Medical Technology

טכנולוגיית בינה מלאכותית מובילה לתוצאות טובות יותר מפענוח בידי רדיולוגים של בדיקות ממוגרפיה (Lancet Digital Health)

אלגוריתם בינה מלאכותית הוביל לתוצאות טובות יותר בזיהוי סרטן שד בבדיקת ממוגרפיה, בהשוואה לפענוח שבוצע ע”י רדיולוגים, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי חדש, שפורסמו בכתב העת Lancet Digital Health.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ממוגרפיה הינה בדיקת הסקר המקובלת לסרטן שד. כעת הם ביקשו לפתח אלגוריתם בינה מלאכותית לאבחנה של סרטן שד באמצעות בדיקת ממוגרפיה ולבחון אם אלגוריתם זה עשוי לסייע לרדיולוגים בשיפור הדיוק באבחנה.

אלגוריתם בינה מלאכותית פותח ותוקף עם 170,230 בדיקות ממוגרפיה שנאספו מחמישה מרכזים בדרום קוריאה, ארצות הברית ובריטניה, כולל 36,468 מקרים מאושרים בביופסיה של סרטן שד, 59,544 גידולים שפירים לפי ביופסיה (8,827 בדיקות ממוגרפיה) או בדיקות הדמיה במהלך המעקב (50,717 בדיקות ממוגרפיה) ו-74,218 מקרים תקינים. לצורך המחקר הרב-מרכזי, 320 בדיקות ממוגרפיה (160 של גידולים ממאירים, 64 של גידולים שפירים ו-96 בדיקות תקינות) נאספו משני מרכזים. 14 רדיולוגים בחנו כל בדיקת ממוגרפיה וקבעו את הסיכוי לממאירות, מיקום הממאירות, הצורך בבדיקות נוספות, ראשית ללא עזרת האלגוריתם ולאחר מכן בעזרת טכנולוגית בינה מלאכותית.

החוקרים מדווחים כי השטח מתחת לעקומת ה-ROC (Receiver Operative Curve) של אלגוריתם בינה מלאכותית לבדו עמד על 0.959 (רווח בר-סמך 95% של 0.952-0.966) בכלל הקבוצה ועל 0.970 (0.963-0.978) במדגם מדרום קוריאה, 0.953 (0.938-0.968) במדגם מארצות הברית ו-0.938 (0.918-0.958) במדגם מבריטניה.

מהנתונים עולה כי רמת הדיוק של האלגוריתם עמדה על 0.940 (0.915-0.965) והייתה גבוהה משמעותית מזו של הערכת הרדיולוגים ללא עזרת הבינה המלאכותית, לה דיוק של 0.810 (0.770-0.850, p<0.0001). עם סיוע טכנולוגיית בינה מלאכותית, רמת הדיוק של הרדיולוגים השתפרה ל-0.881 (0.850-0.911, p<0.0001).

אלגוריתם בינה מלאכותית היה רגיש יותר לזיהוי ממאירויות עם מה (90% לעומת 78% מבין 59 הממאירויות שזוהו), עיוות רקמה או אסימטריה (90% לעומת 50% מבין 20 ממאירויות שזוהו), בהשוואה לרדיולוגים. האלגוריתם היה גם טוב יותר בזיהוי גידולים בשלב T1 (91% לעומת 74% מבין 80 גידולים), או ממאירויות ללא מעורבות קשריות לימפה (87% לעומת 74% מבין 119 גידולים), בהשוואה לרדיולוגים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי אלגוריתם בינה מלאכותית הדגים דיוק אבחנתי טוב יותר לזיהוי סרטן שד בבדיקות ממוגרפיה, בהשוואה לרמת הדיוק של רדיולוגים. השיפור המשמעותי ביכולת הדיוק של רדיולוגים לפענח בדיקות אלו עשויה לשפר את יכולת האבחנה של כלי זה.

Lancet Digital Health, online February 6, 2020.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ניתוח רובוטי לכריתת כיס מרה מלווה בסיכון מוגבר לנזק לדרכי מרה

    ניתוח רובוטי לכריתת כיס מרה מלווה בסיכון מוגבר לנזק לדרכי מרה

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי שיעורי הפגיעה בדרכי מרה גבוהים פי שלוש לאחר ניתוח כריתת מרה בסיוע רובוטי, בהשוואה לניתוח לפרוסקופי לכריתת כיס המרה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך העשור האחרון נרשמה עליה של פי 37 בשיעורי ניתוח רובוטי לכריתת כיס מרה ועלה חשש כי גישת ניתוח זו […]

  • בדיקת MRI של העובר מסייעת באבחנה וחיזוי הפרוגנוזה של מומים במוח 

    בדיקת MRI של העובר מסייעת באבחנה וחיזוי הפרוגנוזה של מומים במוח 

    בדיקת MRI של העובר הובילה לשינוי הטיפול בלמעלה משליש מההריונות וסיפקה מידע אבחנתי בעל חשיבות פרוגנוסטית בלמעלה מרבע מהמקרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מצרפת שפורסמו בכתב העת European Journal of Radiology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 243 משתתפים שעברו בדיקת אולטרה-סאונד ובדיקת MRI של העובר בין 2016 ו-2022 במרכז אבחנתי לפני-לידה בצרפת. גיל האם הממוצע עמד […]

  • עיכוב בהתערבות ניתוחית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים

    עיכוב בהתערבות ניתוחית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים

    עיכוב בהשלמת התערבות ניתוחית מעבר ל-42 ימים לאחר באבחנה של סרטן שד הוביל לעליה אקספוננציאלית בסיכון לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים ושלילי ל-HER2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Breast Cancer Research. מרווח הזמן מהביופסיה האבחנתית עד לניתוח הדגים השפעה משתנה בין תתי-סוגים שונים של סרטן שד, כאשר בנשים עם […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול תרופתי ראשון ויחיד כנגד IgG4-Related Disease (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול תרופתי ראשון ויחיד כנגד IgG4-Related Disease (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Inebilizumab לטיפול בחולים עם אבחנה של IgG4-Related Disease (או IgG4-RD), הטיפול הראשון והיחיד המאושר למחלה אוטואימונית זו בארצות הברית. המומחים מסבירים כי IgG4-Related Disease הינה מחלה אוטואימונית נדירה, עם כ-200,000 חולים הסובלים מהמחלה בארצות הברית. האישור הנוכחי של טיפול המכוון כנגד תאי B עם […]

  • עליה בשכיחות מחלת כלי דם קטנים במוח בחולים עם סוכרת מסוג 1

    עליה בשכיחות מחלת כלי דם קטנים במוח בחולים עם סוכרת מסוג 1

    השכיחות של מחלת כלי דם קטנים במוח עלתה כמעט כפליים לאורך 7.5 שנים בחולים עם סוכרת מסוג 1 ללא תלונות נוירולוגיות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. זוהה קשר בין התקדמות מיקרו-דימומים מוחיים, אחד הביטויים של מחלת כלי דם קטנים של המוח, ובין לחץ דם סיסטולי והמוגלובין מסוכרר, בעוד שההתקדמות של אות […]

  • החשיבות הפרוגנוסטית של דימומים מוחיים אסימפטומטיים לאחר אירוע מוחי

    החשיבות הפרוגנוסטית של דימומים מוחיים אסימפטומטיים לאחר אירוע מוחי

    אוטם המורגי אסימפטומטי ודימום תת-עכבישי לאחר תרומבקטומי אנדווסקולארי לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד מלווים בסיכון גבוה יותר מכפליים לתוצאות תפקודיות גרועות 90 ימים לאחר אירוע מוחי איסכמי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים השלימו ניתוח משני של נתוני מחקר DIRECT-MT, מחקר אקראי שכלל 490 חולים (גיל חציוני של 70 […]

  • בדיקת שתן לנורמטנפרינים מנבאת את הסיכון לתמותה בחולים עם אדנומה באדרנל

    בדיקת שתן לנורמטנפרינים מנבאת את הסיכון לתמותה בחולים עם אדנומה באדרנל

    בדיקת שתן לנורמטנפרינים מללוה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים עם אדנומה באדרנל, כאשר נרשמה עליה של 47% בסיכון לכל עליה של 100 מיקרומול/מול בריכוז קריאטינין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. לא תועד קשר משמעותי בין ריכוז מטנפרינים בשתן ובין סיכון מוגבר לתמותה. במחקר העוקבה בחנו החוקרים אם קיים קשר בין ריכוז מטנפרינים […]

  • האם מנת קרינה גבוהה יותר משפר הישרדות חולים עם סרטן וושט? (Radiotherapy and Oncology)

    האם מנת קרינה גבוהה יותר משפר הישרדות חולים עם סרטן וושט? (Radiotherapy and Oncology)

    בחולים עם סרטן וושט מתקדם-מקומית שאינו נתיח שקיבלו טיפול כימו-קרינתי דפיניטיבי, מנת קרינה גבוהה יותר (59.4 גריי ומעלה) לא הובילה לשיפור הישרדותי בהשוואה למנת קרינה סטנדרטית (50.0/50.4 גריי), אך מנת קרינה גבוהה יותר לוותה בעליה באירועים חריגים משנית לטיפול בדרגה 3 ומעלה, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים שפורסמה בכתב העת Radiotherapy and Oncology. […]

  • תוצאות מבטיחות לגרייה מוחית מגנטית לטיפול במחלת אלצהיימר (Alzheimer's Research & Therapy)

    תוצאות מבטיחות לגרייה מוחית מגנטית לטיפול במחלת אלצהיימר (Alzheimer's Research & Therapy)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Alzheimer’s Research & Therapy עולה כי גרייה מגנטית מוחית חוזרת (Repetitive Transcranial Magnetic Stimulation, או rTMS) של אזור Precuneus לאורך 52 שבועות הובילה להפחתת הידרדרות קוגניטיבית ב-52% והידרדרות תפקודית ב-96% בחולים עם מחלת אלצהיימר בדרגה קלה עד בינונית. המחקר האקראי, כפל-סמיות, כלל 48 חולים (גיל ממוצע של 72.8 שנים, 56% […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר