Radiology

מתי לבצע ציסטוגרפיה בילדים עם זיהום בדרכי השתן ?/מאת פרופ’ גרינשטיין, עורך אורולוגיה

רפלוקס של שתן לדרכי השתן העליונות הוא פגם אנטומי הגורם לזיהומים בדרכי השתן.

מומלץ לבצע צילום שלפוחית שתן (Voiding cystography) במצב של השתנה כ 4-6 שבועות לאחר הזיהום. המלצה זו נקבעה הואיל והזיהום עצמו עלול לגרום לרפלוקס מעצם הדלקת באזור פיות השופכנים בטריגון. רפלוקס זה נעלם לאחר ההחלמה ולכן איננו דורש טיפול.  מסתבר כי המלצה הזו לדחות את ביצוע הציסטוגרפיה במספר שבועות לאחר המצב הדלקתי איננה מבוססת בספרות.

המחברים מ Sheffield Childrens NHS Foundation Trust בעיר Sheffield שבאנגליה התייחסו לנושא תזמון הציסטוגרפיה בילדים לאחר זיהום בדרכי השתן.

המחברים בדקו את תיקי ילדים צעירים משנה אחת שנבדקו בבית החולים משנת 1996 ו עד 2006 אשר אושפזו בגלל דלקת בדרכי השתן עם חום. כל הילדים היו עם חום מעל 380 ותרבית שתן חיובית (מספר מושבות מעל 10,000). הילדים עברו בדיקת על קול עוד במהלך אשפוזם בבית החולים ולאחר מכן עברו מיפוי כליות DMSA וצילום שלפוחית השתן בהשתנה לאחר שחרורם מבית החולים. הרופא הבכיר המטפל החליט מתי לבצע את צילום השלפוחית.

לאחר איסוף החומר מתיקי החולים המטופלים נחלקו לשתי קבוצות: הראשונה כללה את הילדים שעברו צילום שלפוחית עד 4 שבועות ולאלה שעברו את הצילום 8 שבועות לאחר האירוע הזיהומי.

נבדקו 427 תיקים מהם 258 (60%) בנים ו 169 (405) בנות בגיל חציוני של 5.2 חודשים. כל הילדים טופלו טיפול אנטיביוטי מונע עד לאחר ביצוע צילום השלפוחית. 117 מטופלים עברו את הצילום במרוצת 4 שבועות לאחר הזיהום ו 310 עברו אותו 8 שבועות לאחר הזיהום.

מתוך כל הקבוצה רפלוקס לדרכי השתן העליונות נמצא ב 114 (27%) ילדים. בקבוצה הראשונה (פחות מ 4 שבועות לאחר הזיהום) רפלוקס נמצא ב 39 (33%) לעומת 75 (24%) ילדים בקבוצה השנייה (8 שבועות לאחר הזיהום). דרגת הרפלוקס הייתה גבוהה מ III רק ב 18 (4.2%) ילדים מכלל הקבוצה של 427 שנבדקו. וב 16% מכלל 114 הילדים שנמצא אצלם רפלוקס. 

לא היה הבדל בשכיחות או בדרגת הרפלוקס בין הקבוצות. לכן המחברים מסכמים כי ניתן לבצע צילום שלפוחית בהשתנה לשם איתור רפלוקס לדרכי השתן העליונות כבר כ 4 שבועות לאחר האירוע הזיהומי.

הואיל ומקובל לתת טיפול אנטיביוטי מונע לאחר מאורע פיאלונפרטיס בילדים בגיל מתחת לשנה חשיבות העבודה שהיא מראה שניתן לבצע את הצילום מוקדם לאחר הזיהום ובכך להפסיק את הטיפול האנטיביוטי המונע והממושך לילדים ללא רפלוקס.

Soccorso G, Moss G, Roberts J, Godbole P.: Infantile urinary tract infection and timing of micturating cystourethrogram. J Pediatr Urol. 2010 Feb 24.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

  • בדיקת סטיק שתן מדויקת יותר מבדיקת מעבדה לזיהוי זיהום בדרכי השתן בתינוקות עם חום

    בדיקת סטיק שתן מדויקת יותר מבדיקת מעבדה לזיהוי זיהום בדרכי השתן בתינוקות עם חום

    בדיקת סטיק שתן לצד מיטת החולה הדגים רגישות וסגוליות גבוהות יותר מבדיקת שתן מעבדתית לאבחנה של זיהום בדרכי השתן בתינוקות בגילאי 2-6 חודשים עם חום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatrics. החוקרים השלימו ניתוח חתך שכלל 9,387 תינוקות בריאים בגילאי 2-6 חודשים, אשר התייצגו עם חום של 38.0 מעלות ומעלה לאחד מחמישה חדרי […]

  • בדיקת MRI של העובר מסייעת באבחנה וחיזוי הפרוגנוזה של מומים במוח 

    בדיקת MRI של העובר מסייעת באבחנה וחיזוי הפרוגנוזה של מומים במוח 

    בדיקת MRI של העובר הובילה לשינוי הטיפול בלמעלה משליש מההריונות וסיפקה מידע אבחנתי בעל חשיבות פרוגנוסטית בלמעלה מרבע מהמקרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מצרפת שפורסמו בכתב העת European Journal of Radiology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 243 משתתפים שעברו בדיקת אולטרה-סאונד ובדיקת MRI של העובר בין 2016 ו-2022 במרכז אבחנתי לפני-לידה בצרפת. גיל האם הממוצע עמד […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Gepotidacin לטיפול בזיהום בדרכי שתן

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Gepotidacin לטיפול בזיהום בדרכי שתן

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור תרופה חדשה לטיפול בזיהומים ללא-סיבוכים בדרכי השתן בנשים ובנות בגילאי 12 שנים ומעלה. מדובר בתרופה ראשונה במשפחה חדשה של תרופות אנטיביוטיות פומיות שאושרה למצבים אלו מזה קרוב לשלושה עשורים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כמחצית מהנשים יפתחו זיהום בדרכי השתן לפחות פעם אחת במהלך […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול תרופתי ראשון ויחיד כנגד IgG4-Related Disease (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול תרופתי ראשון ויחיד כנגד IgG4-Related Disease (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Inebilizumab לטיפול בחולים עם אבחנה של IgG4-Related Disease (או IgG4-RD), הטיפול הראשון והיחיד המאושר למחלה אוטואימונית זו בארצות הברית. המומחים מסבירים כי IgG4-Related Disease הינה מחלה אוטואימונית נדירה, עם כ-200,000 חולים הסובלים מהמחלה בארצות הברית. האישור הנוכחי של טיפול המכוון כנגד תאי B עם […]

  • עליה בשכיחות מחלת כלי דם קטנים במוח בחולים עם סוכרת מסוג 1

    עליה בשכיחות מחלת כלי דם קטנים במוח בחולים עם סוכרת מסוג 1

    השכיחות של מחלת כלי דם קטנים במוח עלתה כמעט כפליים לאורך 7.5 שנים בחולים עם סוכרת מסוג 1 ללא תלונות נוירולוגיות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. זוהה קשר בין התקדמות מיקרו-דימומים מוחיים, אחד הביטויים של מחלת כלי דם קטנים של המוח, ובין לחץ דם סיסטולי והמוגלובין מסוכרר, בעוד שההתקדמות של אות […]

  • האם ניתן לקצר את משך הטיפול האנטיביוטי בילדים עם זיהום בדרכי השתן?

    האם ניתן לקצר את משך הטיפול האנטיביוטי בילדים עם זיהום בדרכי השתן?

    בילדים עם זיהום בדרכי השתן וחום, משטר טיפול אנטיביוטי מותאם אישית עם הפסקת הטיפול שלושה ימים לאחר השגת שיפור קליני הולם, לוותה בסיכון מוגבר להישנות זיהומים אך הפחיתה את היקף השימוש בתרופות אנטיביוטיות  ואירועים חריגים, בהשוואה למשטר הטיפול הסטנדרטי בן עשרה ימים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Lancet Infectious Diseases. החוקרים […]

  • החשיבות הפרוגנוסטית של דימומים מוחיים אסימפטומטיים לאחר אירוע מוחי

    החשיבות הפרוגנוסטית של דימומים מוחיים אסימפטומטיים לאחר אירוע מוחי

    אוטם המורגי אסימפטומטי ודימום תת-עכבישי לאחר תרומבקטומי אנדווסקולארי לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד מלווים בסיכון גבוה יותר מכפליים לתוצאות תפקודיות גרועות 90 ימים לאחר אירוע מוחי איסכמי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים השלימו ניתוח משני של נתוני מחקר DIRECT-MT, מחקר אקראי שכלל 490 חולים (גיל חציוני של 70 […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר