Ovarian Cancer

הנתונים אודות הדיוק של בדיקות נוגדנים כנגד COVID-19 עדיין אינם ברורים (Cochrane Library)

לבדיקות נוגדנים ל-COVID-19, לפחות אלו אשר היו זמינות במהלך חודש אפריל, היה חלון דיוק של שבועות בודדים בלבד לאחר הופעת התסמינים ומעט נתונים תמכו במהימנות הבדיקות מעבדה לנקודה זו, כך עולה מסקירת Cochrane Review חדשה.

ב-19 ביוני פרסם מנהל המזון והתרופות האמריקאי מכתב נוסף לצוותים רפואיים אודות בדיקות סרולוגיות דרך מערכת MedWatch. על-פי מכתב זה, הסוכנות אינה מודעת לבדיקת נוגדנים שתוקפה הוכח לאבחנה זיהום בנגיף SARS-CoV-2.

החוקרים ביקשו לבחון את בדיקות הנוגדנים באמצעות סקירת ספרות, אשר כללה 54 מחקרים זמינים שפורסמו עד סוף חודש אפריל, רובם מסין. ניתוח הנתונים הזמינים הצביע גם כן על תוצאות מאכזבות, בעיקר בשל איכות הנתונים הזמינים.

מסיכום התוצאות אודות בדיקות נוגדני IgG, IgM, IgA וכלל הנוגדנים ו-IgG/IgM עלה רגישות נמוכה לבדיקות במהלך השבוע הראשון מהופעת התסמינים (בכל המקרים הרגישות הייתה קטנה מ-30.1%), עם עליה בשבוע השני ותיעוד הערכים הגבוהים ביותר בשבוע השלישי. לשילוב של IgG/IgM הייתה רגישות של 30.1% לאחר 1-7 ימים, 72.2% לאחר 8-14 ימים מהופעת התסמינים והרגישות עמדה על 91.4% כאשר הבדיקות בוצעו 15-21 ימים לאחר הופעת התסמינים.

בעוד שהרגישות של הבדיקות עמדה על 96.0% כאשר בוצעו 21-35 ימים לאחר הופעת התסמינים, החוקרים מדגישים כי הערכות הדיוק מעבר לשלושה שבועות התבסס על מדגים קטנים יותר. הם גם מציינים כי מספר המחקרים להערכת רגישות הבדיקות מעבדה ל-35 ימים לאחר הופעת התסמינים, היה קטן ולא מספק.

החוקרים מסבירים כי במידה ויושלמו בדיקות נוגדנים ב-1,000 נבדקים, שלושה שבועות לאחר הופעת התסמינים, 5% מהם באמת חלו ב-COVID-19, בהתאם לסקר ארצי בנושא, 21% מהתוצאות יהיו חיוביות-שגויות ו-0.4% יהיו שליליות-שגויות. במקרים בסיכון גבוה, דוגמת מוסד רפואי, כאשר 50% מהחולים עם תסמינים סובלים מ-COVID-19, שיעור התוצאות החיוביות-שגויות צפוי לצנוח ל-2% ושיעור התוצאות השליליות-שגויות יעלה ל-8%.

החוקרים מסכמים וכותבים כי רגישות בדיקת נוגדנים נמוכה מדי בשבוע הראשון להופעת התסמינים בכדי לשמש כבסיס לאבחנה של COVID-19, אך עדיין תתכן חשיבות לבדיקות אלו ככלי עזר בחולים המתייצגים מאוחר יותר, כאשר בדיקות RT-PCR הן שליליות או לא מבוצעות. לבדיקת נוגדנים ערך קטן יותר בזיהוי זיהום קודם ב-SARS-CoV-2 במידה ומבוצעת 15 ימים ומעלה לאחר הופעת התסמינים. עם זאת, בשלב זה לא ידוע כמה זמן הנוגדנים נותרים מוגברים וקיים מידע מוגבל מאוד אודות יעילות הבדיקות מעבר ל-35 ימים לאחר הופעת התסמינים.

Cochrane Library 2020

לידיעה ב-MedPage Today

הערת מערכת:

המידע שיכול להתקבל מביצוע בדיקות סרולוגיות נרחבות הוא בעל חשיבות עצומה שכן הוא עשוי לסייע בקבלת ההחלטות באשר למדיניות הניטור וקטיעת שרשראות ההדבקה (אם המידע הסרולוגי יצביע על כך שכיום למעשה שיעור המאומתים הוא רק 10%-15% מהמספר האמיתי של החיוביים לנגיף אז ברור שלפעילות של עצירת שרשראות ההדבקה באמצעים דיגיטליים או אחרים משמעות נמוכה ושריכוז המאמץ צריך להיות מופנה לכיוונים אחרים, כפי שניתן לראות זאת יפה  בראיון שקיימנו עם מפתחי הסימולטור של הטכניון ). 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה