Pulmonary IPF & Other

מאפיינים קליניים, אקו-קרדיוגרפיים ומולקולאריים לחיזוי Bronchopulmonary Dysplasia (מתוך PLoS One) והערת עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

חוקרים מספרד מדווחים במאמר חדש שפורסם בכתב העת PLoS One על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משלב משתנים קליניים ואקו-קרדיוגרפיים עשוי לסייע בחיזוי הסיכון להתפתחות Bronchopulmonary Dysplasia (BPD). החוקרים זיהו שני משתנים מרכזיים, הנשמה מכאנית וסימנים אקו-קרדיוגרפיים ללחץ ריאתי מוגבר.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי BPD הינה מחלת הריאות הכרונית הנפוצה בילדות, קשורה באופן הדוק עם פגות ומהווה את הגורם הנפוץ ביותר ליתר לחץ ריאתי משנית למחלת ריאות בילדים. במקרים של BPD בדרגה מתונה וחמורה התוצאות גרועות יותר ומצבים אלו מלווים בשכיחות גבוהה יותר יתר לחץ ריאתי. ניבוי התפתחות BPD בדרגה בינונית או חמורה במקרים של פגות קיצונית חשובה ליישום גישות למניעה.

החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי בו עקבו אחר פגים, שנולדו לאחר פחות מ-28 שבועות הריון ובמשקל של עד 1250 גרם. הם תיעדו כל שבוע את המאפיינים הקליניים והאקו-קרדיוגרפיים, וכן השלימו דגימות דם ודגימות מקנה הנשימה, להערכת סמנים מולקולאריים (IL-6, IL-1, IP10, חומצה אורית, HGF, Endothelin-1, VEGF, CCL5). המשתנים והדגימות נאספו מהלידה ועד לגיל מתוקן של 36 שבועות, נקודת זמן בה אבחנת BPD מבוססת.

המחקר כלל 50 משתתפים, בגיל הריון חציוני של 26 שבועות ומשקל של 871 גרם (טווח 590-1200 גרם). שלושה משתתפים הוצאו מהמחקר בשל תמותה מוקדמת. 35 משתתפים (74.5%) פיתחו BPD (14 חולים פיתחו הפרעה קלה, 15 חולים פיתחו הפרעה בינונית ו-6 חולים פיתחו הפרעה חמורה).

ניתוח סטטיסטי לזיהוי גורמי סיכון ל-BPD בדרגה בינונית או חמורה שימש להשוואת שני מודלים לחיזוי, אחד שכלל שני משתנים (הנשמה מכאנית והשטחת המחיצה הבין-חדרית) ומודל אחר שכלל גם סמן מולקולארי (ET-1). מהנתונים עלה כי מודל שכלל שני משתנים (הנשמה מכאנית וסימנים אקו-קרדיוגרפיים של יתר לחץ ריאתי) היה מעשי יותר לשימוש קליני ומחקרי.

החוקרים כותבים כי משלב משתנים קליניים ואקו-קרדיוגרפיים עשוי לשמש ככלי חשוב לחיזוי הסיכון ל-BPD הם ממליצים להשלים מחקרים נוספים להערכת חיזוי BPD תוך בחינת החשיבות של ET-1.

PLoS One. 2019 Mar 6;14(3):e0213210

הערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

מחקר זה הינו מחקר נוסף בסידרה של מחקרים שמטרתם לנבא מי מבין הפגים יפתח בעתיד BPD. לפי מחקר זה ע”י זיהוי של שני מרכיבים כמו הנשמה מלאכותית וסמנים אקוקרדיוגרפיים ניתן לחזות מי מבין הפגים יפתח BPD. לתחזית זו משמעות רבה מאחר ממחקרים אחרים נראה כי הפגים שירוויחו בעיקר מטיפול בסטרואידים לאחר הלידה ע”מ למנוע BPD הם אלה שבאמת יפתחו BPD. לעומת זאת, הפגים שבעתיד לא יפתחו BPD “ירוויחו” רק את תופעות הלואי של מתן סטרואידים ללא התוצאים המיטיבים. אולי ניתן לשלב את נתוני מחקר זה כדי לדעת למי מבין הפגים יהיה נכון לתת סטרואידים על מנת למנוע BPD ולמי מבין הפגים עדיף להימנע ממתן זה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Perinatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי משטר הכולל מתן 13 מנות של ויטמין K לווה בשיפור משמעותי של פרופיל תפקודי קרישה בתינוקות, בהשוואה למשטר טיפול הכולל מתן שלוש מנות פומיות של ויטמין K. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • התועלת של חסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי (Int J Cardiol)

    התועלת של חסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי יש תועלת לטיפול בחסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי אידיופטי עם עדות לתגובה אקוטית במבחן להערכת תגובתיות כלי הדם באמצעות חנקן חמצני בשיאוף, גם תחת טיפול תרופתי ספציפי ליתר לחץ עורקי ריאתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסמי תעלות סידן […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מתן פסנרה לטיפול באסתמה בילדים בגילאי 6-11 שנים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מתן פסנרה לטיפול באסתמה בילדים בגילאי 6-11 שנים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Benralizumab (פסנרה) לטיפול באסתמה חמורה בילדים בגילאי 6-11 שנים, כך על-פי הודעה לעיתונות מטעם חברת אסטרה-זנקה. הטיפול בפסנרה אושר לראשונה בשנת 2017 כטיפול אחזקה נוסף במקרים של אסתמה אאזנופילית חמורה בחולים בגילאי 12 שנים ומעלה. האישור למתן הטיפול לילדים בגילאי 6-11 שנים מבוסס על […]

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה