Osteoarthritis

ניטור סוכר באמצעות מד-סוכר רציף עשוי לסייע לעמוד ביעדי המוגלובין מסוכרר ואירועי היפוגליקמיה בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes Care)

במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 1 קשה לעמוד ביעד המוגלובין מסוכרר, לצד עמידה ביעד משך הזמן בו מדדי הסוכר מצויים בטווח היפוגליקמיה. עם זאת, העדויות מצביעות על תוצאות טובות יותר כאשר ניטור הסוכר מבוסס על מד סוכר רציף, בהשוואה למדידות סוכר עצמיות.

על-פי ההנחיות העדכניות, בחולים עם סוכרת מסוג 1 משך הזמן במהלך היום בו ערכי סוכר נמוכים מ-70 מ”ג/ד”ל צריך להיות קטן מ-4.0% ומשך הזמן בו ערכי הסוכר נמוכים מ-54 מ”ג/ד”ל צריך להיות קטן מ-1.0%. במחקר GOLD נכללו 161 חולים עם סוכרת מסוג 1 תחת טיפול בזריקות אינסולין מרובות כל יום אשר חולקו באקראי לניטור סוכר רציף או לטיפול קונבנציונאלי עם ניטור עצמי של רמות הסוכר בדם. החוקרים בחנו את הקשר בין משך הזמן בטווח היפוגליקמיה ובין ממוצע הסוכר וריכוז המוגלובין מסוכרר.

החוקרים מדווחים כי משך הזמן שבילו החולים עם ערכי סוכר בטווח היפוגליקמיה (מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל ומתחת ל-54 מ”ג/ד”ל) עלה משמעותית עם ירידה בריכוז הממוצע של המוגלובין מסוכרר ושל רמות סוכר בדם, הן תחת מד סוכר רציף והן עם טיפול קונבנציונאלי.

במהלך שימוש במד סוכר רציף, 24  חולים (57.1%) עם ריכוז המוגלובין מסוכרר קטן מ-7.5% בילו פחות מ-1.0% מהזמן עם ערכי סוכר בטווח היפוגליקמיה עם ערכי סוכר מתחת ל-54 מ”ג/ד”ל ו-23 חולים (54.8%) בילו פחות מ-4.0% מהזמן עם ערכי סוכר בטווח היפוגליקמיה עם ערכי סוכר מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל.

במהלך השימוש במד סוכר רציף, הזמן הממוצע בטווח היפוגליקמיה בקרב חולים עם ריכוז המוגלובין מסוכרר ממוצע של 7.0% עמד על 5.4% (סוכר מתחת ל70 מ”ג/ד”ל) ועל 1.5% (סוכר מתחת ל-54 מ”ג/ד”ל). השיעורים המקבילים במהלך שימוש במדידות סוכר עצמיות עמדו על 9.2% ו-3.5%, בהתאמה.

בחולים עם ערכי סוכר ממוצעים של 144 מ”ג/ד”ל בילו 4.9% יותר מזמנם עם מדידות סוכר מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל ו-2.8% יותר מזמנם עם ערכי סוכר מתחת ל-54 מ”ג/ד”ל במהלך מדידות סוכר עצמיות, בהשוואה למדידות סוכר באמצעות מד סוכר רציף.

החוקרים מסכמים וכותבים כי השגת היעדים הנוכחיים של משך הזמן עם מדידות סוכר בטווח היפוגליקמיה, תוך עמידה ביעד המוגלובין מסוכרר, הינה משימה מאתגרת בחולים עם סוכרת מסוג 1 תחת טיפול בזריקות אינסולין יומיות, בין אם ניטור הסוכר מבוצע עם מד סוכר רציף או מדידות סוכר עצמיות. עם זאת, עם השימוש במד סוכר רציף היקף הזמן בו מדידות הסוכר בטווח היפוגליקמיה היה קטן משמעותית, בהשוואה למצב עם מדידות סוכר עצמיות, בטווח רחב של ערכי המוגלובין מסוכרר.

Diabetes Care 2020 Jul

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים שעברו התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון לתסמונת תעלה קרפאלית, אך לא ידוע אם תסמונת תעלה קרפאלית מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בשלב מאוחר יותר. לבחינת הנושא הם […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    בנשים עם הופעה של סוכרת הריונית לפני שבוע 20 להיריון ייתכנו תוצאות גרועות יותר, בהשוואה לנשים עם הופעה מאוחרת של סוכרת הריונית שגם החלו טיפול לאחר 24-28 שבועות הריון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ארגון הבריאות העולמי תומך בטיפול בסוכרת הריונית לאחר 24-28 שבועות הריון, אך מחקר TOBOGM הצביע על שיעור […]

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה