Hypertension

נמצאו חמישה גורמי סיכון עיקריים להתפתחות פקקת במטופלים לאחר אטימת אוזנית העלייה השמאלית (JACC)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר חדש שפורסם ב-Journal of the American College of Cardiology (JACC) מצביע על חמישה גורמי סיכון העשויים לעזור לאתר חולים בסיכון לפתח פקקת הקשורה לשימוש במכשירים (device-related thrombus), הנחשבת כשלעצמה כגורם סיכון חשוב לאירועים סרברו-וסקולריים, במטופלים לאחר הכנסת שתל לאטימת אוזנית העלייה השמאלית (left atrial appendage occlusion, LAAO). המנבאים העצמאיים שזוהו כגורמים לסיכון מוגבר לפתח פקקת הקשורה לשימוש במכשירים היו נוכחות של הפרעת קרישיות יתר, תפליט פריקרדיאלי, אי ספיקת כליות, עומק השתלה של מעל 10 מ”מ מרכס הריאה, ונוכחות פרפור פרוזדורים לא התקפי.

לדברי המחבר הראשי של המחקר, “לרוע המזל, רוב גורמי הסיכון הללו אינם ניתנים לשינוי, כמו הפרעות קרישיות יתר או פרפור פרוזדורים שאינו התקפי. עם זאת, אנו אכן יכולים להימנע מהשתלות עמוקות העלולות ליצור צורה של מכתש או עמק בו הקריש עלול להיווצר”. הוא הוסיף כי “העניין החשוב ביותר, שבאמת היווה את הסיבה שבגינה בדקנו את הנושא, הוא שאנו רוצים לתת למטופל תחזית ריאלית לגבי תופעות הלוואי האפשריות בהליך זה”.

השימוש בשנים האחרונות ב-LAAO למניעת היווצרות פקקת ושבץ מוחי בחולים עם פרפור פרוזדורים הולך וגובר. חיזוי היווצרות פקקת כתוצאה מההליך נמצאת בראש סדר העדיפויות בתחום הLAAO, מציינים המחברים, במיוחד לאור התרחבות השימוש בו בחולים צעירים ובחולים בסיכון נמוך ולאור ההיקפים ההולכים וגוברים של ביצוע הפרוצדורה. “פקקת הקשורה למכשירים זו בעיה עליה דנו הרבה, כיוון שמדובר בהליך מניעתי. הסיכון לשבץ מוחי בפועל מדי שנה – גם אם אינך נוטל מדללי דם ויש לך ציון CHADsVASc של 9 – הוא 11%. אז אם הסיכוי ללקות בפקקת הוא קרוב לסיכוי זה, אז הפרוצדורה לא כדאית” אמר אחד ממחברי המחקר. מחקרים קודמים גם זיהו את עומק ההשתלה ופרפור פרוזדורים שאינו התקפי כגורמי סיכון לפקקת. עם זאת, רובם היו קטנים, כשאחד הגדולים שבהם דיווח על 65 מקרי פקקת בארבעה ניסויים פוטנציאליים.

המחקר כלל נתונים מ-37 מרכזים שדיווחו על 237 אירועי פקקת הקשורה למכשירים ו-474 מקרי בקרה תואמים. בשלושה רבעים מהחולים הושתלו מכשירי Watchman מהדור הראשון או מכשיר FLEX (Boston Scientific). עיתוי התפתחות הפקקת השתנה במידה רבה, כאשר 24.9% הופיעו ב-45 הימים הראשונים, 38.8% בין הימים ה-45 ל-180, 16.0% בין הימים ה-180 ל-365 ו-20.3% לאחר יותר משנה. יחסי הסיכוי (OR) לפקקת היו 17.50 (רווח בר סמך של 95%, 3.39 – 90.45) להפרעת קרישיות יתר, 13.45 (רווח בר סמך של 95%, 1.46 – 123.52) לתפליט פרידקרידאלי, 4.02 (רווח בר סמך של 95%, 1.22 – 13.25) לאי ספיקת כליות, 2.41 (רווח בר סמך של 95%, 1.57 – 3.69) לעומק השתלה של מעל 10 מ”מ ו-1.90 (רווח בר סמך של 95%, 1.22 – 2.97) עבור פרפור פרוזדורים לא התקפי.

לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר למיוקרדיטיס, בפרט מקרים חמורים של דלקת שריר הלב, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, גם שני עשורים לאחר האבחנה של מחלת המעי, אם כי הסיכון האבסולוטי נמוך, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology. מחקרים קודמים הציעו כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית ייתכן סיכון מוגבר […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור אלגוריתם בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית שגרתית. המערכת נועדה לזהות במהירות מקטע פליטה נמוך במהלך הבדיקה הגופנית של המטופלים. האלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית (Eko Low EF AI) פותח בשיתוף פעולה של מאיו קליניק עם Eko Health ומיועד לשימוש עם פלטפורמת זיהוי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה