מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס SLEEP עולה כי אירועי היפוקסמיה ועומס היפוקסי משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלולים להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות.
החוקרים השלימו סקירה רטרוספקטיבית של הרשומות הרפואיות של 403 מבוגרים (גיל חציוני של 74 שנים; 52% נשים) עם היסטוריה של סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) ונתוני בדיקת אוקסימטריה לילית שלוש שנים לפני קבלת טיפול במטרת ריפוי לממאירות במטרה לקבוע את הקשר בין היפוקסמיה אפיזודית על-רקע דום נשימה חסימתי בשינה ובין הישנות סרטן ריאות תוך פחות משנתיים.
במדגם זה, 68% מהחולים אובחנו עם תת-סוג היסטולוגי של אדנוקרצינומה, כאשר 22% אובחנו עם קרצינומה של תאי קשקש.
מרבית המשתתפים במחקר לא אובחנו עם הישנות סרטן ריאות, אך 68 חולים (22%) אובחנו עם הישנות של המחלה הממארת.
ללא תלות בנתונים הדמוגרפיים, סוג היסטולוגי ושלב הגידול, מניתוח חד-משתני עלה קשר מובהק סטטיסטית בין הישנות סרטן ריאות בתוך פחות משנתיים ובין היפוקסמיה אפיזודית על-רקע דום נשימה חסימתי בשינה, כמו גם עומס היפוקסי, כפי שנקבע לפי הבאים: למעלה מ-15 אירועי דה-סטורציה של 4% ברמות חמצן; משך זמן עם ערכי סטורציה נמוכים; משך זמן בו הסטורציה הייתה נמוכה מ-89%; סטורציה ממוצעת נמוכה מ-89% ורמות שפל של חמצן בדם.
החוקרים כותבים כי בניתוח רב-משתני, רק שניים מבין הגורמים לעיל נותרו בקורלציה מובהקת סטטיסטית עם הסיכון להישנות סרטן ריאות בתוך פחות משנתיים: סטורציה ממוצעת נמוכה מ-89% וריכוז שפל של חמצן בדם.
המודל הרב-משתני הצביע על קורלציה בין עומס היפוקסי ובין הסיכון להישנות סרטן ריאות בתוך שנתיים, ממצאים התומכים בהשלמת מחקרים נוספים וגדולים יותר במטרה להבין טוב יותר את גורם הסיכון הנ”ל.
מתוך כנס SLEEP
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!