Pulmonary IPF & Other

הערכה פרוספקטיבית של מתן סטרואידים לאחר הלידה: ניסיון של שנה אחתמאת ד”ר ברזילי, עורך נאונטולוגיה

מתן סטרואידים לאחר הלידה (PNSs) משמש לעיתים תכופות למניעה או לטיפול במחלת ריאות כרונית (CLD) בילודים שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד (VLBW), והשימוש בהם נמשך למרות החששות בנוגע לעליה בשכיחות הפגיעה הנוירו-התפתחותיות בטווח הארוך בילודים אלה.
לאחרונה, הועלתה אפשרות שקורטיקו-סטרואידים יכולים לשמש כטיפול חלופי בתת-לחץ דם בילודי VLBW, אך לא קיימים דיווחים פרוספקטיבים אודות שימוש כזה בקבוצה קוהורטית של ילודי VLBW.
ה- California Perinatal Quality Care Collaborative (ה-CPQCC) פרסם בקשה לספק מידע אודות כל ילוד VLBW שטופל בבית החולים ב-PNS או בכל אינדיקציה אחרת. במחקר תועדו האינדיקציה, התרופה ששימשה, המינון היומי ההתחלתי, גיל הילוד, סוג מערכת התמיכה הנשימתית, הלחץ הממוצע בדרכי האויר, פרקצית החמצן הנשאף ומשך מתן המינון ההתחלתי.
בין אפריל 2002 למרץ 2003 בקליפורניה, 22 מתוך 62 בתי החולים של ה- CPQCCהעבירו מידע נוסף אודות קבוצה של 1401 ילודי VLBW (קבוצת ה-EDG) המהווים 33.2% מילודי ה- VLBW שנרשמו ב- CPQCCבמהלך התקופה של 12 החודשים.
PNSs לטיפול ב- CLDניתנו ל-8.2% מילודי ה- VLBW בשנת 2003, ל-8.6% מהילודים ב-42 בתי החולים שלא סיפקו מידע נוסף, בהשוואה ל-7.6% בקבוצת ה-EDG). ;9.3% מתוך 1401 ילודי ה- VLBW ב-EDG קיבלו PNSs, כש-3.6% קיבלו PNSs לטיפול ב-CLD בלבד, 11.8% קיבלו PNSs באינדיקציות שאינן CLD, ו-4.0% קיבלו PNSs עבור שתי האינדיקציות.
בכל קטגוריות המשקל של הילודים, היה השימוש באינדיקציות שאינן CLD גדול באופן מובהק סטטיסטית, בהשוואה לשימוש בשל CLD. האינדיקציה השכיחה ביותר שאיננה CLD היתה תת-לחץ דם, לאחריה extubation stridor, שבגינו טופלו 36 (16.3%) מהילודים.
עבור תת-לחץ דם, התרופות ששימשו היו הידרו-קורטיזון ולאחריו dexamethasone. בילודים שטופלו באמצעות PNSs בלבד בשל תת-לחץ דם נמצאה שכיחות גבוהה באופן מובהק סטטיסטית לדימום תוך-חדרי, בין חדרי, leukomalacia ותמותה, בהשוואה לילודים שטופלו רק עבור CLD או אלו שלא קיבלו PNSs.
החוקרים מסיקים כי השימוש המוקדם השכיח בהידרו-קורטיזון לטיפול בתת-לחץ דם ושיעורי המורבידיות והתמותה הגבוהים בילדים המקבלים טיפול זה טרם הוכרו בעבר וכי דרושים מאוד מחקרים הבוחנים את הסיכון למול התועלת בשימוש קצר הטווח וארוך הטווח של טיפול זה.
PEDIATRICS Vol. 117 No. 3 March 2006, pp. 704-713
הערות עורך:
נראה שעדיין אנו מתחבטים בשאלה על השפעת הסטרואידים לאחר הלידה. איננו בטוחים כמה ישנה חשיבות לסוג הסטרואידים, דרך המתן, מינון, משך הזמן ועיתוי המתן. מה שברור הוא שככל והסטרואידים ניתנים מוקדם יותר, לפגים קטנים יותר ולזמן ממושך יותר הרי שהסיכון לפגיעה נוירולוגית הינו גדול יותר. לכן, לא ברורה לי מסקנתם של עורכי מחקר זה שמצאו כי הסטרואידים הניתנים לטיפול בתת לחץ דם השפעתם מזיקה. הרי ברור שהם ניתנו מוקדם יותר וכן שהילודים עם תת לחץ דם נמצאים בסיכון רק בשל העובדה הזו, ללא תלות בטיפול בסטרואידים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Perinatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי משטר הכולל מתן 13 מנות של ויטמין K לווה בשיפור משמעותי של פרופיל תפקודי קרישה בתינוקות, בהשוואה למשטר טיפול הכולל מתן שלוש מנות פומיות של ויטמין K. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • התועלת של חסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי (Int J Cardiol)

    התועלת של חסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי יש תועלת לטיפול בחסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי אידיופטי עם עדות לתגובה אקוטית במבחן להערכת תגובתיות כלי הדם באמצעות חנקן חמצני בשיאוף, גם תחת טיפול תרופתי ספציפי ליתר לחץ עורקי ריאתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסמי תעלות סידן […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מתן פסנרה לטיפול באסתמה בילדים בגילאי 6-11 שנים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מתן פסנרה לטיפול באסתמה בילדים בגילאי 6-11 שנים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Benralizumab (פסנרה) לטיפול באסתמה חמורה בילדים בגילאי 6-11 שנים, כך על-פי הודעה לעיתונות מטעם חברת אסטרה-זנקה. הטיפול בפסנרה אושר לראשונה בשנת 2017 כטיפול אחזקה נוסף במקרים של אסתמה אאזנופילית חמורה בחולים בגילאי 12 שנים ומעלה. האישור למתן הטיפול לילדים בגילאי 6-11 שנים מבוסס על […]

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה