Menopause

צפיפות המינראלים של העצם הינה המדד החשוב ביותר בהערכת הסיכון לשברים (BMJ)

מהמחקר הגדול ביותר מסוגו להערכת הגורמים הגנטיים והקליניים בסיכון לשבר אוסטיאופורוטי, רק נטיה גנטית לצפיפות עצם נמוכה זוהתה כגורם העשוי לשחק תפקיד סיבתי, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת BMJ. מעניין לציין כי נטיה גנטית לרמות ויטמין D נמוכות וצריכת סידן משוערת ממוצרי חלב לא נקשרו עם הסיכון לשברים.

החוקרים התבססו על נתונים אודות למעלה מ-37,800 שברים ויותר מ-227,000 ביקורות וזיהו 15 אתרים גנטיים הקשורים עם הסיכון לשברים. לאחר מכן, הם שחזרו את הממצאים בלמעלה מ-147,000 מקרי שברים ו-150,000 ביקורות.

מבין 15 האתרים שנקשרו עם שברים, כולם נקשרו עם צפיפות עצם ומופו לצברי גנים במסלולים המשחקים תפקיד חשוב בביולוגיה של העצם או במסלולים חדשים.

ניתוח סטטיסטי הדגים השפעה ברורה של צפיפות העצם על הסיכון לשברים. ירידה של סטיית תקן אחת בצפיפות העצם של צוואר הירך, שמקורה בבסיס הגנטי, לוותה בעליה של 55% בסיכון לשבר.

כוח האחיזה בידיים, מדד עזר למסת שריר, נקשר בקשר שלילי עם הסיכון לשברים, אך ממצא זה לא נותר מובהק סטטיסטית לאחר ניתוחים סטטיסטיים נוספים.

למרות עוצמה סטטיסטית גבוהה, אף אחד מבין המשתנים הבאים וגורמי הסיכון המוכרים (דוגמת, דלקת מפרקים שגרונית וגורמים אחרים לאוסטיאופורוזיס משנית), או כל אחד מגורמי הסיכון הקליניים (רמות ויטמין D, צריכת סידן ממוצרי חלב, סוכר בצום, סוכרת מסוג 2 ומחלה כלילית) לא נקשרו בקשר סיבתי משמעותי עם הסיכון לשברים.

ממצאי המחקר מספקים עדות כנגד השפעה סיבתית של מספר גורמי סיכון קליניים לשברים ומדגים שוב כי אין קשר בין נטיה גנטית לרמות ויטמין D נמוכות וצריכת סידן ממוצרי חלב ובין סיכון לשברים. עם זאת, ממצאים אלו מדגישים את החשיבות של צפיפות עצם נמוכה בפתופיזיולוגיה של הסיכון לשברים.

ממצאי המחקר מאשרים כי צפיפות המינראלים של העצם הינו הגורם החשוב ביותר בהערכת הסיכון לשברים וכי גישות מניעה המכוונת להעלאת או שמירת צפיפות העצם הן בעלות סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר.

BMJ 2018

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היענות ממושכת לדיאטה ים-תיכונית מפחיתה היארעות סוכרת לאורך שני עשורים (Metabolites)

    היענות ממושכת לדיאטה ים-תיכונית מפחיתה היארעות סוכרת לאורך שני עשורים (Metabolites)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Metabolites עולה כי היענות ארוכת-טווח לדיאטה ים-תיכונית מספקת הגנה מפני התפתחות סוכרת מסוג 2. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין היענות לדיאטה ים תיכונית ובין היארעות סוכרת מסוג 2 לאורך שני עשורים במבוגרים שלקחו חלק במחקר ATTICA. מדובר במחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל 3,042 גברים ונשים מיוון. נתונים […]

  • חיזוי הסיכון להיפוגליקמיה והיפרגליקמיה במהלך ולאחר פעילות בקרב מתבגרים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes Technol Ther)

    חיזוי הסיכון להיפוגליקמיה והיפרגליקמיה במהלך ולאחר פעילות בקרב מתבגרים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes Technol Ther)

    במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Technology & Therapeutics מדווחים חוקרים מצפון אמריקה על תוצאות מחקר חדש שנועד לנבא את הסיכון להיפוגליקמיה והיפרגליקמיה במהלך ולאחר פעילות גופנית במתבגרים עם סוכרת מסוג 1 וממליצים לכוון להתחיל פעילות גופנית עם ריכוז סוכר אינטרסטיציאלי בטווח 130-160 מ”ג/ד”ל עם מגמה שטוחה או ירידה קלה בערכי הסוכר לפי מד סוכר רציף […]

  • תוספים מסייעים בהשגת יעד רמות ויטמין D בדם (מתוך כנס ה-ACP Internal Medicine Meeting)

    תוספים מסייעים בהשגת יעד רמות ויטמין D בדם (מתוך כנס ה-ACP Internal Medicine Meeting)

    מרבית המבוגרים בארצות הברית אינם מקבלים כמות מספקת של ויטמין D, אך מתן תוספים מסייע למטופלים להשיג את ההקצאה התזונתית היומית המומלצת, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-American College of Physicians Internal Medicine. המומחים מסבירים כי על-פי ההערכות, 20-40% מהמבוגרים באוכלוסייה נוטלים תוספי ויטמינים ומדובר בתעשייה שגלגלה בשנת 2020 למעלה מ-50 מיליארד דולרים. […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה