meningitis

חדשות טובות משיבא: ירידה ניכרת בשיעור הנדבקים בקורונה תוך שבועיים ממתן מנת החיסון הראשונה (The Lancet)

במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווח צוות מחקר בראשון פרופ’ אייל לשם מבית החולים שיבא בתל השומר על ירידה משמעותית בשיעור מקרי קורונה ושיעור המקרים הסימפטומטים לאחר מתן מנת החיסון הראשונה של חברת פייזר כנגד נגיף הקורונה. החוקרים כותבים כי התוצאות החיוביות מספקות תמיכה לדחיית מנת החיסון השניה במדינות המתמודדות עם מחסור במנות חיסון ומשאבים מוגבלים.

בבית החולים שיבא החלו בחיסון אנשי הצוות הרפואי ב-19 בדצמבר, 2020, כאשר כל אנשי הצוות הרפואי, למעט אלו שנדבקו בעבר בנגיף הקורונה, יכלו לקבל את החיסון.

להערכת הירידה בשיעור מקרי קורונה בעקבות מתן החיסון, החוקרים בחנו באופן רטרוספקטיבי את הנתונים אודות 9,109 אנשי צוות רפואי שהתאימו לקבלת החיסון, תוך השוואת אל שחוסנו מול אלו שלא קיבלו את החיסון. ניטור תסמינים יומי ובדיקה מיידית באותו יום סייעו בזיהוי מיידי (תוך פחות מ-24 שעות) והערכת איש הצוות הרפואי שנחשף או פיתח תסמינים של הזיהום.

עד ל-24 בינואר, 2021, קרוב ל-80% (7,214 אנשי צוות רפואי) מאנשי הצוות הרפואי קיבלו את מנת החיסון הראשונה של חברת פייזר וכשני-שליש (6,037 אנשי צוות רפואי) קיבלו את מנת החיסון השניה.

החוקרים מדווחים כי תועדו 170 מקרים של זיהום בנגיף הקורונה בקרב אנשי צוות רפואי בתקופה שבין 19 בדצמבר, 2020, ועד 24 בינואר, 2021, מהם 99 אנשי צוות רפואי (58%) דיווחו על תסמינים. מבין 170 אנשי צוות רפואי שנדבקו בנגיף, 89 (52%) לא קיבלו חיסון כנגד נגיף הקורונה, 78 (46%) נמצאו חיוביים לאחר המנה הראשונה ושלושה (2%) נמצאו חיוביים לאחר המנה השנייה. מבין 125 הזיהומים אחריהם ניתן היה לעקוב, 87 (70%) נרכשו בקהילה ולא תועדו צברי מקרים נוזוקמיאליים.

בהשוואה לשיעור זיהומי קורונה של 7.4 מקרים ל-10,000 ימי-אדם בקרב אנשי צוות רפואי לא-מחוסנים, שיעור הזיהומים עמד על 5.5 מקרים ל-10,000 ימי-אדם ועל 3.0 מקרים ל-10,000 ימי-אדם לאחר 1-14 ימים ולאחר 15-28 ימים ממנת החיסון הראשונה, בהתאמה. הירידה המתוקנת בשיעור זיהומים בנגיף הקורונה עמדה על 30% ו-75%, בהתאמה, בימים 1-14 לאחר מנת החיסון הראשונה ולאחר 15-28 ימים ממנת החיסון הראשונה.

בהשוואה לשיעור מקרי זיהום תסמיני של 5.0 מקרים ל-10,000 ימי-אדם בקרב אנשי צוות לא-מחוסנים, שיעורי התחלואה עמדו על 2.8 ו-1.2 מקרים ל-10,000 ימי-אדם בימים 1-14 ובימים 15-28 לאחר מנת החיסון הראשונה, בהתאמה הירידה המתוקנת בשיעורי מחלה עמדה על 47% ו-85%, בהתאמה.

ממצאי המחקר מעידים על ירידה מוקדמת משמעותית בשיעור זיהומי קורונה ומחלה תסמינית לאחר מתן מנת החיסון הראשונה כנגד הנגיף. ממצאים אלו מספקים תמיכה לדחיית מנת החיסון השניה במדינות המתמודדות עם מחסור במנות חיסון ומשאבים מוגבלים.

The Lancet, Feb 18, 2021

הערת מערכת:

ממצאי מחקר זה תואמים את המחקר מ-NEJM עליו דיווחנו כאן.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חיסונים אינם מביאים לעליה בסיכון ללופוס (Arthritis Research & Therapy)

    חיסונים אינם מביאים לעליה בסיכון ללופוס (Arthritis Research & Therapy)

    חיסונים ככלל אינם מעלים את הסיכון להתפתחות SLE (או Systemic Lupus Erythematosus), אך קיים קשר משמעותי בין חיסון כנגד נגיף HBV (או Hepatitis B Virus) ובין המחלה האוטואימונית, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Arthritis Research & Therapy. ברקע למחקר, עלתה השערה כי חיסונים עלולים להיות טריגר להתפתחות לופוס, לאור החשיבות שלהם בתגובות […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה