Parkinson

תסמינים לא-מוטוריים ואיכות החיים בחולים עם מחלת פרקינסון- הרצאתו של פרופ’ אנטוניני מכנס האיגוד הנוירולוגי

בהרצאה שניתנה במסגרת כנס העדכון בנוירולוגי מטעם האיגוד הנוירולוגי בישראל, שנערך ביוני 2014, הציג פרופ’ אנג’לו אנטוניני מבית החולים סן קמיליו בונציה את החשיבות של תסמינים לא-מוטוריים בחולים עם מחלת פרקינסון.

ע”פ ההרצאה, במהלך השנים האחרונות חל שיפור בהבנת הפתוגנזה של מחלת פרקינסון וזיהוי סימנים מוקדמים של המחלה. יתרה מזאת, כיום מבינים כי קיים שלב פרה-מוטורי מוקדם, בו החולים מתלוננים על תסמינים לא-מוטוריים, לאחריו מתפתחת מחלת פרקינסון בשלב מוקדם (רעד במנוחה, ריגידיות וברדיקינזיה/אקינזיה) עם התקדמות הדרגתית (אי-יציבות תנוחתית ונפילות), כאשר בשלב הסופי של המחלה תתכן פגיעה קוגניטיבית ודמנציה.

לדברי פרופ’ אנטוניני, מחקרים מראים כי עד 95% מהחולים עם מחלת פרקינסון סובלים מתסמינים לא-מוטוריים במהלך חייהם. שכיחות התסמינים שונה מאוד וכוללת תסמינים במערכת העיכול או השתן, כאב, הפרעות שינה, הפרעות פסיכיאטריות, הפרעות נשימתיות או לבביות. תדירות חלק מהתסמינים הלא-מוטוריים עולה עם התקדמות המחלה, אך חלק מהתסמינים מופיעים בשכיחות דומה ללא תלות במצב המחלה. התסמינים הלא-מוטוריים של מחלת הפרקינסון הם הגורם העיקרי לאישפוזים של החולים.

הירידה הקוגניטיבית בחולים עם מחלת פרקינסון אינה לינארית, מסביר אנטוניני, אלא יש נקודת זמן בה חלה הידרדרות קוגניטיבית.  הוא מדגיש כי במידה ומתחילים טיפול בחולים אלו בשלב מוקדם, עם ליקוי קוגניטיבי קל בלבד, אזי ייתכן כי ניתן לבחור באמצעים למניעת ההידרדרות קוגניטיבית.

תסמינים לא-מוטוריים שנקשרו עם תרופות דופמינרגיות, או שחיקה של הטיפול התרופתי, כוללים הופעה חוזרת של ריגידיות, ברדיקינזיה ורעד, וכעת נראה כי מדובר גם בכאב, התקפי חרדה, דיכאון או תחושת אי-שקט.

אנטוניני מסביר כי מעדויות חדשות עולה קשר בין תפקוד דופמינרגי בסטריאטום ובין תסמינים לא-מוטוריים של מחלת פרקינסון, כאשר ירידה בפעילות הדופמינרגית במסלולים מזו-קורטיקליים ומזו-לימביים עומדת בבסיס מספר תסמינים לא-מוטוריים של של מחלת פרקינסון, כולל מצב רוח, מוטיבציה ושינוי קוגניטיבי.

אנטוניני מדגיש כי במחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצאו החוקרים שיפור בתסמינים לא-מוטוריים עם טיפול ב-Carbidopa ו-Levodopa במתן מתמשך למעי המומחים מסבירים כי ידוע כי הפסקת תרופות דופמינרגיות באופן פתאומי עשויה להוביל לתסמונת גמילה מאגוניסטים לדופמין, בדומה לתסמיני גמילה במכורים לסמים.

לדעתו, אופטימיזציה של הטיפולים הדופמינרגיים ואופן מתן הטיפול חשובים לשיפור איזון מספר תסמינים לא-מוטוריים של מחלת פרקינסון, המובילים למוגבלות משמעותית, ויש מקום להשלים מחקרים נוספים בנושא זה.

קישור להרצאה

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלת פרקינסון, אך שימוש מוקדם במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין מחלת פרקינסון, […]

  • היגיינה ירודה של חלל הפה מלווה בסיכון מוגבר למיגרנה וכאב כרוני בנשים (Frontiers in Pain Research)

    היגיינה ירודה של חלל הפה מלווה בסיכון מוגבר למיגרנה וכאב כרוני בנשים (Frontiers in Pain Research)

    היגיינה ירודה של חלל הפה מלווה בסיכון מוגבר למיגרנה וכאבי בטן וגוף בנשים עם הפרעות ריגוש מרכזי (Central Sensitization Disorders), עם סיכון למצבי כאב ספציפיים שנקשרו עם סוגים ספציפיים של פתוגנים של חלל הפה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Pain Research. החוקרים השלימו ניתוח משני של נתונים ממחקר פרוספקטיבי תצפיתי […]

  • עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    בארצות הברית דווח על שיעורי התמותה על-רקע היריון הגבוהים ביותר מבין המדינות בעלות הכנסה-גבוהה, עם למעלה מ-6,000 מקרי תמותה מדווחים בין 2018 עד 2022, כך על-פי נתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מניתוח הנתונים עלה כי בילידות אלסקה ובאמריקאיות ממוצא אינדיאני תועדו שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. מחקר החתך התבסס על נתונים ארציים של המרכז […]

  • פרופ' אלכסנדר גרינשטיין מדגים את השימוש במחשבון ACB להערכת עומס אנטי כולינרגי

    פרופ' אלכסנדר גרינשטיין מדגים את השימוש במחשבון ACB להערכת עומס אנטי כולינרגי

    בסרטון זה מדגים ומבהיר פרופ’ אלכסנדר גרינשטיין את חשיבות ואופן השימוש באפליקציית ACB לצורך הערכה ובחירה מושכלת של טיפול תרופתי הלוקח בחשבון גם את העומס האנטי כולינרגי כאחד השיקולים המרכזיים שיש להתחשב בהם. הלינק למחשבון http://www.acbcalc.com הסרטון מופק בחסות בלתי תלויה של חברת אסטלס

  • אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה (High-Intensity Interval Training, או HIIT) תחת השגחה לאורך חמש שנים עשויים להפחית את הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקשישים בגילאי 70-77 שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות היתרונות הבריאותיים הרבים של פעילות גופנית, אין […]

  • חשיפה ממושכת להרדמה כללית מלווה בסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית (Eur J Anaesthesiol)

    חשיפה ממושכת להרדמה כללית מלווה בסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית (Eur J Anaesthesiol)

    חשיפה מוגברת להרדמה כללית במהלך פרוצדורות ניתוחיות מלווה בירידה ארוכת-טווח בתפקוד ניהולי קשב סלקטיבי ומהירות קוגניטיבית ועיבוד מידע, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Anesthesiology. בתת-ניתוח של מחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בהולנד, החוקרים בחנו את הקשר בין חשיפה כוללת להרדמה כללית ותפקוד קוגניטיבי לאורך מעקב של 12 שנים. מדגם המחקר כלל […]

  • ההשפעה ארוכת הטווח של איזון הדוק או איזון סטנדרטי של לחץ הדם על התפקוד הקוגניטיבי (Neurology)

    ההשפעה ארוכת הטווח של איזון הדוק או איזון סטנדרטי של לחץ הדם על התפקוד הקוגניטיבי (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי במבוגרים עם יתר לחץ דם וסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, איזון הדוק של לחץ הדם במשך כשלוש שנים עשוי להפחית את הסיכון לליקוי קוגניטיבי, בהשוואה לאיזון סטנדרטי של לחץ הדם. מחקר Systolic Blood Pressure Intervention Trial הציע כי איזון אינטנסיבי של לחץ דם סיסטולי עשוי להפחית […]

  • צריכת בשר אדום מלווה בסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית ודמנציה (Neurology)

    צריכת בשר אדום מלווה בסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית ודמנציה (Neurology)

    מחקר שפורסם בכתב העתNeurology  מצא כי צריכה גבוהה של בשר אדום, במיוחד בשר אדום מעובד, מלווה בסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית ודמנציה. החלפת בשר אדום מעובד באגוזים וקטניות עשויה להועיל לתפקוד הקוגניטיבי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין תזונה לתפקוד הקוגניטיבי אינו זוכה לתשומת לב רבה כמו הקשר בין הרגלי התזונה ובין מחלות לב או […]

  • רמות AMH נמוכות יותר בנשים כבאיות עם חרדה או PTSD (מתוך J Womens Health)

    רמות AMH נמוכות יותר בנשים כבאיות עם חרדה או PTSD (מתוך J Womens Health)

    בנשים העוסקות בכיבוי אש עם היסטוריה של חרדה או הפרעת דחק בתר חבלתית תועדו רמות AMH (או Anti-Mullerian Hormone) נמוכות יותר, אם כי לא זוהה קשר בין דיכאון ובין רמות ההורמון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Women’s Health. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי להפרעות נפשיות, בפרט חרדה ו-PTSD, עשויה להיות השפעה […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך