משרד הבריאות מקצה יותר מחמישים מיליון שקלים לגיוס וקליטת מטפלים בתשלום למערך הציבורי של בריאות הנפש שבחזית המלחמה- כך כותבת עדי כהן ב-THE MARKER, וזאת לפי מתווה ראשוני של משרד הבראות. מהכתבה עולה כי המתווה גובש בתגובה להתנדבות הגורפת של מטפלים מתנדבים מתחום הטיפול הרגשי מתחילת המלחמה, כדי לסייע לשורדים, מפוני המלחמה, ונפגעי הטראומה הרבים, וזאת לאחר שביקורת נמתחה על משרד הבריאות שפרסם תחילה קול קורא למטפלים להתנדב ללא תגמול. המתווה החדש יאפשר למתנדבים לעבור לפוזיציה של עבודה בשכר: דרך קופות החולים, באמצעות מסגרת תקציבית של כ-30 מיליון ש”ח שינתן לקופות, אם דרך בתי החולים, באמצעות תוספת תקציבית לפתיחת עשרות תקנים לאנשי בריאות הנפש, או באמצעות הרחבה של מרכזי החוסן ברשויות המקומיות, בהיקף של מיליוני שקלים.

מהכתבה עולה גם כי משרד הבריאות מפתח תכנית רחבה יותר למערך בריאות הנפש לטווח הארוך, שעיקרה הוא ניהול הטיפול ויצירת מנגנונים יעילים יותר לניתוב הפניות מבחינת סוג ודחיפות הטיפול. בנוסף, עתידה התכנית לגעת בנושא השכר בשירות הציבורי באמצעות שינוי מודל ההשתכרות באופן רוחבי, ובקליטה רחבה של כח אדם, כמו מטפלים שלא השלימו מסלול הכשרה מלא כ’תומכי בריאות נפש’, לפי מודל בעל פרוטוקול מובנה ומתודות טיפוליות מוגדרות.

בדיון בועדת הבריאות של הכנסת שהתקיימה בשבוע שעבר אמר שר הבריאות “אנחנו מצויים כיום באירוע בריאות הנפש הגדול ביותר שמדינת ישראל נכנסה אליו עד היום, על כל המשמעויות של זה…כל המעגלים במדינה נכנסו לתוך האירוע הזה — אזרחים מכל רחבי הארץ, חיילים, ילדים, צעירים, קשישים. כולם בקבוצת הסיכון. “תחום בריאות הנפש היה בחסר עוד לפני האירוע הקשה הזה וכעת אנו חייבים לתקן את המצב ולחשוב קדימה לאתגרים הנכונים לנו. מערכת הבריאות חייבת לקבל את כל הכלים כדי להצליח להציל חיים ולהציל נפשות”. משה בר סימן טוב, מנכ״ל המשרד, הוסיף: “הבנו שמערכת הבריאות צריכה להתארגן מחדש, ויש נושאים שיצטרכו לקבל הרבה יותר — ביניהם בריאות הנפש. הגענו לעת הזו עם משבר במערכת בריאות הנפש, אבל אנחנו נחושים להצליח בזה”. במהלך הדיון בועדה דובר בתפקוד המיטבי של מערכת הבריאות מאז ה-7 לאוקטובר, על אף החוסרים בתשתיות ובכוח אדם ערב המלחמה. אך בכתבה מצוין כי מנכל משרד הבריאות ציין בדיון כי “המשך התפקוד של המערכת בטווח המיידי והארוך תלוי בתקצוב מסיבי של פעילותו”, כמו הצורך לתקצוב הגרעון התופח של קופות החולים, כמיליארד שקלים, שממשיך לעלות, ותקצוב נוסף גם לבתי החולים, מערך בריאות הנפש, וחיזוק את מערך השיקום- כל אלה צריכים להתקיים הן במישור המדיני אך גם בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות.

לכתבה של עדי כהן ב-THE MARKER

בראיון שנתן שר הבריאות בוסו לרן רזניק ב”ישראל היום” הדגיש את התפקוד המוצלח של בתי החולים וקופות החולים במלחמה הוא על רקע המחסור התקציבי הכרוני הקשה במערכת הבריאות, ואת הצורך בתוספת תקציבית של כ־20 מיליארד שקלים כדי להשוות את התקצוב הממשלתי-ציבורי בישראל לזה המקובל במדינות המערב. בראיון הוא אומר “אחרי המלחמה, ההסתכלות של המדינה על מערכת הבריאות חייבת לעלות מדרגה. אני לא מוכן להישאר במצב שאזרח ישראלי מחכה 4-3 חודשים לבדיקת MRI, מדובר בשאלה של חיים ומוות. קיצור התורים יעמוד בראש סדר העדיפויות שלי אחרי המלחמה, ועוד אחרי שכולם מבינים שאי אפשר להפריד את הבריאות מהביטחון”.

לראיון שערך רן רזניק עם שר הבריאות בוסו ב”ישראל היום”