתחות גורמי הסיכון לאחר הלידה. להמשך קריאה 



האם יל”ד בשנות החיים המאוחרות ביחד עם ירידה מהירה בלחץ הדם הסיסטולי בפני עצמה קשורים בעלייה במספר אוטמים קטנים או גדולים במוח?מטרת המחקר שבוצע במרכז האוניברסיטאי RUSH בבוסטון היתה לבדוק את הקשר של ממוצע והשוני בלחץ הדם בחיים המאוחרים עם מחלה צרברו-וסקולרית ונוירופתולוגיה של מחלת אלצהיימר בנפטרים שעברו מעקב ארוך-טווח בחייהם. להמשך קריאה 



האם מעורבות של עלייה בקשיות העורקים ודלקת תורמת להתפתחות של יל”ד חדש באנשים עם רמה גבוהה של חומצת השתן?מטרת המחקר שבוצע ביפן היתה לבדוק את הקשר ארוך הטווח בין ערכים גבוהים של חומצת השתן עם גורמי סיכון להתפתחות של יל”ד (כמו עלייה בקשיות העורקים, הפרעה בתיפקודי הכליות ודלקת) ולבדוק האם גורמי סיכון אלו מראים קשר ארוך-טווח עם התפתחות של יל”ד. להמשך קריאה 



האם עלייה במהירות הדופק במעקב אחרי אנשים בגיל הביניים היא חזאית לירידה ב GFR?מטרת המחקר הנורבגי RENIS Follow-Up Study היתה לבדוק האם יש קשר בין עלייה הדרגתית במהירות הדופק והירידה ב GFR תוך מעקב חציוני של 5.6 שנים בקרב 1,627 משתתפים בגיל הביניים ללא מחלה CV, סוכרת ומחלת כליות (כ -40% עם יל”ד). להמשך קריאה 

להמשך קריאה באתר

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים שעברו התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון לתסמונת תעלה קרפאלית, אך לא ידוע אם תסמונת תעלה קרפאלית מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בשלב מאוחר יותר. לבחינת הנושא הם […]

  • חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    בנשים עם הופעה של סוכרת הריונית לפני שבוע 20 להיריון ייתכנו תוצאות גרועות יותר, בהשוואה לנשים עם הופעה מאוחרת של סוכרת הריונית שגם החלו טיפול לאחר 24-28 שבועות הריון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ארגון הבריאות העולמי תומך בטיפול בסוכרת הריונית לאחר 24-28 שבועות הריון, אך מחקר TOBOGM הצביע על שיעור […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה