e-med-isral-ribbon

Medical Management

חשיבות הפרהאנליטיקה / מאמר אורח מאת ד”ר יפה ורד

על צג המחשב במרפאה של קופת חולים, במרפאת החוץ של בית החולים או במחלקת האשפוז מופיעות תוצאות בדיקות המעבדה של המטופל. האם באמת אפשר לסמוך על המספרים? האם הם באמת מיצגים את מצב המטופל? אולי בכלל כדאי מיד לשלוח דגימה נוספת?

לרבים מן הצוות הרפואי והרופאים בכלל זה, המעבדה היא קופסה שחורה. שולחים אליה מבחנות והיא מנפיקה מספרים. הכל יודעים כי יש חשיבות לדיוק בבצוע הבדיקות לצורך קבלת תשובה אמינה. מעטים יודעים שלתהליך של לקיחת הדם, למבחנות עצמן ולשליחת הדם למעבדה יש השפעה גדולה מאד על התוצאות. בצוע בדיקות בדגימה הוא רק שלב אחד במהלך חייה מרגע הזמנת הבדיקות ועד להופעת התוצאות על צג המחשב. 

חשוב לזכור כי דגימה נמצאת ומטופלת במעבדה רק בחלק ממחזור חייה. בציור הבא אפשר לראות סכמה של מסלול חייה של דגימה:

נערכו מחקרים לא מעטים על סיבות לטעויות בתוצאות מעבדה. בחרתי להראות את הגרף הבא מתוך מאמר מ-2007.


ממאמר זה מתברר כי רק 15% מן הטעויות בתוצאות, מקורן בתקלה כלשהי בעבודת המעבדה בעוד שבתהליך הפרהאנליטי מתרחשים 62% מן הטעויות בתוצאות.. לפי מאמרים אחרים אחוז הטעויות הנגרמות בגלל התהליך הפרהאנליטי הוא אף גבוה יותר 68% ואלו התהליך האנליטי אחראי רק ל-13% מן הטעויות. חשוב להדגיש כי אנשי המעבדה מיחסים חשיבות רבה מאד לתהליך הפרהאנליטי עד כי במרץ 2015 יתקיים בחסות ה – EUFCC (הפדרציה האירופית של כימיה קלינית ומעבדנות רפואית) כנוס שלם שיוקדש לתהליך הפרהאנליטי.

בעולם המעבדה כמו בכל עולם התהליכים המתועשים מדברים כל הזמן על שאיפה לשפור תהליכים. מדוע אם כך, אין אנו חשים במאמצים לשפור התהליך הפרהאנליטי? האם עמידה במקום בנושא אינה עלולה לסכן חיי אדם? ובעולם שלו נטייה להסתכל על כל דבר רק דרך החור שבגרוש, האם אין בזה הפסד כספי ניכר?. צריך ולהדגיש כי בכל מעבדה מושקעים סכומי כסף ומשאבי אנוש ניכרים בשפור התהליך האנליטי. המעבדות רוכשות ציוד אנליטי חדיש ואוטמטי המקטין את סכויי הטעות וכמו כן יש בהן מערך שלם של בקרת איכות לצורך בקרה על ערכי האנליטים המתקבלים.

אנסה לסכם את הסבות שבגללן לדעתי לא מוקדשת תשומת לב מספקת לתהליך הפרהאנליטי:


  • התהליך הפרהאנליטי ברובו, אינו מתרחש בתוך המעבדה ואינו נשלט ומבוקר על ידה, למרות זאת המאמרים הדנים בנושא הפרהאנליטי נמצאים בעיתונים של הכימיה הקלינית המכוונים לעובדי המעבדה ולא בעיתונים הרפואיים הכלליים, אשר בהם מעיינים הרופאים.


  • כפי שציינתי בראשית דברי, המעבדה היא בדרך כלל קופסה שחורה וכל התהליכים  אותם עוברות הדגימות בתוכה ולפניה הם למעשה non-issue עבור הצוות הרפואי.


  • לפי הספרות שכיחות השגיאות בתוצאות המעבדה הוא כ-0.6%. חשוב קל יראה לנו כי בערך 0.40% מן הטעויות נגרמות בגלל תהליך פרהאנליטי. מספרים אלו (שכיחות של 1/250 של תשובה שגויה בגלל תהליך פרה-אנליטי), נראים קטנים וזנחים ולא ראויים לעסוק בהם.


  • למרבה השמחה רוב הטעויות הפרהאנליטיות הנוצרות בעת לקיחת הדגימה או הובלתה, מתגלות כבר במעבדה כך שהנזק לחולים הוא באמת אפסי.

    • יש להקדיש תשומת לב רבה יותר לתהליך זה ולו רק מן הסבה הכלכלית. למעבדה אותה ניהלתי הגיעו כ-40,000 דגימות בחודש עם ממוצע של 18 בדיקות לדגימה. בממוצע הגיעו 1600 דגימות פגומות בחודש בהן בוצעו כ-29000 בדיקות. עלות של בדיקות שגרתיות זולות היא כ- 5 לבדיקה. הנזק הכספי הנגרם, הוא כ-140,000 שניתן היה לנצל אותם למטרות ראויות יותר.

    בהמשך, במספר מאמרים קצרים אנסה להסביר את חשיבות התהליך הפרה אנליטי כולו שלב, אחר שלב.

    0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    • שינויים בערכי סוכר מנבאים תמותה באשפוז של חולים עם אוטם לבבי חד (PLoS One)

      שינויים בערכי סוכר מנבאים תמותה באשפוז של חולים עם אוטם לבבי חד (PLoS One)

      במאמר שפורסם בכתב העת PLoS One מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קורלציה בין וריאביליות ברמות הסוכר בדם ובין שיעורי התמותה באשפוז בקרב חולים עם אוטם לבבי חד, בפרט בחולים בהם תועדו רמות סוכר תקינות בדם בקבלה לאשפוז. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין שונות גליקמית, מגמות שינויים בערכי הסוכר והסיכון […]

    • תוצאות מבטיחות לבדיקת דם חדשה לזיהוי סרטן לבלב בשלב מוקדם (מתוך הודעת חברת Immunovia)

      תוצאות מבטיחות לבדיקת דם חדשה לזיהוי סרטן לבלב בשלב מוקדם (מתוך הודעת חברת Immunovia)

      בדיקת דם מהדור הבא הדגימה סגוליות של 98% ורגישות של 75% בזיהוי אדנוקרצינומה של צינוריות הלבלב בשלב I או II, כך על-פי הודעה לעיתונות מטעם היצרנית. ברקע למחקר מסבירים המומחים כי סרטן לבלב הינה מחלה ממארת אלימה וקטלנית ויש מקום לפיתוח בדיקה פשוטה, מהירה ונוחה לזיהוי מוקדם של המחלה הממארת במטופלים בסיכון לסרטן לבלב. בדיקת […]

    • מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

      מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

      מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology עולה כי המטבוליט TMAO (או Trimethylamine N-Oxide) שמקורו בבשר אדום, מלווה בסיכון מוגבר להיארעות מחלת כליות כרונית והידרדרות מהירה יותר של התפקוד הכלייתי בבני אדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי TMAO הינו תוצר פירוק חיידקי במעי עקב מטבוליזם L-Carnitine, שמקורו בעיקר מבשר אדום, […]

    • טיפול ב-Niacinamide יעיל להפחתת רמות זרחן בדם במטופלי המודיאליזה (J Ren Nutr)

      טיפול ב-Niacinamide יעיל להפחתת רמות זרחן בדם במטופלי המודיאליזה (J Ren Nutr)

      במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Renal Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Niacinamide עשוי לשמש כטיפול יעיל להפחתת ריכוזי זרחן בדם בחולים עם כשל כלייתי תחת טיפולי המודיאליזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרפוספטמיה הינה סיבוך נפוץ בחולים עם כשל כלייתי, למרות השימוש בסופחי זרחן. ויטמין B3, בין אם בצורת […]

    • וריאביליות מדידות יחס אלבומין: קריאטינין בשתן בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Am J Kidney Dis)

      וריאביליות מדידות יחס אלבומין: קריאטינין בשתן בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Am J Kidney Dis)

      מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 ישנה וריאביליות ניכרת במדידות יחס אלבומין: קריאטינין באותו מטופל, כאשר השלמת מספר איסופי שתן לבדיקת יחס אלבומין: קריאטינין עשויה לשפר את הדיוק במעקב אחר שינויים לאורך זמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אלבומינוריה הינה סמן פרוגנוסטי ואבחנתי […]

    • ריכוז אלבומין מסוכרר מנבא סיכון לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kidney Dis)

      ריכוז אלבומין מסוכרר מנבא סיכון לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kidney Dis)

      מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית, קיים קשר בלתי-תלוי בין רמות אלבומין מסוכרר ובין הסיכון למחלת כליות סופנית, מחלות לב וכלי דם ותמותה, ללא תלות באבחנה של סוכרת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי המוגלובין מסוכרר משמש באופן לזיהוי הפרעות במשק הסוכר, אך […]

    • חשיבות קופפטין בחיזוי הפרעות במשק נתרן בחולים לאחר ניתוח להסרת אדנומה היפופיזרית (Neurosurgery)

      חשיבות קופפטין בחיזוי הפרעות במשק נתרן בחולים לאחר ניתוח להסרת אדנומה היפופיזרית (Neurosurgery)

      במאמר שפורסם בכתב העת Neurosurgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שינויים בריכוזי קופפטין בדם עשויים לסייע בחיזוי הסיכון להיפונתרמיה או היפרנתרמיה בחולים לאחר ניתוח אנדוסקופי להסרת אדנומה בהיפופיזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי AVP (או Arginine Vasopressin) הינו הורמון חשוב האחראי לשמירה על מאזן הנתרן בדם לאחר ניתוח היפופיזה. מדידת רמות […]

    • האם תנומות במהלך היום מובילות לעליה ברמות סוכר בדם? (Front Endocrinol)

      האם תנומות במהלך היום מובילות לעליה ברמות סוכר בדם? (Front Endocrinol)

      תנומות ארוכות של שעה ומעלה, תנומות במהלך הבוקר, או מנוחת צוהריים עשויות להוביל לעליה ברמות סוכר בדם במבוגרים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Endocrinology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תנומות במהלך היום הן נפוצות בסין ובתרבויות אחרות ועשויות לשחק תפקיד חשוב בבריאות הקרדיו-מטבולית, אך מחקרים קודמים […]

    © ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
     כל הזכויות שמורות
    09-765-8233 

     

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
    להרשמה לאתר
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה