e-med-isral-ribbon

Physical Activity

מחקר חדש מראה כי ייתכן ופעילות גופנית קלה מורידה סיכון לדמנציה (JAMA Network Open)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר חדש שפורסם ב- JAMA Network Openהראה כי מבוגרים המשתתפים בפעילות גופנית, אפילו קלה (LPA), עשויים להיות בעלי סיכון נמוך יותר לפתח דמנציה.

בניתוח רטרוספקטיבי של כ-62,000 אנשים בני 65 ומעלה ללא דמנציה קיימת, 6% פיתחו דמנציה. בהשוואה לאנשים לא פעילים, אנשים “לא פעילים מספיק”, “פעילים” ו”פעילים מאוד” כולם היו בסיכון נמוך ב-10%, 20% ו-28% לדמנציה, בהתאמה. הקשר היה עקבי ללא קשר לגיל, מין ומחלות נלוות. יתרה מכך, אפילו הכמות הנמוכה ביותר של LPA הייתה קשורה לסיכון מופחת לדמנציה.

כדי להבהיר את הקשר הפוטנציאלי בין פעילות גופנית לבין דמנציה חדשה, החוקרים התמקדו במיוחד בקשר מינון-תגובה בין פעילות גופנית לדמנציה – בייחוד פעילות מתונה. בין 2009 ל-2012, החוקרים רשמו 62,286 מבוגרים (60.4% נשים; גיל ממוצע, 73.2 שנים) לכולם לא הייתה היסטוריה של דמנציה. הפעילות הגופנית הוערכה באמצעות שאלוני דיווח עצמי וכללו שלוש שאלות בנוגע לתדירות הרגילה של הפעילות: פעילות גופנית נמרצת (VPA) למשך 20 דקות לפחות, פעילות גופנית בעצימות בינונית (MPA) למשך 30 דקות לפחות, פעילות גופנית קלה (LPA) למשך 30 דקות לפחות. VPA הוגדר כ”פעילות גופנית אינטנסיבית שגרמה לקוצר נשימה חמור, MPA הוגדר כפעילות הגורמת לקוצר נשימה קל, ו-LPA הוגדר כ”הליכה בקצב איטי או נינוח”. הוצאה אנרגטית הקשורה לפעילות גופנית חושבה גם כדקות מקבילות מטבוליות (MET) בשבוע על ידי סיכום של תדירות, עוצמה ומשך. המשתתפים חולקו על בסיס רמת הפעילות השבועית הכוללת שלהם לקבוצות הבאות: לא פעיל (ללא LPA מעבר לתנועות בסיסיות), לא פעיל מספיק (פחות מטווח היעד המומלץ של 1-499 MET-min/wk), פעיל (עומד בטווח היעד המומלץ של 500-999 MET-min/wk), ופעיל מאוד (חורג מטווח היעד המומלץ של לפחות 1000 MET-min/wk).

במהלך המעקב החציוני הכולל של 42 חודשים, 6% מהמשתתפים סבלו מדמנציה מכל סיבה. השכיחות של דמנציה הלכה וירדה עם עלייה בפעילות הגופנית (P = .001). בניתוח תת-קבוצות, הקשר בין רמת פעילות גופנית לסיכון לדמנציה נשאר עקבי, ללא קשר לגיל, מין ומחלות נלוות. אפילו כמות נמוכה של LPA (1-299 MET-min/wk) הייתה קשורה להפחתת הסיכון לדמנציה לעומת הקבוצה הלא פעילה כלל (0.86HR ; CI 95%, 0.74 – 0.99). החוקרים מציינים כי לא ניתן להשתמש במחקר כדי לבסס קשר סיבתי, עם זאת, למחקר היו חוזקות חשובות, כולל המספר הגדול של הנבדקים והערכת הקשר בין מינון-תגובה בין פעילות גופנית ודמנציה.

לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הידרדרות בזיכרון ובתפקודים ניהוליים מלווה בירידה באיכות החיים של חולים עם מחלת פרקינסון לאורך תקופה של שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי החמרה בתפקוד הקוגניטיבי בחולי פרקינסון מלווה בירידה באיכות החיים. כעת הם ביקשו לבחון את […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה