סרקומות של העצם נדירות למדי, מהוות כ 0.5-1% מסך גידולי העצם ומאופיינות באחוזי תמותה גבוהים. קרינה מייננת היא אחד מהגורמים  ללקות בגידול זה. ביפן קיים מאגר נתונים (LSS ) המסכם את שכיחות המחלות הניאופלסטיות ומחלות אחרות בקרב ניצולי הפצצה האטומית מהירושימה ונגסקי.

מטרות המחקר הנוכחי הייתה להעריך מה הסיכון ללקות בסרקומות של העצם לאחר חשיפה לקרינה ברמה נמוכה עד בינונית, למצוא האם יש משמעות לגיל החשיפה לקרינה, מה משך הזמן מהחשיפה ועד לגילוי המחלה, חשיבות המיקום האנטומי, המורפולגיה ואחוזי התמותה.

שיטות: במאגר המידע LSS , אשר אוסף נתונים אודות ניצולי הירושימה ונגסקי החל משנות 1957 (הירושימה) ו1958 (נגסקי), בוצע חיפוש של כל מי שלקה בסרקומות עצם או סחוס. נכללו הנסקרים לגביהם ידוע היה שלא לקו בסרטן לפני שנת 1957. הוערכה כמות הקרינה לה נחשף כל נסקר. הערכה זו נעשתה על סמך המרחק של כל נסקר ממוקד נפילת הפצצה, אמצעי הגנה שחסמו חלק מהקרינה וכן הלאה

תוצאות: מאגר LSS כולל 120321 תושבים. 80181 נכללו בסקירה הנוכחית. 24733 לקו בסרטן מתוכם 19 לקו בסרקומות של העצם. 11 גברים ו 8 נשים. ממוצע הקרינה לה נחשף מיח העצם בקרב חולים אלו היה 0.43 גריי (0-2.86).  הגיל הממוצע בזמן ההפצצה היה 32.4 שנים (0-61 שנים) והגיל בו התגלתה הסרקומה היה 61 שנים  (18-81 שנים). הסרקומה השכיחה ביותר הייתה אוסטיאוגניק סרקומה. המיקום השכיח היה באגן. אחוזי החיות ל 5 שנים היו 25%. על סמך חישובי מודלים מתימטיים נמצא כי הסיכון היחסי ללקות באוסטיאוסרקומה היה פי 7.5 לכל גריי (Gy  ) מעבר לסף קרינה של 0.85 גריי. ממצאים לגבי הבדלי אחוזי תמותה בין נשים לגברים או על סמך מיקום אנטומי לא משמעותיים סטטיסטית.

דיון: הקשר בין קרינה מייננת לבין סרקומות של העצם נעשה כבר ב 1922, עת נמצאו גידולים אלו בחולי שחפת מפרקית שטופלו ע”י הקרנות. ב 1929 פורסם בספרות, כי לציירי חוגות שעונים, שבלעו כמויות גדולות של רדיום כשליקקו את קצות המיכחולים, היה סיכון מוגבר ללקות בסרקומה של העצם. מתוך 1474 נשים שהועסקו כציירות 61 לקו בסרקומה של העצם בשל רמת קרינה ממוצעת בת17 גריי. במחקר הנוכחי נמצא כי די בכמות קטנה יחסית של קרינה מייננת על מנת להעלות משמעותית את הסיכוי ללקות בסרקומה של העצם. אבל כיוןן שהשכיחות האבסולוטית של סרקומות עצם נמוכה ומכיוון שבמחקר הנוכחי נמצא עיכוב ממוצע של 29 שנים בין מועד החשיפה לקרינה לאיבחונה, אין להסיק מסקנות חותכות לגבי ממצאי המחקר.

סיכום: הממצא כי סיכון יחסי ללקות בסרקומה של העצם הוא פי 7.5 לכל כמות של 1 גריי קרינה מעל 0.85 גריי, מדגיש שוב את החשש הגובר מסיכוני הקרינה המיינת הכרוכה בבדיקות הדמייה, וכן בחשיפה לקרינה במסגרת מקצועית. 

Samartzis D, Nishi N, Hayashi M, Cologne J, Cullings HM, Kodama K, Miles EF, Funamoto S, Suyama A, Soda M, Kasagi F. Exposure to Ionizing Radiation and Development of Bone Sarcoma: New Insights Based on Atomic-Bomb Survivors of Hiroshima and Nagasaki. J Bone Joint Surg Am.  2011;93(11):1008-1015 

הערות העורך: יחידת הקרינה גריי Gy משקפת את כמות הקרינה הנספגת בגוף. גריי אחד פירושו ג’אול אחד לק”ג והוא שווה ל100 רד. כל אדם חשוף ל 1-2 mGy   בשנה מקרינה הקיימת באופן טבעי. המיוחד במאמר הנ”ל הוא הדגש על רמת הקרינה הנמוכה היחסית המעלה את הסיכון ללקות סרקומות (ובגידולים בכלל).

זו ההזמנות להדגיש שוב כי אבחנה, גם באורטופדיה, מבוססת על אנמנזה ובדיקה פיזיקלית. בדיקות הדמייה מטרתן העיקרית לאשר אבחנה משוערת במקרה של ספק, לשלול אבחנה מסוכנת אם קיים סיכון סביר בקיומה, לתכנן התערבות כירורגית וכדומה. אין לחשוף כל מטופל המתלונן למשל על כאבי גב לסיכון הקרינה הכרוכה בצילומים ולבטח לא לסיכוני הקרינה הכרוכים בבדיקת CT .