Head and Neck Cancer

קרינה תוך ניתוחית הדגימה חוסר נחיתות להקרנות חיצוניות לאחר ניתוח במטופלות עם סרטן שד מוקדם (BMJ )

ממחקר חדש שפורסם ב-BMJ עולה כי שימוש בטכנולוגיית אינטרה-בים שבה מתבצעת הקרנה תוך ניתוחית בחולות סרטן שד הראה יעילות דומה להקרנה חיצונית לכל השד (EBRT) .

מטרת המחקר הייתה לקבוע האם לקבוע האם קרינה תוך ניתוחית המותאמת לסיכון, הניתנת כמינון יחיד במהלך כריתת הגוש, יכולה להחליף ביעילות טיפול בהקרנות חיצוניות של כל השד לאחר ניתוח בסרטן שד מוקדם.

המחקר הקליני היה מבוקר, רנדומלי, פרוספקטיבי, open label, שכלל 32 מרכזים ב -10 מדינות בבריטניה, אירופה, אוסטרליה, ארצות הברית וקנדה.

אוכלוסיית המחקר כללה 2298 נשים בגילאי 45 ומעלה עם IDC (invasive ductal carcinoma) בגודל של עד 3.5 ס”מ, cN0-N1, מתאימות לשימור שד, אשר חולקו בצורה אקראית לפני lumpectomy )כריתת הגוש הסרטני) (יחס 1:1), לקרינה תוך ניתוחית מותאמת לסיכון ( TARGIT-IORT) או להקרנה חיצונית לכל השד (EBRT).

חלוקה אקראית ל-2 זרועות: זרוע ה-EBRT שכללה פרקציות במהלך יומי סטנדרטי (שלושה עד שישה שבועות) של הקרנה לכל השד, או זרוע ה-TARGIT-IORT קרינה תוך ניתוחית אשר ניתנה מיד לאחר כריתת הגידול תחת אותה ההרדמה, וזו הייתה פרוצדורת הקרינה היחידה עבור מרבית החולות (בסביבות 80%). בנוסף למתן TARGIT-IORT ניתנה תוספת של EBRT כאשר בהיסטופתולוגיה שלאחר הניתוח נמצאו ממצאים חשודים וגורמי סיכון גבוהים (כ -20% מהחולות).

היעד המרכזי של המחקר היה בחינת חוסר נחיתות של גישת ההקרנה התוך ניתוחית עם מרווח אבסולוטי של 2.5% בין שיעורי הישנות מקומית לאורך 5 שנים בין שתי הזרועות, ותוצאות ההישרדות לטווח הארוך.

תוצאות:

בין 24 במרץ 2000 ל 25 ביוני 2012, 1140 חולי חולקו אקראית ל- TARGIT-IORT ו- 1158 ל- EBRT. TARGIT-IORT לא היה נחות מ- EBRT: סיכון ההישנות המקומית במעקב מלא של חמש שנים היה 2.11% ב- TARGIT-IORT לעומת 0.95% ב- EBRT (הפרש 1.16%, רווח בר-סמך 90% 0.32 ל- 1.99). בחמש השנים הראשונות דווח על 13 הישנות מקומיות נוספות (24/1140 לעומת 11/1158) אך 14 מקרי מוות פחות (42/1140 מול 56/1158) בגין TARGIT-IORT בהשוואה ל- EBRT.

במעקב ארוך טווח (חציון 8.6 שנים, מקסימום 18.90 שנים, טווח בין-רבעוני 7.0-10.6) לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית להישרדות ללא הישנות מקומית (1.13hazard ratio , P = 0.28) , הישרדות ללא כריתת שד (0.96, P = 0.74), הישרדות ללא מחלה מרוחקת (0.88, P = 0.30), הישרדות כללית (0.82, P = 0.13) ותמותה מסרטן שד (1.12, P = 0.54). התמותה מסיבות אחרות שאינן סרטן שד הייתה נמוכה משמעותית (0.59, P = 0.005).

מסקנות:

במטופלות עם סרטן שד מוקדם אשר עמדו בקריטריונים הסלקטיביים להכללה במחקר, TARGIT-IORT במינון יחיד הניתן מיד לאחר הסרת הגוש הסרטני באופן מותאם סיכון, היווה אלטרנטיבה עם רמת יעילות דומה ל- EBRT, תוך השגת תוצאה דומה לטווח הארוך מבחינת רמת השליטה בסרטן ועם שיעור תמותה נמוך יותר מגורמים שאינם מסרטן שד.

החוקרים סבורים כי יש מקום לדון ב- TARGIT-IORT עם מטופלות מתאימות כאשר מתוכנן ניתוח לשימור שד.

BMJ 2020;370:m2836

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בדיקות סקר המבוססות על MRI מפחיתות תמותה בנשים עם מוטציית BRCA1 (מתוך JAMA Oncol)

    בדיקות סקר המבוססות על MRI מפחיתות תמותה בנשים עם מוטציית BRCA1 (מתוך JAMA Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology עולה כי בדיקות סקר שגרתיות המבוססות על MRI מפחיתות את הסיכון לתמותה עקב סרטן שד בהיקף של 80% בנשים עם שינויים ברצף BRCA1, אך התועלת של מעקב באמצעות בדיקות MRI לא הוכחה בנשים עם שינויים ברצף BRCA2. ההנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network Clinical Practice Guidelines ממליצות כי […]

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

  • ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    נשים צעירות רבות עם אבחנה חדשה של סרטן שד חוששות בכל הנוגע להשפעה של הטיפולים כנגד הממאירות על הפוריות, כאשר אלו עשויים להשפיע על החלטות הטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי על-רקע עליה בשכיחות דחיית הריונות לשנות ה-30 וה-40 לחיים באוכלוסייה הכללית, סביר יותר כי נשים […]

  • שכיחות גבוהה של אטרופיה של הלדן והעריה בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (Maturitas)

    שכיחות גבוהה של אטרופיה של הלדן והעריה בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (Maturitas)

    במאמר שפורסם בכתב העת Maturitas מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של אטרופיה של הלדן והעריה בדרגה בינונית/חמורה, אשר לעיתים קרובות אינה זוכה להתייחסות מספקת ופוגעת באיכות החיים ובתפקוד המיני, בעיקר בנשים עם היסטוריה של סרטן שד. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את המאפיינים הקליניים של נשים לאחר-מנופאוזה עם אטרופיה של […]

  • מה בין הפרעות פוריות ובין הסיכון לסרטן שד לאחר מנופאוזה? (Breast Cancer Res Treat)

    מה בין הפרעות פוריות ובין הסיכון לסרטן שד לאחר מנופאוזה? (Breast Cancer Res Treat)

    במאמר שפורסם בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין הפרעות פוריות ובין הסיכון העתידי להתפתחות סרטן שד בנשים לאחר-מנופאוזה בשל גיל בעת הריון ראשון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהפרעות פוריות, קרי כישלון הפריה לאחר לפחות 12 חודשי ניסיון להרות, מלוות בשכיחות מוגברת של […]

  • גורמי סיכון להתפתחות סרטן שד שני בתוך חמש שנים בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (J Natl Cancer Inst)

    גורמי סיכון להתפתחות סרטן שד שני בתוך חמש שנים בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (J Natl Cancer Inst)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the National Cancer Institute מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מספר גורמי סיכון עשויים לסייע בזיהוי נשים עם סרטן שד בהן קיים סיכון גבוה להתפתחות סרטן שד שני בתוך חמש שנים ובהן תתכן תועלת למעקב אינטנסיבי יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם היסטוריה אישית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה