הודעת הר”י

כרופאי ישראל, אנו מודעים לצורך החיוני של ילדים לחינוך וקוראים לממשלה לספק לאלתר את התנאים והתקציבים שיאפשרו פתיחה בטוחה של הלימודים בבתי הספר

ילדים נדבקים בנגיף הקורונה ומסוגלים להדביק אחרים, אך תחלואה בילדים היא לרוב קלה, תחלואה קשה הינה נדירה.

אין להסתכל על ילדים כקבוצה הומוגנית, כאשר ילדים בגילאי 1-10 נדבקים ומדביקים משמעותית פחות מילדים גדולים יותר, ולפי העדויות אינם מהווים ה“מנוע” של המגפה.

מאידך, גם ילדים גדולים יותר צריכים מסגרת חינוכית ויש למצוא פתרונות ברי קיימא לטווח ארוך שיאפשרו למידה בטוחה גם עבורם.

המשך הישארותם של ילדים ובני נוער בבית טומן בחובו נזקים עצומים לבריאותם הנפשית והגופנית.

בתוך כך ניתן כבר היום לזהות עליה בתחלואה בקרב ילדים, כגון הפרעות שינה, הפרעות אכילה, הפרעות התנהגות, הפרעות קשב וריכוז, נטייה לדיכאון ולאובדנות, השמנה פגיעה במיומנויות הנדרשות להצלחה בחיים ועוד.

מסיבות אלה, אנו רואים בסגירת בתי הספר פוטנציאל לפגיעה בבר יאותם הכללית של הילדים ובהגדלת הפערים בחברה הישראלית. ישראל ברוכת הילדים, סובלת לצערנו מצפיפות– יתר במוסדות חינוך, מצב המגביר את הסיכון להתפרצויות של COVID-19 בבתי ספר, כפי שנוכחנו לראות במקרה ההתפרצות בגימנסיה העברית בירושלים.

אנו קוראים לפתוח את בתי הספר בתנאים הבטוחים, המוסכמים על המומחים השונים.

אנו קוראים לפתוח לאלתר את מסגרות החינוך עד גיל 10 תוך הקפדה על העקרונות הבאים:

• קפסולות קבועות לילדים, למורים וגננות: לכל ילד קפסולה אחת ולכל מורה קפסולה אחת.

• הקפדה על שמירת קפסולות בהסעות, בהפסקות ובחוגים אחרי שעות הלימודים.

• הקפדה על מסיכות בכל עת, בקרב הילדים וצוותי ההוראה.

• הקפדה על היגיינה רחיצת ידיים וניקיון בתי ספר.

• ניטור שיטתי ורציף של צוותי חינוך והתלמידים לזיהוי וקטיעה מוקדמת של שרשראות הדבקה הינו תנאי הכרחי

לפתיחת בתי הספר– יש לתת עדיפות לבדיקות מהירות ולבדיקות איגום.

• צמצום צפיפות בהגעה וביציאה מבתי הספר, ובהסעות ילדים.

• הימנעות מהגעה לבתי ספר עם תסמינים של מחלה זיהומית לרבות כאבי גרון, נזלת, חום, שיעול, כאבי בטן, שלשול.

• מניעת התקהלות בחדרי מורים והימנעות מ הפסקות אוכל משותפות.

• למידה בשטחים פתוחים ככל האפשר וניצול מבנים ציבוריים בערים ובישובים השונים.

• הקפדה על אוורור הכתות.

• הכנסת אמצעים טכנולוגיים לשיפור האוורור וסינון האויר במקומות סגורים.

• צמצום מגעים חברתיים גם למשפחות מחוץ לכותלי בית הספר כדי להבטיח למידה בטוחה.

• הסברה מתמשכת לתלמידים על אמצעי ההתגוננות בפני נגיף הקורונה, חינוך לבריאות, ועידוד פעילות גופנית בבתי הספר.

• הגדרה ברורה של מורים וילדים בסיכון וטיפול פרטני במצבים אלו.

• קביעת תו סגול למערכת החינוך שאין לסטות ממנו.

• מינוי נאמן קורונה בכל בית ספר.

• מינוי פרויקטור קורונה ארצי מטעם משרד החינוך.

• הקמת מסד נתונים לאומי אחיד שיכלול את תוצאות הניטור והחקירות האפידמיולוגיות במערכת החינוך.

• יישום ההמלצות יהיה באחריות מנהלי בתי הספר והגנים ובפיקוח וסיוע של הרשות המקומיות.

בהמשך אנו קוראים לפתיחה הדרגתית של הכיתות הגבוהות על פי עקרונות אלה, תוך ניטור התחלואה בתוך בתי הספר ומחוצה להם.

אין ספק שהתאמות אלה יידרשו הקצאת משאבים, גמישות, יצירתיות ומחויבות נרחבת של ילדים, מורים והורים.

לסיכום, אנו, רופאי ישראל, מזכירים כי כחברה חלה עלינו חובה מוסרית לדאוג לרווחתם בריאותם ועתידם של ילדים, ובתוך כך, גם לחינוך שלהם. פתיחת בתי הספר חייבת לקבל קדימות על פני כל הקלה אחרת במגבלות. יש לסייע לכל תלמיד ובדגש על השכבות הסוציואקונומיות הנמוכות בחברה הישראלית.