Migraine

גורמים המנבאים היפר-אינסוליניזם זמני מול ממושך ביילודים (Horm Res Paediatr) והערת עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת Hormone Research in Pediatrics מדווחים חוקרים מקנדה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משקל לידה גבוה יותר, בהעדר היסטוריה של סוכרת הריונית באם, מלווה בסיכון מוגבר להיפר-אינסוליניזם ממושך.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים היפר-אינסוליניזם הינה הגורם הנפוץ ביותר להיפוגליקמיה ממושכת בתינוקות, כאשר מצב זה עשוי להיות מלווה באשפוז ממושך וסיכון לסיבוכים נוירולוגים ארוכי-טווח. זיהוי מהיר של צורות היפר-אינסוליניזם זמני לעומת קבוע הכרחי להתאמה אופטימאלית של הטיפול.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לזהות את היכולת של משתנים קליניים וביוכימיים לנבא היפר-אינסוליניזם זמני מול היפר-אינסוליניזם ממושך ולבחון את ההבדלים בתוצאות בין שתי הקבוצות הללו.

המחקר הרטרוספקטיבי כלל נתונים אודות 79 תינוקות עם היפר-אינסוליניזם שאושפזו בבית החולים Hospital for Sick Children בטורונטו בין השנים 2012 עד 2017. המשתתפים סווגו לשלוש קבוצות: היפר-אינסוליניזם זמני ושתי הצורות של היפר-אינסוליניזם ממושך, הפרעה המגיבה לטיפול ב-Diazoxide והפרעה שאינה מגיבה לטיפול זה.

בקרב תינוקות במשקל לידה של מעל אחוזון 90 תועדה עליה של פי שמונה בסיכון לצורה ממושכת של היפר-אינסוליניזם (יחס סיכויים של 8.8, רווח בר-סמך 95% של 2.5-30) ועליה של פי 21 בסיכון להיפר-אינסוליניזם שאינו מגיבה לטיפול ב-Diazoxide (יחס סיכויים של 21.1, רווח בר-סמך 95% של 4.9-91.8).

מרבית הילדים עם היפר-אינסוליניזם זמני ומשקל לידה של מעל אחוזון 90 נולדו לאימהות עם סוכרת הריונית. לא תועדו מאפיינים קליניים או ביוכימיים אחרים שסייעו להבחנה בין שתי הקבוצות.

החוקרים מדווחים על הבדלים משמעותיים בתוצאות הטיפול בילדים בין הקבוצות השונות, כאשר בקרב אלו עם היפר-אינסוליניזם ללא תגובה לטיפול ב-Diazoxide תועדה שכיחות גבוהה יותר של צורך בהכנסת גסטרוסטום ומשך האשפוז היה ארוך יותר.

לאור ההבדלים הבולטים בתוצאות הקליניות בין שתי הקבוצות, החוקרים קוראים לשקול בירור גנטי מואץ בתינוקות עם משקל לידה גבוה, בהעדר היסטוריה של סוכרת אימהית באם, מאחר ונתונים אלו עשויים לסייע בניהול החולים.

Horm Res Paediatr 2020;93:297303

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד’ר ברנרד ברזילי:

כאשר אנו נתקלים בתינוק עם היפוגליקמיה עקשנית בשל היפראינסוליניזם קשה לנו להעריך את התגובה לטיפול ואת הפרוגנוזה של אותו יילוד. לכן, בהרבה מקרים אנו נוטים לטפל בשיטת הניסוי והטעייה. למרות המגבלות של מחקר זה בהיותו מחקר רטרוספקטיבי, הרי שהוא נותן לנו כלים ראשוניים כדי לדעת מי מהילודים האלה יסבול מהיפראינסוליניזם זמני ומי יגיב ל-Diazoxide.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Perinatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי משטר הכולל מתן 13 מנות של ויטמין K לווה בשיפור משמעותי של פרופיל תפקודי קרישה בתינוקות, בהשוואה למשטר טיפול הכולל מתן שלוש מנות פומיות של ויטמין K. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • האם נטילת תוספי ויטמין C בזמן היריון עשויה להגן מפני צפצופים בצאצאים לאימהות מעשנות? (JAMA Pediatrics)

    האם נטילת תוספי ויטמין C בזמן היריון עשויה להגן מפני צפצופים בצאצאים לאימהות מעשנות? (JAMA Pediatrics)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Pediatric עולה כי תוספי ויטמין C בזמן היריון עשויים להפחית את הסיכון לצפצופים בצאצאים לאימהות מעשנות, הודות להשפעה של הוויטמין על תפקודי דרכי אוויר. החוקרים השלימו ניתוח מדדי FEF (או Forced Expiratory Flow) של ילדים שנכללו במחקר אקראי שבעבר מצא כי תוספי ויטמין C, בשילוב עם ייעוץ להפסקת עישון, […]

  • חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    בנשים עם הופעה של סוכרת הריונית לפני שבוע 20 להיריון ייתכנו תוצאות גרועות יותר, בהשוואה לנשים עם הופעה מאוחרת של סוכרת הריונית שגם החלו טיפול לאחר 24-28 שבועות הריון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ארגון הבריאות העולמי תומך בטיפול בסוכרת הריונית לאחר 24-28 שבועות הריון, אך מחקר TOBOGM הצביע על שיעור […]

  • חשיפה ל-Hydroxychloroquine במהלך הטרימסטר הראשון להיריון אינה מעלה את הסיכון למומים מולדים (Rheumatology)

    חשיפה ל-Hydroxychloroquine במהלך הטרימסטר הראשון להיריון אינה מעלה את הסיכון למומים מולדים (Rheumatology)

    טיפול ב- Hydroxychloroquine(פלקווניל) כנגד לופוס או דלקת מפרקים שגרונית במהלך הטרימסטר הראשון להיריון אינו מביא לעליה משמעותית בסיכון למומים מולדים מג’וריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Rheumatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Hydroxychloroquine מומלץ לטיפול בנשים הרות עם מחלות ריאומטיות, כולל לופוס ודלקת מפרקים שגרונית. עם זאת, בשנת 020 פורסם מחקר גדול […]

  • אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה באם מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה בילדות (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAD)

    אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה באם מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה בילדות (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAD)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Dermatology עולה קשר בין אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה באם ובין סיכון מוגבר לסיבוכים בלידה ותחלואה בילדות, כולל הפרעות נשימתיות, מטבוליות, מחלות מערכת עצבים מרכזית ומחלות נוספות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הידראדניטיס סופורטיבה מלווה בשכיחות מוגברת של תחלואה בנשים בגיל הפוריות וסיבוכי הריון, אך ההשפעות […]

  • הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת בנשים עם היסטוריה של הריון במהלך גיל ההתבגרות. הסיכון הגדול ביותר לתמותה תועד במקרים של היריון לפני גיל 16 שנים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתונים אודות למעלה מ-2.2 מיליון נשים בין אפריל 1991 […]

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה