Pulm. Hypertension

גירוי מוחי עמוק יעיל להקלה על תפקוד מוטורי אך אינו משפר דיכאון בחולים עם מחלת פרקינסון (Neuromodulation)

הטיפול בגירוי מוחי עמוק (Deep Brain Stimulation, או DBS) עשוי להביא לשיפור התפקוד המוטורי ואיכות החיים של חולים עם מחלת פרקינסון, אך ללא שיפור במדדי דיכאון לאחר שנה אחת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neuromodulation.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי מוחי עמוק של גרעין STN (Subthalamic Nucleus) הינו טיפול יעיל להקלה על תסמיני פרקינסון, עם עדויות התומכות בשיפור תסמינים מוטוריים ואיכות החיים של החולים. עם זאת, ההשפעה של ההתערבות על האישיות בחולים אלו לא נבחנה לעומק.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את תוצאות גירוי מוחי עמוק של גרעין STN ב-12 נשים ו-8 גברים. מדד MADRS (Montgomery Asberg Depressive Rating Scale) שימש להערכת דיכאון, מדד MMPI-2 (Minnesota Multiphasic Personality Inventory-2) שימוש להערכת מאפייני האישיות ומוגבלות מוטורית נבחנה על-סמך מדד UPDRS-III-Motor. מדד PDQ-8 (Parkinsons Disease Questionnaire-8) שימש להערכת איכות החיים של החולים.

לאחר 12 חודשים, מדדי MMPI-2 היו גבוהים יותר משמעותית בתת-מדד D, עלו מערך ממוצע של 56.05 בתחילת המחקר לערך ממוצע של 61.90 לאחר 12 חודשים (p=0.015). מדדי MMPI-2 אחרים הדגימו עליה משמעותית, כולל במדדי DEP, LSE, WRK ו-TRT. לא תועדו הבדלים בין גברים ונשים.

החוקרים לא זיהו שינויים משמעותיים במדדי MADRS טרם גירוי מוחי עמוק ולאחר 12 חודשים, עם מדדים ממוצעים של 8.18 ו-9.22, בהתאמה.

בקרב חולים שהיו ללא טיפול תרופתי (Off) תועד שיפור של 40% בתפקוד המוטורי לפי מדד UPDRS, אם כי לא תועד שינוי משמעותי לאחר גירוי מוחי עמוק בחולים תחת טיפול תרופתי (On). בקרב 18 חולים עם נתונים זמינים משאלון PDQ-8, מדדי איכות החיים היו גבוהים יותר משמעותית לאחר 12 חודשים מהגירוי המוחי העמוק, בהשוואה למצב טרם גירוי מוחי עמוק (40.15 לעומת 30.71, P=0.011).

החוקרים בחנו גם את הקשר בין TEED (Total Electrical Energy Delivered) ובין שינויים בתכונות אישיות. מהנתונים עלה כי רק האנרגיה בצד ימין עמדה בקורלציה שלילית עם השינויים בדיכאון.

בשל המורכבות של התופעות הפסיכיאטריות, החוקרים מציעים לנקוט משנה זהירות ולהשלים הערכה פסיכיאטרית הכוללת ראיון לבחירה טובה יותר של חולים עם מדדים קרובים לסף פתולוגי לפי MADRS ו-MMPI-2.

ממצאי המחקר תומכים בתועלת של גירוי מוחי עמוק לטיפול בחולים עם מחלת פרקינסון, אך מדגישים את הצורך לתאם ציפיות. החוקרים כותבים כי חשוב להימנע מציפיות לא-מציאותיות והצוות המטפל חייב להבטיח כי החולים המבינים באופן מלא את הסיכונים והיתרונות האפשריים של גירוי מוחי עמוק.

Neuromodulation 2022

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת בנשים עם היסטוריה של הריון במהלך גיל ההתבגרות. הסיכון הגדול ביותר לתמותה תועד במקרים של היריון לפני גיל 16 שנים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתונים אודות למעלה מ-2.2 מיליון נשים בין אפריל 1991 […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Iloperidone לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Iloperidone לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור טבליות Iloperidone לטיפול אקוטי באירועי מאניה או מעורבים על-רקע הפרעה דו-קוטבית במבוגרים. המומחים מסבירים כי Iloperidone הינו תכשיר הפועל כאנטגוניסט משולב לקולטן 5-HT2A ו-D2 והינו חלק ממשפחת תרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות. התכשיר אושר לראשונה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי בשנת 2009 לטיפול אקוטי במבוגרים עם […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מלווה במהירות עיבוד ותפקוד ניהולי נמוכים יותר בנשים לאחר גיל 45 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מנגד, קדם רעלת הירון והיריון לא נקשרו עם הסיכון להידרדרות נוירו-קוגניטיבית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,554 נשים שילדו בעברן (גיל ממוצע של 56.2 שנים), שהיו בגילאי 45 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה