Head and Neck Cancer

פעילות גופנית בגיל העמידה עשויה להגן מפני מחלה צרברווסקולארית בגיל מבוגר (Neurology)

הליכה פעילות גופנית

פעילות גופנית בשעות הפנאי בגיל העמידה מלווה בסיכון מופחת לבעיות צרברווסקולאריות בגיל מבוגר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשערה כי רמות גבוהות של פעילות גופנית בעצימות מתונה-עד-מאומצת בגיל העמידה או בגיל מבוגר מלווה בנפח גדול יותר של החומר האפור במוח, לצד ירידה בהיקף מחלה בחומר הלבן ונגעים צרברווסקולאריים בגיל מבוגר.

מדגם המחקר כלל 1,604 משתתפים שלקחו חלק במחקר ARIC (Atherosclerosis Risk in Communities) והחוקרים התבססו על שאלונים להערכת פעילות גופנית בעצימות מתונה-עד-מאומצת במהלך השנה האחרונה. המשתתפים מילאו את השאלונים בתחילת המחקר ולאחר 25 שנים וסווגו ככאלו שלא ערכו כלל פעילות גופנית בשתי נקודות הזמן, או ערכו פעילות גופנית בהיקף קטן, בינוני וגבוה.

נוכחות נגעים צרברווסקולאריים, אות מוגבר בחומר הלבן, שלמות חומר לבן ונפח חומר אפור נבחנו על-בסיס בדיקת MRI בגיל מבוגר. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכויים לנגעים צרברווסקולאריים.

מבין 1,604 המשתתפים במחקר (גיל ממוצע של 54 שנים, 55% נשים), כשליש (550 משתתפים) דיווחו כי לא עסקו כלל בפעילות גופנית, 11% (176 משתתפים) דיווחו על פעילות גופנית מעטה, 16% (250 משתתפים) דיווחו על פעילות גופנית מתונה ו-39% (628 משתתפים) דיווחו על פעילות גופנית בעצימות בינונית-עד-מאומצת בגיל העמידה.

בהשוואה לאלו שלא ערכו כלל פעילות גופנית בעצימות בינונית-עד-אינטנסיבית בגיל העמידה, דיווח על פעילות גופנית רבה לוותה בעליה בשלמות החומר הלבן בגיל מבוגר ובסיכוי מופחת לאוטמים לקונאריים (יחס סיכויים של 0.68, רווח בר-סמך 95% של 0.46-0.99). לא תועד קשר בין פעילות גופנית בעצימות בינונית-עד-מאומצת ובין נפח החומר האפור.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הקפדה על פעילות גופנית בגיל העמידה עשויה להגן מפני סיבוכים צרברווסקולאריים בגיל מבוגר.

Neurology Jan 6, 2021

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפוס מדרגות מפחית את הסיכון לתמותה (מתוך כנס ה-ESC)

    טיפוס מדרגות מפחית את הסיכון לתמותה (מתוך כנס ה-ESC)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס מטעם ה-European Society of Cardiology עולה כי טיפוס מדרגות מלווה בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה ותמותה עקב מחלות לב. הסקירה כללה תשעה מחקרים עם נתונים אודות 480,520 משתתפים והחוקרים השלימו ניתוח של חמישה מחקרים עם 455,649 משתתפים במטרה לקבוע את הקשר בין טיפוס מדרגות ובין הסיכון לתמותה מכל-סיבה ותמותה עקב […]

  • הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה עשויה לשמש כסמן לזיהוי חולים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ותמותה קרדיווסקולארית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology. צוות חוקרים בינלאומי ביקש לבחון את פעילות גל דלתא בזמן שינה באמצעות בדיקות שינה שהושלמו ב-4,058 משתתפים במחקר Sleep Heart Health Study וב-2,193 […]

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהומים לא-מסובכים בדרכי השתן משנית לחיידקי Escherichia coli, Proteus mirabilis ו-Staphylococcus saprophyticus בנשים. המומחים מסבירים כי Pivmecillinam הינה פרו-תרופה פומית של Mecillinam הניתן בזריקה. האישור הנוכחי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי מבוסס על תוצאות שלושה מחקרים קליניים שהשוו בין שלושה מינונים […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה