Menopause

שנים עשר רופאים בכירים בתחומים שונים: הסגר מיותר, חייבים ללמוד לחיות עם הקורונה תוך מתן תשומת לב מיוחדת לאוכלוסיות הפגיעות (הארץ)

בפרוייקט מיוחד של מוסף “הארץ” מציגים 12 רופאים בכירים מתחומים שונים (פנימית, משפחה, ניהול, מעבדות, מחקר ועוד) את עמדתם באשר לניהול משבר הקורונה. המכנה המשותף : הסגר מיותר. חייבים ללמוד לחיות עם הקורונה חיים נורמליים ככל האפשר עם תשומת לב מיוחדת לאוכלוסיות הפגיעות.

להלן ציטוטים נבחרים:

ד”ר אבי מזרחי, מנהל מח’ קורונה במרכז רפואי שמיר (אסף הרופא) : “הקורונה לא תיעלם. האסטרטגיה הנוכחית לא ‘משטחת את העקומה’. היא משנה, בקצוות, את התזמון של מספר הנדבקים — ותו לא. היא לא משנה את אחוז החולים הקשים ולא את התמותה. אני והעמיתים שלי מתקשים לשמוע את מסע ההפחדות שמתנהל נגד המחלה הזאת. יש דרכים הרבה יותר נכונות וזולות לטפל במחלה מאשר סגר”.

פרופ’ אשר לחיאנו, מנהל מרכז רפואי מאיר לשעבר: “עוד לפני הסגר הראשון אמרתי: חברים, זה לא יעזור, ימותו יותר אנשים מהסגר מאשר מהקורונה. בפברואר חשבנו שנחזיק חודשיים?שלושה קשים והנגיף ייעלם בחום. זה לא קרה. הווירוס כאן ואין לנו מושג מתי יגיע חיסון. זה מותיר לנו שלוש אפשרויות: למות ממנו, למות לידו או לחיות לידו. מה שהממשלה עושה עד עכשיו זה לגרום לנו למות לידו”

ד”ר ענת אנג’ל, מנהלת מרכז רפואי וולפסון: “אני לא חושבת שהמחלה הזאת תיעלם בקרוב. אנחנו צריכים ללמוד ולהבין את העקרונות הבסיסיים של איך לחיות איתה ולשמור על דברים אחרים שהם חיוניים בחיינו. אני מסתכלת גם על ההיבטים הכלכליים, החברתיים והנפשיים של ההתמודדות עם המגפה. האם אנחנו צריכים לשאוף להעלמת המחלה במחיר של מגבלות מאוד נוקשות? אני לא חושבת. בעיניי המטרה צריכה להיות לחיות עם הנגיף תוך שאנחנו מגוננים על האוכלוסיות בסיכון”.

פרופ’ יונתן הלוי, נשיא המרכז הרפואי שערי צדק: כשהתערבויות פוליטיות מעוותות החלטות מקצועיות טהורות, ככה זה נראה”

ד”ר אריאלה לבקוביץ, מומחית למחלות זיהומיות: “אנחנו צריכים לשאוף לחיים בטוחים עם סיכונים מחושבים. מה שכן, אם במגזר החרדי התקבלה החלטה לשחרר הכל ולאפשר הדבקה פראית — ועושה רושם שלפחות בעולם הישיבות נעשה ניסוי כזה — חייבת להיות הפרדה הרמטית בין האוכלוסייה ששואפת להגיע לחסינות עדר לבין האוכלוסייה הכללית שנוקטת אסטרטגיה של צמצום הדבקה. גם פיזית וגם בנתונים, כי אם המספרים מתערבבים, הילדים שלי לא יראו את בית הספר גם בעוד שנה”

ד”ר אמיר שחר, מנהל המיון בלניאדו: “שים לב לשני נתונים מעניינים: האבחנות של דלקת ריאה ירדו ב30%40%, כלומר, החלפנו מחלה במחלה — דלקת ריאות של קורונה במקום דלקת ריאות ‘רגילה’. הנתון השני נוגע למעקב פניות לחדרי מיון: יש ירידה של כ30% בפניות למיון מכל סיבה שהיא. מכאן שאין שום מקום לדבר על קריסה, עומס יתר או אי?ספיקה”

ד”ר שמואל רוכברגר, מומחה לרפואה פנימית:

“תאר לך שבמרץ כל רופא משפחה היה בורר את המטופלים שלו שבסיכון ומעביר רשימה למשרד הבריאות. המשרד היה מחלק את המטופלים הללו לרשויות המקומיות והיו מכשירים כוח אדם שתפקידו לעמוד איתם בקשר יומיומי. כל נציג אחראי על 15 מבוגרים. מתקשר בבוקר, שואל מה נשמע, איך אתה מרגיש, ועובר איתו על התוכניות לאותו יום. אתה צריך ללכת לסופר? אני אעזור לך לעשות משלוח. יש לך תור במרפאה? אני אפתח לך זום עם הרופא. חייב לפגוש את הנכדה? בוא נארגן את זה בחוץ בצורה ממוגנת. ככה, הגנה וולונטרית, לא בגישה הפטרנליסטית והמתועבת שהשתלטה על העולם”

פרופ’ אורלי מנור, יו”ר המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות: “יש לנו תרופות נגד הווירוס עצמו, סטרואידים שפועלים נגד פעילות היתר של המערכת החיסונית, אנחנו נותנים תרופות נגד קרישה, משתמשים בפלזמה של מחלימים עם נוגדנים, לא ממהרים להנשים מתוך הבנת היתרונות שבדחיית ההנשמה. הגדלנו את הארסנל”

פרופ’ אריאל מוניץ, מנהל מעבדת הקורונה באונ’ ת”א :


איך אתה מציע להגן על אוכלוסיות בסיכון וקשישים שלא גרים בבתי?אבות?

“נמפה מי הם, אחר כך נגדיר שעות פעילות ספציפיות עבורם במקומות ציבוריים. מתי אפשר להגיע לסופרמרקט, מתי יוצאים למקומות בילוי. כנ”ל מערכת החינוך. נפתח אותה לגמרי תוך תמיכה במי שנמצא בסיכון. יותר קל להעביר 5% מהמערכת ללמידה מרחוק מאשר את כולם”

פרופ’ יהודה אדלר, בכיר בשיבא לשעבר: “הסגר הזה הוא רק פלסטר, הוא לא פתרון. אנשים טועים לחשוב שיציאה מדורגת ממנו היא אסטרטגיה. אבל האמת היא שאין שום חשיבה לטווח ארוך. הרי הקורונה תהיה איתנו לפחות עוד שנה. צריך לגבש תוכנית איך לחיות איתה.”

ד”ר מיכאל גודלברג, מנהל מיון פנימי בבי”ח כרמל:

“סגר זה לא פתרון, הוא יכול לעזור רק לתקופה קצרה. כבר ניסינו את זה פעם אחת וראינו שזה לא עבד כי בסופו של דבר היתה עלייה בתחלואה. ההשערה שלי היא שבגלל שמדובר בצעד כל כך קיצוני, ברגע שמסירים אותו יש התפרקות. כשאמרת לאנשים שדי, הסגר נגמר, הם מפרשים את זה כאילו אפשר להפסיק לשמור, כאילו לא צריך להקפיד יותר על עטיית מסכות.

“חייבים למצוא אסטרטגיה יותר מידתית וכוללנית. אני מעריך שיש לנו לפחות עוד שנה עם הקורונה. אנחנו צריכים ללמוד איך לשרוד אותה”

פרופ’ נדב דווידוביץ’ , ראש לימודי בריאות הציבור באונ’ ב”ש: “בכלל, הגיע הזמן שנמצא דרך לחיות יחד עם הקורונה. אם שומרים על הכללים, מונעים התקהלויות ומתאימים פעילויות בצורה חכמה ואפקטיבית, דרך העברת חלק מהן לאוויר הפתוח למשל, נוכל לצמצם את ההדבקה באופן דרמטי”

ד”ר עזיז דראוושה, מנהל המחלקה לרפואה דחופה, רמב”ם:

“התחלואה הכללית אצלנו לא עלתה, אבל טיפול בחולה קורונה דורש פי שלושה משאבים לוגיסטיים מאשר טיפול בחולה קונבנציונלי אחר. החולים האלה צורכים אולי 20% מפוטנציאל האשפוז, אבל זה נתח שמכביד עליך פי כמה מבחינת מתקנים וכוח אדם. זאת הסיבה שבגללה נכנסנו ללחץ, לא כי המערכת כמעט התמוטטה. הטרגדיה היא שאם היית לוקח את המיליארדים שהולכים לאיבוד בגלל הסגר ומקצה אותם לתשתיות, היינו יכולים להתמודד הרבה יותר טוב”. 

עברו לתצוגת גלריה

לכתבה המלאה

הערת המערכת: זה כמובן לא מדגם מייצג, וגם בסקר שעשינו בזמנו (שגם לא היה מדגם מייצג אך השתתפו בו מאות רופאים) היו כ-40% שתמכו במדיניות סגר, אך עושה רושם שיותר ויותר אנשים, גם אנשי מקצוע וגם לא, מפנימים שהקורונה כאן כדי להישאר, ועד שיהיה חיסון יעיל, צריך ללמוד לחיות אתה בשגרה סבירה תוך שמירת בריאות הציבור במובן הרחב יותר, כשברור שמדיניות של כניסה לסגר מחודש כל מס’ חודשים היא בעייתית ויקרה בכל המובנים.

ולכן מודל שבו הציבור לומד להיענות להנחיות מאוד פשוטות ובסיסיות (מסיכות במקומות סגורים שמירת מרחק), מובנות והגיוניות מבחינה אפידמיולוגית מחד, ניטור ובקרה מצד שני כולל הפעלת מדיניות דיפרנציאלית מבחינה גיאוגרפית והשתלטות מהירה על מוקדי התפרצות מאידך, ובנוסף מדיניות המגינה באופן מיוחד על האוכלוסיות הפגיעות – זהו המודל שצריך להוביל את המדיניות וההתנהלות ברמה הלאומית והאישית.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה