Public Health and Prevention

מהם טווחי היעד הרצויים לרמת סוכר עבור סוכרתיים עם סוכרת מסוג 2? מאמר אורח מאת פרופ’ חוליו ויינשטיין, מנהל יחידת מחקרי הסוכרת בביה”ח וולפסון ורופא סוכרת בכיר במרכז DMC לטיפול בסוכרת

סוכרת DIABETES

סוכרתיים מוכרחים לשמור על רמות סוכר מאוזנות כדי להימנע מהיפוגליקמיה והיפרגליקמיה.  מה הפרמטרים שיקבעו את המדד הרצוי שלכם וכיצד עדיף לנטר את רמות הסוכר כדי להיות בשליטה מלאה?

סוכרת סוג 2 מתרחשת כאשר הגוף אינו יכול עוד להשתמש ביעילות באינסולין שהלבלב מייצר. קוראים לזה עמידות לאינסולין. כאשר הלבלב לא יכול לעמוד בקצב ורמת הסוכר בדם עולה, זה מכין את הקרקע לטרום סוכרת ובהמשך לסוכרת סוג 2.

סוכרים גבוהים בדם עלולים להזיק לגוף ולגרום לסיבוכים בריאותיים חמורים, כגון מחלות לב, אובדן ראייה, פגיעה בגפיים ומחלת כליות. יתר על כן, חשוב לשמור על רמות הסוכר בדם בטווחים המתאימים כדי לסייע במניעת בעיות בריאותיות.

עבור אנשים עם סוכרת סוג 2, מומלץ לשמור על רמת הסוכר בדם בין 80 ל-130 מיליגרם לדציליטר (מ”ג/ד”ל) לפני הארוחה ופחות מ-180 מ”ג/ד”ל שעתיים לאחר מכן.

 

טווחים רצויים

כחלק מטיפול שגרתי בסוכרת, אדם יזדקק לרוב גם לבדיקת A1c. זוהי בדיקת דם שמספקת מידע על רמות הגלוקוז הממוצעות של אדם במהלך 3 החודשים האחרונים.

בהתאם לגילם, מחלות הרקע, תנאים סוציו-אקונומיים ולהיסטוריה של הסוכרת והבריאות הכללית של אדם, ייתכן שייקבע להם יעדי A1c רצויים שונים. עם זאת, מחקרים מראים שמישהו יכול להפחית את הסיכונים לסיבוכי סוכרת על ידי שמירה על A1c של 7% ומטה.

דיון על טווח יעד רצוי עם רופא

יעדי הגלוקוז משתנים מאדם לאדם. מישהו שחי עם סוכרת סוג 2  יכול לדון באופן קבוע בניהול סוכרת עם צוות מרפאת הסוכרת.

במהלך תהליך זה, הרופא יתאים את תוכנית הטיפול של האדם, כולל טווחי הגלוקוז הרצויים שלו. טווחי היעד עשויים להשתנות בהתאם למספר גורמים. אלה יכולים לכלול גיל או כל בעיה בריאותית נוספת שיש לאדם.

 

כיצד למדוד ולנטר את רמת הגלוקוז בדם

ישנן שתי דרכים עיקריות שאדם יכול לבדוק בעצמו את רמות הסוכר שלו.

הראשון הוא באמצעות בדיקת דקירת אצבע. זה כרוך בהנחת רצועת בדיקה במד הסוכר, ולאחר מכן שימוש במחט כדי לדקור את האצבע. הדקירה תספק כמות קטנה של דם המשמשת לבדיקה. על ידי הנחת דם על רצועת הבדיקה, המד יכול לספק קריאת גלוקוז.

השיטה השנייה היא באמצעות ניטור גלוקוז מתמשך (CGM) באמצעות מד סוכר רציף וללא דקירות באצבע. זה כולל הצמדת חיישן לזרוע, שאדם יכול לסרוק באמצעות הטלפון החכם. הנתונים יכולים להיות מקושרים גם לרופא המטפל באופן ישיר וניתן באמצעות כך להתאים טיפול נכון יותר.

 

כיצד לנהל את הגלוקוז בדם

כאשר חיים עם סוכרת סוג 2, ישנן מספר פעילויות הקשורות למשטר שאדם צריך לעשות כדי לנהל את המצב. צוות מרפאת הסוכרת יעבוד בדרך כלל עם אנשים כדי לעזור לפתח תוכנית טיפול. זה עשוי להיות כרוך בביצוע שינויים באורח החיים ובנטילת תרופות שנקבעו.

ניהול הגלוקוז בדם עשוי להשתנות בהתאם למספר גורמים, כגון האם לאדם יש השמנת יתר, גילו ואם יש לו מצבים בסיסיים כלשהם.

 

שינויים באורח החיים

המכון הלאומי לסוכרת ומחלות עיכול וכליות (NIDDK) מציע לאנשים עם סוכרת מסוג 2 לבצע שינויים מסוימים באורח החיים. זה עשוי לכלול:

  • אכילת ארוחות מזינות
  • הגבלת קלוריות אם יש להם עודף משקל
  • עידוד פעילות גופנית
  • הפסקת עישון, אם רלוונטי
  • ניהול רמות הגלוקוז בדם, לחץ הדם והכולסטרול

 

תרופות

הרופא המטפל עשוי לרשום תרופות להורדת רמת הסוכר בדם לאדם שחי עם סוכרת סוג 2.  סוג התרופה שעליו ממליץ הרופא יהיה תלוי במספר שיקולים, כגון:

  • מטרת הטיפול
  • בריאותו הכללית של המטופל
  • האם אדם נוטל את התרופות שלו
  • האם למישהו יש מצב בסיסי
  • עד כמה התרופה פועלת או שהגוף סובל אותה

תרופות להורדת סוכר בדם מתחלקות באופן כללי לשתי קטגוריות: תרופות דרך הפה ותרופות להזרקה.

תרופות דרך הפה עשויות להיות בצורת טבליות או נוזל. בדרך כלל, אנשים החיים עם סוכרת סוג 2  מתחילים עם תרופות הנקראות מטפורמין. תרופה זו מסייעת לכבד לייצר פחות גלוקוז ומאפשרת לגוף להשתמש באינסולין טוב יותר.

תרופות אחרות דרך הפה פועלות בדרכים מעט שונות להורדת רמות הגלוקוז בדם. לדוגמה, מעכבי אלפא גלוקוזידאז, כגון אקרבוז, פועלים על ידי חסימת ספיגת הפחמימות במעי הדק. תרופות אחרות, יעילות מאד, גורמים לגלוקוז להיות מופרש מחוץ לגוף דרך השתן.

רופא הסוכרת עשוי לרשום אגוניסטים לקולטן פפטיד-1 דמויי גלוקגון. תרופות אלו פועלות על ידי הגברת ייצור האינסולין והפחתת כמות הגלוקוז שהכבד משחרר. סוכרתי עשוי להשתמש בזה בשילוב עם תרופות אחרות נגד סוכרת.

במקרים מסוימים, אנשים עם סוכרת סוג 2  עשויים להזדקק לזריקות אינסולין כדי לסייע בניהול טוב יותר של רמות הגלוקוז שלהם. זריקות אינסולין משמשות כתחליף או תוספת לאינסולין הטבעי של הגוף.

 

לסיכום

סוכרת סוג 2 היא מצב בריאותי שעלול לגרום לעלייה ברמות הסוכר בדם. רמות גבוהות של גלוקוז בדם עלולות לגרום לסיבוכים בריאותיים חמורים.

ככזה, כדי לסייע בניהול המצב, מומחי בריאות מייעצים שאנשים שואפים לשמור על טווח הסוכר בדם שלהם בין 80 ל-130 מ”ג/ד”ל לפני הארוחה ומתחת ל-180 מ”ג/ד”ל שעתיים אחרי הארוחה.

רופא יכול לעזור לאדם לפתח תוכנית טיפול. זה יכלול בדרך כלל דיון כיצד לנטר את רמת הסוכר בדם שלהם וייעוץ כיצד לשמור על רמת הגלוקוז בדם בטווח מתאים. זה עשוי לכלול שינויים באורח החיים כגון עידוד פעילות גופנית והפסקת עישון.

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה