meningitis

גישות מעשיות עשויות לסייע בשימוש מושכל בתרופות אנטיביוטיות (לידיעה במדסקייפ)

חוקרים זיהו מספר גישות מעשיות העשויות לסייע לרופאים בבתי חולים להפחית שימוש-יתר בטיפול אנטיביוטי, כולל בטיפול בחולים מאושפזים עם COVID-19. גישות אלו כוללות זיהוי מקרים של בקטריאוריה אסימפטומטית, הגבלת משך טיפול בדלקת ריאות הנרכשת בקהילה ובחינה חוזרת של הצורך בטיפול אנטיביוטי בעת השחרור מבית החולים.

החוקרים מסבירים כי 20% מהחולים המאושפזים המקבלים טיפול אנטיביוטי צפויים לפתח אירוע חריג בעקבות הטיפול האנטיביוטי בתוך 30 ימים. הם ביקשו לזהות גישות העשויות לצמצם את השימוש המופרז בטיפול אנטיביוטי ולסייע בבחירה מושכלת של הטיפול.

·       זיהוי בקטריאוריה אסימפטומטית מדובר במקרים בהם יש חיידק בשתן, אך ללא תסמינים או סימנים של זיהום בדרכי השתן. במקרים אלו, הנתונים מראים כי טיפול אנטיביוטי אינו מוביל לשיפור התוצאות ולמעשה, עשוי להביא לעליה בסיכון לזיהום נוסף בדרכי השתן. קשישים מצויים בסיכון להתפתחות אירועים חריגים על-רקע טיפול אנטיביוטי, בפרט Clostridioides difficile.

·       הגבלת משך טיפול בדלקת ריאות שנרכשה בקהילה הכותבים מציעים הגבלת משך הטיפול במקרים אלו לחמישה ימים, במידת האפשר. למשך הטיפול חשיבות רבה מאחר ועבור מחלות רבות, טיפול קצר יותר דומה ביעילותו לטיפול ממושך יותר. מדובר בשינוי תפיסה, שכן בעבר סברו כי יש להשלים את מלוא הטיפול וכי כל קיצור משך הטיפול עלול לעודד עמידות לטיפול אנטיביוטי. למעשה, טיפול אנטיביוטי ממושך יותר מוביל להרג יותר חיידקים בריאים בפלאורה התקינה ומוביל לבחירת פתוגנים עמידים.

·       בחינה מחדש של הטיפול האנטיביוטי בשחרור בעת השחרור של חולה מאשפוז יש לשקול אם ניתן להפסיק את הטיפול האנטיביוטית. לדוגמא, אין צורך בטיפול אנטיביוטי בשחרור במידה וזיהום אינו מהווה עוד את האבחנה הסבירה ביותר, או אם הושלם קורס הטיפול האנטיביוטי, כפי שקורה פעמים רבות בחולים שאושפזו עם דלקת ריאות שנרכשה בקהילה. במידה ולא ניתן להפסיק טיפול אנטיביוטי בעת השחרור, יש לשקול מהו התכשיר המועדף לשימוש. בנוסף, יש לוודא כי החולה מקבל את הטיפול לפרק הזמן הקצר ביותר ולציין במכתב את תאריכי התחלת וסיום הטיפול.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה