Laboratory Tests

חשיפה ארוכת-טווח לגלוקוקורטיקואידים והסיכון למחלות לב וכלי דם (J Clin Endocrinol Metab)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי רמות קורטיזון בטווח הארוך, כפי שנמדד בבדיקת שיער קרקפת, מהוות גורם מנבא חשוב ומשמעותי למחלות לב וכלי דם בעתיד בצעירים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רמות גלוקוקורטיקואידים בשיער קרקפת, כולל קורטיזול והצורה הלא-פעילה קורטיזון, מייצגים חשיפה סיסטמית מצטברת לגלוקוקורטיקואידים  לאורך חודשים. רמות גלוקוקורטיקואידים בשיער קרקפת נקשרו במחקרים שונים עם מדדים קרדיו-מטבוליים ופעילות מערכת החיסון, אך אין נתונים לאורך זמן בנושא.

החוקרים בחנו 6,341 דגימות שיער של משתתפים במחקר Lifelines Cohort Study למדידת רמות קורטיזול וקורטיזון והערכת הקשר בין ריכוזים אלו ובין היארעות מחלות לב וכלי דם לאורך 5-7 שנות מעקב. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון להיארעות מחלות לב וכלי דם על-פי רמות גלוקוקורטיקואידים בשיער קרקפת, תוך תקנון לגורמי סיכון קרדיווסקולאריים קלאסיים ובחנו את התוצאות בתתי-קבוצות של משתתפים מתחת לגיל 60 או בגילאי 60 שנים ומעלה. עוד נבחן הקשר בין רמות גלוקוקורטיקואידים בשיער קרקפת ובין מדדי מערכת החיסון (ספירה לבנה בכללותה ותאים לבנים שונים).

מהנתונים עולה קשר בלתי-תלוי בין רמות קורטיזון בשיער ובין היארעות מחלות לב וכלי דם (p<0.001), בפרט בקרב מטופלים צעירים יותר, בהם תועדה עליה של למעלה מפי ארבע בסיכון למחלות לב וכלי דם לכל עליה של 10-לוג בריכוז קורטיזון (פיקוגרם/מ”ג) (p<0.001).

כל מדדי פעילות מערכת החיסון, למעט ספירת אאזנופילים, נקשרו עם רמות קורטיזון בשיער (p<0.05).

ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של גלוקוקורטיקואידים כיעד טיפול אפשרי למניעת מחלות לב וכלי דם, כאשר מדידת רמות גלוקוקורטיקואידים בשיער עשויה לסייע בזיהוי חולים בהם תתכן תועלת לטיפולים אלו.

J Clin Endocrinol Metab, Mar 19, 2024

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • התועלת של טיפול באור ולייזר כנגד שיעור יתר בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות (JAMA Dermatol)

    התועלת של טיפול באור ולייזר כנגד שיעור יתר בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות (JAMA Dermatol)

    טיפולים באור ולייזר לבד או בשילוב עם טיפולים אחרים הדגימו תוצאות חיוביות בהפחתת חומרת שיעור יתר, שיפור בריאות פסיכולוגית ושיפור איכות החיים הכוללת של נשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך מדווחים מומחים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology. המומחים מסבירים כי שיעור יתר נפוץ ב-70-80% מהנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות, כאשר למרות שלרוב אנשי צוות […]

  • האם להשמנה השפעה על עצימות הכאב במבוגרים? (Front Endocrinol)

    האם להשמנה השפעה על עצימות הכאב במבוגרים? (Front Endocrinol)

    במבוגרים עם משקל עודף או השמנת-יתר נטייה לעצימות כאב בדרגה גבוהה יותר, בהשוואה לאלו עם משקל תקין, ממצאים המדגישים את החשיבות של טיפול כנגד השמנה כחלק מהגישה הכוללת לטיפול בכאב, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Endocrinology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השמנה עשויה להביא לשינויים פתופיזיולוגיים, דוגמת עומס גדול יותר על […]

  • חסר ויטמין D מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר ניתוח החלפה מלאה של מפרק הברך (J Bone J Surgery)

    חסר ויטמין D מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר ניתוח החלפה מלאה של מפרק הברך (J Bone J Surgery)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Bone and Joint Surgery עולה כי חסר ויטמין D מלווה בתוצאות קליניות ותפקודיות גרועות יותר לאחר ניתוח החלפה מלאה של מפרק הברך; עם זאת, תוספי ויטמין D עשוי להביא לשיפור בתוצאות בחולים עם חסר ויטמין D. החוקרים השלימו סקירה שיטתית של עשרה מחקרים שכלל 146,054 חולים שעברו 150,107 […]

  • טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול ב- Semaglutide (וויגובי) מוביל לירידה גדולה יותר במשקל במטופלים עם עודף-משקל או השמנת-יתר אשר לא קיבלו קודם לכן טיפול תרופתי כנגד השמנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים להערכת Semaglutide, אגוניסט לקולטן ל-GLP-1, הדגימו השפעה הטרוגנית על משקל הגוף באלו עם עודף-משקל […]

  • טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    במאמר שפורסם בכתב העת The BMJ עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בעליה משמעותית בסיכון לאבחנה של ממאירות בלוטת התריס לאחר קרוב לארבע שנים. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגרים ארציים בדנמרק, נורבגיה ושבדיה בין 2007 ו-2021, אשר כללו 145,410 חולים שהחלו טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ו-291,667 חולים תואמים […]

  • עליה בהיקף שומן בזרוע מלווה בעליה בסיכון למחלות לב וכלי דם ותמותה בחולים עם סוכרת מסוג 2 (J Clin Endocrinol Metab)

    עליה בהיקף שומן בזרוע מלווה בעליה בסיכון למחלות לב וכלי דם ותמותה בחולים עם סוכרת מסוג 2 (J Clin Endocrinol Metab)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עליה בשומן באמה ובגו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ותמותה, בעוד שעליה בשומן ברגליים מלווה בסיכון מופחת לסיבוכים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 סיכון גבוה פי 2-4 למחלות […]

  • השוואת ההשפעה של גישות טיפול שונות לפעילות יתר של בלוטת התריס על הסיכון הלבבי (JAMA Netw Open)

    השוואת ההשפעה של גישות טיפול שונות לפעילות יתר של בלוטת התריס על הסיכון הלבבי (JAMA Netw Open)

    ניתוח וטיפול ביוד רדיואקטיבי מלווים בסיכון מופחת לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בטווח הארוך, בהשוואה לטיפול ארוך טווח בתרופות כנגד בלוטת התריס בחולים עם אבחנה חדשה של היפרתירואידיזם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תרופות כנגד בלוטת התריס מהוות את הטיפול הנפוץ ביותר כנגד פעילות יתר של […]

  • טיפול במעכבי SGLT-2 מפחית סיכון לאנמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית וסוכרת מסוג 2 (JAMA Netw Open)

    טיפול במעכבי SGLT-2 מפחית סיכון לאנמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית וסוכרת מסוג 2 (JAMA Netw Open)

    תרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (או Sodium Glucose Cotransporter) עשויות לסייע בהפחתת הסיכון לאנמיה בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית בשלב I-III, עם תוצאות טובות יותר מאלו המתוארות עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שאנמיה מתוארת ב-20-30% מהחולים […]

  • מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology עולה כי המטבוליט TMAO (או Trimethylamine N-Oxide) שמקורו בבשר אדום, מלווה בסיכון מוגבר להיארעות מחלת כליות כרונית והידרדרות מהירה יותר של התפקוד הכלייתי בבני אדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי TMAO הינו תוצר פירוק חיידקי במעי עקב מטבוליזם L-Carnitine, שמקורו בעיקר מבשר אדום, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה