למרות שהזרקות לזגוגית של  נוגדי גורמי גדילה אנדותליאליים וסקולריים anti-VEGF  נמצאות בשימוש לטיפול במחלות רשתית רבות, התפתחות של אנדופתלמיטיס חריפה נשארה סיבוך הרה אסון. מספר מחקרים בדקו את גורמי הסיכון לסיבוך כזה. מסכות פנים מהוות אמצעי זהירות למניעת העברה של זיהום טיפתי מדרכי הנשימה להגנת החולים, אנשי צוות ורופאים. הניחו ששימוש במסכות פנים עשוי לא רק להפחית את פיזור וירוס הקורונה אלא גם להפחית את הסיכון של אנדופתלמיטיס בעקבות הזרקות לזגוגית. מחקרים קודמים הראו שייתכן ששימוש במסכה על ידי הרופאים עשוי להפחית את הפיזור הבקטריאלי בזמן דיבור. בניגוד לזה, במחקר אחד על 483,622 הזרקות, נמצא שהשימוש במסכה על ידי הרופא לא שינה את הסיכון לאנדופתלמיטיס, בהשוואה להימנעות מדיבור בזמן הפעולה. לא ידוע אם שימוש במסכת פנים על ידי המטופל או שילוב של שימוש במסיכה על ידי המטופל והרופא משנים את הסיכון לאנדופתלמיטיס. לאחרונה, בעקבות מחקרים ניסיוניים עלו חששות שחבישת מסכה על ידי המטופל בזמן ההזרקה עשויה להסיט את הפיזור הבקטריאלי את האוויר הננשף לכיוון העיניים, דבר שעלול להגדיל את הסיכון של אנדופתלמיטיס. למרות ממצאים אלה, אין זה ברור אם שינוי הפרוטוקולים בנוגע לחבישת מסכות פנים ישנה את הסיכון הקליני של אנדופתלמיטיס.

המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את השיעור והתוצאות של אנדופתלמיטיס בעקבות הזרקות לזגוגית כאשר משתמשים עם מסכה בהשוואה לחוסר שימוש במסכה על ידי הרופאים, הצוות והמטופלים. החוקרים היו חברים בקבוצת המחקר Post-Injection Endophthalmitis Study Group מרחבי ארצות הברית: מפנסילבניה, מינסוטה, טקסס, מישיגן, מרילנד, ניו ג’רסי, ניו יורק ומסצ’וסטס. המחקר היה רטרוספקטיבי, רב מרכזים והשוואתי. נכללו בו עיניים שקיבלו הזרקות לזגוגית של anti-VEGF מתחילת אוקטובר 2019 ועד סוף יולי 2020 ב- 12 מרכזים רפואיים. המקרים חולקו לקבוצה ללא מסכות בה הרופאים והמטופלים היו ללא מסכות, ולקבוצת מסכות בה כל הצוות הרפואי והמטופלים חבשו מסכות פנים בעת ההזרקה. התוצא העיקרי היה שיעור האנדופתלמיטיס, המנעד המיקרובקטרילי וחדות הראייה.

נמצא שמתוך 505,968 הזרקות שניתנו ל- 110,547 עיניים, התפתחה אנדופתלמיטיס ב- 85 מתוך 294,514 מקרים המהווים 0.0289% או 1 מתוך 3464 הזרקות בקבוצה ללא מסכות לעומת 45 מתוך 211,454 מקרים המהווים 0.0213% או 1 מתוך 4699 בקבוצה עם מסכות. בקבוצה ללא מסכות היו 27 מקרים המהווים 0.0092% עם אנדופתלמיטיס עם תרבית חיובית, בהשוואה ל- 9 מקרים המהווים 0.004% בקבוצה עם מסכות. אנדופתלמיטיס הקשורה לפלורה האורלית נמצאה בשלושה מקרים המהווים  0.001% מהקבוצה ללא מסכות בהשוואה למקרה אחד שמהווה 0.0005% מהקבוצה עם מסכות. אנדופתלמיטיס אובחנה בממוצע 4.9 ימים לאחר ההזרקה וחדות הראייה בזמן אבחנת האנדופתלמיטיס הייתה   logMAR 2.05 (בערך 20/2200) בקבוצה ללא מסכות לעומת 1.65 logMAR (בערך 20/900) בקבוצה עם מסכות, אם כי לא נמצא כל הבדל בין הקבוצות שלושה חודשים לאחר הטיפול.

המסקנה הייתה ששימוש במסכות על ידי הרופא והמטופל בעת הזרקות לזגוגית לא שינתה באופן משמעותי את הסיכון לאנדופתלמיטיס, אם כי הייתה הפחתה בשיעור האנדופתלמיטיס עם תרבית חיובית. שלושה חודשים לאחר הטיפול באנדופתלמיטיס לא היה הבדל בחדות הראייה בין הקבוצות.

Patel SN, Tang PH, Storey PP, Wolfe JD, Fein J, Shah SP, Chen E, Abbey A, Ferrone PJ, Shah CP, Liang MC, Stem MS, Khan MA, Yonekawa Y, Garg SJ
The Influence of Universal Face Mask Use on Endophthalmitis Risk after Intravitreal
Anti Vascular Endothelial Growth Factor Injections
Ophthalmology 2021;128:1620-1626